| פרק א': כללי | ||
| מטרות החוק | 1. | מטרת חוק זה היא להבטיח את פיתוח ושימור החקלאות הישראלית ולהגדירה כתשתית לאומית ואסטרטגית עבור מדינת ישראל. החוק נועד לחזק את החקלאות הישראלית המהווה אבן יסוד בביטחון הלאומי ומביאה עמה תועלת ותרומה למדינה בתחומים רבים. החוק נועד על מנת לתמוך בחקלאות לצורך הגברת הייצור החקלאי, הבטחת תזונה תקינה לאזרחי מדינת ישראל, פיתוח חדשנות וקידמה טכנולוגית למען הדורות הבאים. בין היתר, החוק יבטיח ויקדם: |
| (א) | שמירה על ביטחון המזון במדינת ישראל והגברת עצמאות החקלאות הישראלית. | |
| (ב) | הבטחת זמינותם של גורמי היצור הדרושים לצורך עיסוק בחקלאות כמפורט להלן:
קרקע – שיעודה חקלאי; מים – מים באיכות מתאימה ובמחירים נאותים; עובדים – לרבות עובדים זרים בהיקף הולם; ביטוח – הסדרי ביטוח נאותים לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי טבע, שלפיהם השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם; הון – מענקים ותמריצים להשקעות הון בחקלאות; |
|
| (ג) | שימור קרקעות חקלאיות והגנה עליהן משינוי ייעוד למטרות אחרות. | |
| (ד) | פיתוח תשתיות חקלאיות חדשניות ומתקדמות לשיפור התפוקה במגזר החקלאי. | |
| (ה) | גידול וייצור תוצרת חקלאית איכותית בעלת ערכים תזונתיים מיטיבים לצרכנים מקומיים ובינלאומיים. | |
| (ו) | פיתוח והתאמת החקלאות להתמודדות עם שינויי האקלים, כולל אימוץ טכנולוגיות וגישות המפחיתות את ההשפעות השליליות על הסביבה. | |
| (ז) | תמיכה במיזמים חקלאיים לצורך שמירת גיוון התוצרת החקלאית ויצירת הזדמנויות כלכליות עבור ענף החקלאות. | |
| (ח) | הגברה והרחבת הייצור והשיווק של התוצרת החקלאית בישראל לצד הפחתת הריכוזיות ברשתות השיווק על מנת לחזק את ענף החקלאות ולהפחית את מחירי התוצרת החקלאית לצרכן. | |
| (ט) | עידוד שילוב של דור צעיר בחקלאות לצורך הבטחת עתידה והמשכיותה. | |
| הגדרות | 2. | בחוק זה – |
| "אגרוטכנולוגיה" – שילוב של טכנולוגיות מתקדמות בתהליכים חקלאיים, כולל רובוטיקה, בינה מלאכותית, חיישנים ויישומים דיגיטליים בחקלאות. | ||
| "ביטחון מזון" – יכולתה של המדינה להבטיח זמינות, נגישות, ותזונה מספקת ובריאה לאוכלוסייה באמצעות ייצור מקומי בר-קיימא של מזון. | ||
| "ביטחון תזונתי" – מצב בו יש גישה זמינה, וקבועה בכל זמן למזון מספק ובריא לכל אדם, תוך שמירה על צרכים תזונתיים ותרבותיים. | ||
| "ביטוח סיכונים חקלאיים" – מנגנון ביטוחי להגנה על חקלאים מפני פגעי טבע, שינויים אקלימיים, מחלות בצומח ובחי, ונזקים כלכליים משמעותיים כאמור בחוק זה, לרבות ביטוחי הכנסה. | ||
| "בעל שליטה" – כהגדרת שליטה בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, תשע"ד-2014. | ||
| "דמי חסות" – תשלום הנדרש או המשולם, במישרין או בעקיפין, בתמורה להגנה מפני פגיעה אפשרית מצד הגובה או אחרים, בין אם ההגנה נדרשת ובין אם לאו. | ||
