החוק להסדרת הטיפול באריזות, תשע"א–2011, נחקק לפני למעלה מעשור במטרה לצמצם את כמות פסולת האריזות, את הטמנתה בקרקע ולמנוע את הנזקים הסביבתיים הנגרמים ממנה. החוק מטיל חובות נרחבות על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים ואריזות שירות המשווקים בישראל, ובכלל זה, החובה לעמוד ביעדי המיחזור שנקבעו עבור כל סוג חומר ממנו עשויות האריזות, חובת דיווח רחבה בקשר למוצרים הארוזים או אריזות השירות שמכרו, חובת סימון אריזות ועוד. בבסיס הוראות החוק עומד עקרון "המזהם משלם", המחייב את היצרנים והיבואנים, לשאת בעלויות הטיפול והמחזור של פסולת האריזות שייצרו או ייבאו.
מי נחשב ליצרן על פי החוק?
יצרן הוא כל מי שמייצר או מייבא מוצרים ארוזים או אריזות שירות לשוק המקומי. אריזה מוגדרת בחוק כחפץ או חומר המשמש או נועד לשמש כעטיפה או כלי קיבול למוצר, או לנשיאת מוצר, להצגתו או להגנה עליו. החוק מתייחס לאריזות במובנים שונים, ומחייב את היצרנים והיבואנים לטפל בהן בהתאם לסוגן.
בנוסף, אריזת שירות, מוגדרת כאריזה המיועדות למכירה או לשיווק, אך השימוש בה לא נעשה בזמן ייצור המוצר עצמו, אלא לאחר מכן, בדרך כלל לשם הגשה או שימוש מיידי של הצרכן, בין היתר, להגשה או שיווק במקומות כמו מסעדות, קיוסקים, מעדניות, בתי קפה וכדומה.
איך יישום החוק עובד בפועל?
בשנת 2011 הוקם ע"י יצרני ויבואני האריזות הגדולים במשק תאגיד "תמיר" – גוף מוכר ללא מטרות רווח, הפועל על פי רישיון מהמשרד להגנת הסביבה על מנת לקיים את חובות היצרנים ויבואנים בהתאם החוק. "תמיר" משמש כזרוע הביצוע של החוק: היצרנים והיבואנים מחויבים להתקשר עמו בהסכם ולדווח לו באופן שוטף על כמות וסוגי האריזות שהכניסו לשוק, וכן לשלם לו דמי טיפול לפי משקל החומר וסוגו (נייר, קרטון, זכוכית, פלסטיק, מתכת, עץ). בתמורה, פועל "תמיר" במספר מישורים לצורך יישום חובות היצרנים והיבואנים לפי החוק, ובכלל זה, לצורך איסוף ומחזור פסולת אריזות ועל העברת דיווחים למשרד להגנת הסביבה.
למה חשוב לפעול עכשיו?
לאחר תקופת הסברה והטמעה, ונוכח הקושי ביישום החוק ויעדיו, החל המשרד להגנת הסביבה להוציא בשנים האחרונות מכתבי התראה למאות יצרנים ויבואנים שלא עומדים בדרישות החוק, להטיל עיצומים כספיים המגיעים עד 150,000 ₪ ועוד. מדובר בצעד משמעותי, שמטרתו להבטיח הצטרפות רחבה של כלל השחקנים הרלוונטיים, ולחלק את נטל המחזור באופן שוויוני – כדי לאפשר לתמיר מימון הוגן ויציב של פעילותו.
חשוב להדגיש, התשלום לתאגיד נעשה רטרואקטיבית. משמעות הדבר היא שבין אם יצרן או יבואן דיווחו בזמן ובצורה נכונה ובין אם לא, הם ידרשו לשלם על תקופות קודמות שבהן לא דיווחו כראוי, או לא דיווחו כלל.
מהם הסיכונים?
ככלל, החוק אינו מותיר שיקול דעת בידי היצרנים והיבואנים. החוק מחייב אותם להתקשר עם תאגיד מוכר והם אינם רשאים למלא אחר חובותיהם שבחוק באופן עצמאי.
הפרת הוראות חוק האריזות היא עבירה פלילית שהאחריות בגינה מוטלת על נושאי המשרה בתאגיד. בנוסף, חוק האריזות מקנה למשרד להגנת הסביבה את הסמכות להטיל עיצומים כספיים בגין הפרת החוק, ובכך חושף את היצרנים והיבואנים לסיכונים כלכלים ואישיים כבדים.
פטורים וחריגים
ישנם מספר חריגים בחוק, בהם פטורים עבור יצרנים ויבואנים המייצרים או מייבאים כמויות מזעריות של אריזות, או עבור מוצרים שעומדים בדרישות חוק הפיקדון. חשוב להדגיש כי על מנת לעמוד בחוק יש לפעול באופן יזום קבלת הפטור, בכל שנה מחדש.
סיכום
החוק להסדרת הטיפול באריזות מבקש להטיל על יצרנים ויבואנים אחריות סביבתית מקיפה. עמידה בדרישות החוק אינה רק מחויבות רגולטורית, אלא גם צעד חשוב לקראת שמירה על הסביבה והפחתת הפסולת בישראל. המשרד להגנת הסביבה לא מהסס להטיל קנסות ועיצומים על יצרנים ויבואנים שלא עומדים בדרישות החוק ולא התקשרו עם תאגיד מוכר לצורך מילוי התחייבויותיו. אם אתם יצרנים או יבואנים של מוצרים ארוזים – אל תחכו למכתבי התראה. צרו קשר להתייעצות בנוגע לדרישות החוק על מנת להימנע מסנקציות, עיצומים כספיים והליכים משפטיים. קיבלתם עיצום כספי? ניתן לבחון צעדים משפטיים שעשויים להוביל להפחתת העיצום או לביטולו, בהתאם לנסיבות המקרה.
