האם רשאי מעסיק להיעתר לבקשתו של עובד ולא לבטחו בביטוח אבדן כושר עבודה? זו השאלה שהונחה לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה[1]
ביטוח אבדן כושר עבודה ("א.כ.ע") הוא מהביטוחים המרכזיים והחשובים ביותר עבור עובד, שכן הוא נועד להבטיח את המשך הכנסתו של העובד במקרה בו ייפגע ולא יוכל להמשיך בעבודתו.
בהתאם להוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק ("צו ההרחבה"), רכיב א.כ.ע יכול להיות חלק מהביטוח הפנסיוני של העובד (פנסיה מקיפה) ויכול להופיע כרכיב עצמאי באחוז הפרשות משתנה (ביטוח מנהלים).
במקרים רבים, כאשר עסקינן בעובדים מבוגרים או עובדים במצב בריאותי לקוי, הופך רכיב א.כ.ע ליקר מאוד וישנם עובדים המעוניינים לוותר על רכיב זה, ישנם אף מקרים בהם לעובד קיים ביטוח א.כ.ע שאינו חלק מהביטוח הפנסיוני שלו, ואף במקרה זה בוחר העובד שלא לכללו במסגרת ביטוח החובה.
עד היום, הדעות בנושא היו חלוקות כאשר מחד – נטען כי לשון צו ההרחבה אינה משתמעת לשתי פנים ומחייבת את ביטוחו של העובד ברכיב א.כ.ע, ומאידך – טענו העובדים כי הסיכון הוא שלהם וכך גם החופש לבחור האם הם נוטלים את הסיכון או לא.
ממש לאחרונה (20.8.18) שם בית הדין הארצי סוף למחלוקת בקבעו כי עקרון חופש הבחירה המלא שניתן לעובד לקביעת סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו הוא עקרון יסוד בדיני הפנסיה וכי המעסיק אינו מחוייב לרכוש עבור העובד ביטוח א.כ.ע במידה והעובד מתנגד לכך.
[1] עע (ארצי) 7243-10-15 גל- רוב יועצים בע״מ נ' גל- רוב יועצים בע״מ