| "המשרד" – משרד החקלאות וביטחון המזון. | ||
| "השר" – שר החקלאות בממשלת ישראל הממונה על ביצוע חוק זה. | ||
| "חקלאות" – עיסוק בייצור תוצרת חקלאית, הכולל זריעת זרעים בקרקע, גידול צמחים, ירקות, פרחים, מטעים, גידול בעלי חיים, מרעה, חקלאות אורגנית או כל פעילות חקלאית אחרת הנעשית במטרה לייצר, לעבד או לשווק תוצרת חקלאית. חקלאות כוללת גם את השימוש במקורות מים לצורך גידול צמחים ובעלי חיים, וכן כל פעילות נדרשת לניהול קרקע ומשק חקלאי, כולל החזקת ציוד חקלאי, מלאי חקלאי ושירותים נלווים. | ||
| "חקלאות מחדשת" – גישה חקלאית המבוססת על שיקום ושיפור המערכת האקולוגית של הקרקע והסביבה באמצעות שיטות חקלאיות השומרות על פוריות הקרקע, מגבירות את המגוון הביולוגי, משפרות את ניהול המים ומפחיתות פליטות פחמן. חקלאות זו שמה דגש על שיטות גידול המתחשבות במערכות טבעיות, כגון צמצום עיבוד הקרקע, גידולי כיסוי, מחזור זרעים, יבולים, חקלאות משולבת עם עצים ושימוש מופחת בחומרי הדברה ודשנים סינתטיים. מטרתה להבטיח קיימות ארוכת טווח של ייצור המזון, תוך שיפור בריאות הקרקע ושימור המשאבים הטבעיים לדורות הבאים. | ||
| "חקלאי" – אדם העוסק באופן ישיר בגידול, ייצור, או עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית לצורכי מסחר או קיום, לרבות חברות ותאגידים חקלאיים. | ||
| "חקלאי מתחיל" – אדם שזו תקופתו הראשונה בעיסוק חקלאי מסחרי, או חקלאי בעל משק חקלאי עד חמש שנים ממועד תחילת פעילותו. | ||
| "חקלאות עירונית" – פעילות חקלאית המתבצעת בסביבה עירונית או פרברית, כולל גינות קהילתיות, חקלאות אנכית, חקלאות הידרופונית, ואמצעים נוספים לשילוב חקלאות בערים. | ||
| "חקלאות מדייקת" – מערכת חקלאית המבוססת על טכנולוגיות חישה, ניתוח נתונים ובקרה ממוחשבת לצורך אופטימיזציה של ייצור חקלאי ושימור משאבי טבע. | ||
| "מים לחקלאות" – מים המסופקים לצרכים חקלאיים, לרבות מים שפירים, מים מושבים, או כל מקור מים אחר המאושר על פי חוק. | ||
| "מכסות ייצור חקלאיות" – כמות מרבית של תוצרת חקלאית מסוימת שמותר לייצר, לייבא או לשווק, בהתאם למדיניות החקלאית של המדינה. | ||
| "מנגנון פיקוח על מחירי תשומות" – מערכת רגולטורית לבקרה ומעקב על מחירי תשומות חקלאיות מרכזיות: מים, דשנים, זרעים, מזון לבעלי חיים, חומרי הדברה וכל דבר מה נוסף המשמש את הייצור החקלאי, במטרה למנוע עליות מחירים בלתי מוצדקות. | ||
| "משאב טבע" – אדמה, מים, ואוויר המנוצלים לצורך פעילות חקלאית, לרבות שימושי אנרגיה מתחדשת המשולבים בחקלאות. | ||
| "משבר חקלאי" – מצב שבו ענף חקלאי מסוים או מספר ענפים חווים ירידה חדה בהכנסות או פגיעה משמעותית ביבולים או תמותה משמעותית של בעלי חיים, או פגיעה חמורה ביכולת הייצור בשל גורמים חיצוניים, כגון מזג אוויר קיצוני, ייבוא מאסיבי, אירוע ביטחוני, מלחמה או משבר גלובלי. | ||
| "עונת ייצור חקלאי" – התקופה שבה מתבצעים, עיבוד, זריעה, גידול ואסיף של גידולים ותוצרת חקלאית, בהתאם לתנאי האקלים, המשק החקלאי ועונת השנה. | ||
| "קרן תמיכה בחקלאים" – קרן ממשלתית המיועדת להענקת סיוע כלכלי לחקלאים, כולל מענקים, הלוואות מסובסדות ותוכניות חילוץ. | ||
| "קרקע חקלאית" – קרקע אשר לפי חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 יועדה לשימוש חקלאי, לרבות קרקע המשמשת לגידול מטעים, צמחים, פרחים, תוצרת חקלאית, למשתלה, לחממה, לעיבוד חקלאי, לגידול בעלי חיים או להחזקתם, למרעה, להחזקת ציוד חקלאי או מלאי חקלאי, לייצור תוצרת חקלאית, לעסק חקלאי במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי וכן כל קרקע המיועדת לפעילויות הקשורות באופן ישיר או עקיף לעיבוד או שיווק של תוצרת חקלאית. | ||
| "שינוי ייעוד קרקע" – הסבה של קרקע חקלאית לשימושים אחרים שאינם חקלאיים, בכפוף לדין. | ||
| "תוצרת חקלאית מקומית" – תוצרת מן הצומח או מן החי המיוצרת בישראל, בהתאם להגדרות הדין. | ||
| "תשתית הולכת מים חקלאית" – מערכת הולכת מים ייעודית לחקלאות, לרבות תשתיות מים מושבים, מתקני אגירה והשקיה מתקדמים. | ||
| "תשתית חקלאית" – מערכות ומבנים תומכי חקלאות, לרבות מערכות השקיה, חממות, מחסנים חקלאיים, בתי אריזה, כלים חקלאיים, מתקני עיבוד ושינוע תוצרת. | ||
| "תשתית לאומית" – מכלול מערכות, מתקנים, רשתות ושירותים חיוניים לפעילותה הכלכלית, החברתית, הביטחונית והסביבתית של המדינה, אשר נדרשים לצורך הבטחת היציבות, הצמיחה, הביטחון והרווחה במדינת ישראל. | ||
| פרק ב': החקלאות – תשתית לאומית | ||
| הגדרת החקלאות כתשתית לאומית | 3. | החקלאות תוגדר בחוק כתשתית לאומית בשל חשיבותה כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. החקלאות הישראלית תוכר כמרכיב מרכזי במדיניות המיקוד הלאומי לפיתוח המרחב הכפרי, אזורי הגבולות, הפריפריה וביטחון המזון. |
| פרק ג': תפקידי שר החקלאות בחוק זה | ||
| סמכויות | 4. | תפקידי השר לפי חוק זה הנם בין היתר פיקוח ובקרה על גורמי הייצור בחקלאות: קרקע, מים, עובדים זרים, ביטוח והון. לפיכך, תתוקן החקיקה כמפורט בפרק טו' לחוק זה ויקבע תפקיד השר בכל הקשור לגורמי הייצור בחקלאות כמפורט: |
| (א) | קרקעות:
(1) כל פעולה שתעשה רשות מקרקעי ישראל ו/או מנהל התכנון שעניינה הקצאה, גריעה או שינוי יעוד של קרקע חקלאית תבוצע לאחר התייעצות עם השר. (2) גריעת קרקע חקלאית כאמור בסעיף 4(א)(1) תבוצע בכפוף לשקילת קבלת תוספת זהה של קרקע חקלאית במקום אחר. |
|
| (ב) | מים: חוק המים, תשי"ט-1959, יתוקן באופן הבא: | |
| (1) כל שינוי בחוק המים יחייב את הסכמת השר. בנוסף, לקביעת תעריפי דמי המים לחקלאות לפי חוק המים, תשי"ט-1959, כללי המים וכל דין אחר, תידרש התייעצות עם השר.
(2) בקביעת תעריפי דמי המים לחקלאות, ישקלו בין היתר: רכיבי העלויות הקשורים במים לחקלאות, יכולת התשלום של צרכני המים בחקלאות, סוג המים בו נעשה שימוש בפועל וכושר הנשיאה של הגידולים. (3) תעריף מים מושבים לחקלאות: התעריף יקבע בקיזוז עלויות הטיפול בטיהור מי השפכים לטיהור שלישוני, כל טיהור ועלות נוספת של טיפול במים אלו וכן עלות הולכת המים מהמט"ש ועד לראש השטח של החקלאי. (4) תעריפי מים מופחתים: באזורי גידול חקלאיים נעדרי חלופת שימוש במי קולחין, באזור עדיפות לאומית או באזור קו עימות, מחיר המים השפירים יהיה זהה למחיר מי קולחין בטיהור שלישוני. (5) החקלאי לא יחויב בעלויות ההקמה והטיפול של מתקני טיהור המים, אגירת המים והולכתם לראש השטח של החקלאי. (6) במטרה לאפשר את יישום הסעיפים לעיל הקשורים להשקעות במשק המים תתקבל החלטת ממשלה המאפשרת לממשלת ישראל באמצעות משרד האוצר לתקצב את רשות המים בתקציב תוספתי, כל שנה בהתאם לתקציב שיידרש בכדי שקצב פיתוח מתקני השבת הקולחים יהיה בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה. (7) שימוש והקצאת מים לחקלאות: המדינה תפעל למיטוב השימוש במים לחקלאות לרבות המים המושבים ע"י מאגרים ומערכות השקיה מתקדמות. (8) השר, בתיאום עם רשות המים יתקין תקנות למימוש סעיף זה. |
||
| (ג) | השקעות הון בחקלאות:
ההון מהווה גורם ייצור משמעותי בחקלאות והוא נועד לחזק ולפתח את הייצור החקלאי כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי. לפיכך, יבוצעו השינויים הבאים בחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959: (1) הגדרת "מפעל תעשייתי" בפסקה 1 בסעיף 51 בחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959- תתוקן כך שהמשפט "ומפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בסעיף 4 לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980" ימחק ממנה. (2) ימחק סעיף קטן (1) "אריזה", המהווה חלק מרכזי בפעילות החקלאית. (3) בסוף פסקה 1 של סעיף 51, בסוף ההגדרה של פעילות "ייצורית" ייבוא "מפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בסעיף 4 לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, לרבות כל פעילות אריזה, וקירור של תוצרת חקלאית. "תוצרת חקלאית" – פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015. (4) החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, תשמ"א-1980, יתוקן בהתאם לעקרונות הבאים: (א)יעודכנו שיעורי המענקים שניתן לקבל מכוח החוק בהתאם לקריטריונים מקצועיים. (ב) תתאפשר קבלת הטבות מס ומענקים בדומה להסדר הקבוע בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. |
|
| (ד) | עובדים בחקלאות:
חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 יתוקן כך שבטרם כל קבלת החלטה הקשורה לעובדים הזרים בענף החקלאות: קביעת מדיניות העסקה, היתרים, מכסות, אגרות ותשלומים למדינה, הסדרת תנאי העסקתם, זכויות, לרבות כל הוראה אחרת בחוק עובדים זרים תשנ"א-1991 או כל דין אחר העוסקת בהעסקת עובדים זרים בענף החקלאות, תידרש התייעצות עם השר . |
|
| 5. | השר יהיה אחראי לקידום מדיניות חקלאית מתקדמת, המבטיחה שימוש יעיל ובר-קיימא בגורמי הייצור המפורטים לעיל, בהתאם לתכנית הלאומית לפיתוח החקלאות הישראלית שתאושר מעת לעת על ידי ממשלת ישראל. | |
| פרק ד': תכנון ופיתוח החקלאות | ||
| שר החקלאות וסמכויותיו | 6. | השר יהיה הממונה והאחראי על יישומו, ביצועו והפעלתו של חוק זה, לרבות פיקוח על יישום מטרותיו. |
| (א) | השר יהיה האחראי על תיאום הפעולות הנדרשות לביצוע חוק זה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לצורך הפיתוח וההגנה על החקלאות בישראל. | |
| (ב) | לשר תעמוד הסמכות לאשר ביצוע ניסויים רגולטוריים, בהתאם לעקרונות עיצוב "ארגזי חול רגולטוריים" (Regulatory Sandbox), לצורך קידום חדשנות טכנולוגית בתחומים בהם עוסק חוק זה. | |
| תכנית לאומית | 7. | בתוך חצי שנה מיום תחילתו של חוק זה, יגיש השר לאישור הממשלה תכנית לאומית רב – שנתית למימוש יעדי החוק וקידום מטרותיו. התוכנית תכלול בין היתר את המרכיבים הבאים: |
| (א) | יעדים להגדלת כושר הייצור החקלאי לשוק המקומי במטרה להבטיח את ביטחון המזון לאזרחי ישראל ויעדי ייצוא. | |
| (ב) | יעדים להגדלת המגוון בייצור החקלאי מן החי ומן הצומח. | |
| (ג) | יעדים להרחבת שטח הקרקע החקלאית בישראל ויעדים לשיקום הקרקע, הסביבה והקטנת ההשפעה הסביבתית שגורמת החקלאות המתועשת. | |
| (ד) | יעדים לקידום החינוך החקלאי והתעסוקה החקלאית. | |
| (ה) | יעדים לקידום המחקר, הפיתוח והחדשנות בחקלאות. | |
| (ו) | אמצעים לעמידה ביעדים האמורים בפסקאות (א) עד (ה), ומדדים להשגתם. | |
| (ז) | הממשלה תבחן ובמידת הצורך תעדכן את התכנית לפי הצעת השר לפחות אחת לשנתיים. התכנית תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. | |
| (ח) | השר ידווח לוועדת הכלכלה אחת לשנה על יישום חוק זה, תוך הצגת מדדים על השפעתו. | |
| הכשרה ושימור קרקעות חקלאיות | 8. | המדינה תפעל להכשרת קרקעות לחקלאות במימון מלא ותדאג להבטיח זמינות של קרקע חקלאית לצרכים חקלאיים. |
| (א) | מנגנון לשימור קרקעות – המדינה תפעל לתיקון המנגנון הקיים בתוספת הראשונה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 לפי סעיף 156(א), כך שבוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, תידרש הסכמה של נציגי משרד החקלאות לצורך קבלת החלטת הועדה. | |
| (ב) | השר יפעל להגדרת מאגר השטחים החקלאיים הקיימים והעתידיים בישראל. מאגר זה יציין שטח חקלאי כולל אשר יבטיח ייצור מזון מיטבי בכמות מרבית למדינת ישראל ולא ניתן יהיה לגרוע ממנו לרבות לא ע"י שינוי ייעוד למטרות שאינן חקלאיות אלא בחוק ובאישור הוועדה כאמור בסעיף 8(א) לעיל. | |
| (ג) | סעיף 8(ב) לא יחול במקרה בו שינוי הייעוד נדרש לצורך פיתוח תשתית לאומית כמוגדר בחוק ואין אפשרות אחרת לבצעה למעט שימוש בקרקע החקלאית. | |
| הגנת הסביבה | 9. | החקלאות הישראלית תתנהל תוך שאיפה מתמדת לשמירה על עקרונות של הגנת הסביבה, במטרה למנוע זיהום מים, קרקע ואוויר למען הדורות הבאים. |
| (א) | הוראות חוק זה לא מונעות שימוש בחומרי הדברה מותרים על פי דין. | |
| (ב) | רגולציה סביבתית חדשה העלולה לפגוע בחקלאות, לא תיושם ללא הקצאת תקציב ממשלתי ותוכנית תמיכות או סיוע מותאמת לחקלאים. | |
| (ג) | כל רפורמה תבוצע בכפוף להחלת תקופת מעבר ובכפוף למתן תמיכה או מענק לצורך עמידה ביעדיה. | |
| (ד) | תוקם קרן חדשנות סביבתית שתעניק לחקלאים תמריצים ומענקים לשימוש בטכנולוגיות אקולוגיות מתקדמות. | |
| חקלאות מחדשת | 10. | המדינה תפעל לעידוד, פיתוח והסדרה של חקלאות מחדשת ואורגנית. |
| השירותים להגנת הצומח | 11. | השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מופקדים על מניעת חדירת נגעים ומחלות בצמחים לישראל. החלטותיהם יתבססו על סטנדרטים בינלאומיים והאינטרס החקלאי והבריאותי של ישראל. לא תתאפשר כל פגיעה בסמכותם, עצמאותם ואחריותם אלא בחוק ובמפורש. |
| השירותים הווטרינריים | 12. | השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וביטחון המזון אחראים למניעת מחלות בעלי חיים ומחלות המשותפות לבני אדם ובעלי חיים. החלטותיהם יתבססו על סטנדרטים בינלאומיים והאינטרס החקלאי והבריאותי של ישראל. לא תתאפשר כל פגיעה בסמכותם, עצמאותם ואחריותם אלא בחוק ובמפורש. |
| פרק ה': ביטחון המזון | ||
| ביטחון המזון | 13. | המדינה תפעל להבטחת ביטחון המזון הלאומי באמצעות חיזוק הייצור המקומי, הקטנת התלות בייבוא, ושימור יכולת אספקת מזון סדירה ובריאה לכלל האוכלוסייה. תגובש ותופעל מדיניות להתמודדות עם משברי אספקה, שינויי אקלים וסיכוני ייצור. |
| (א) | המדינה תבטיח את הכדאיות הכלכלית של ייצור התוצרת החקלאית, בין היתר באמצעות תמיכה ישירה והגנה מכסית. | |
| (ב) | קידום חדשנות ומחקר – המדינה תקדם באמצעות תכנית תמריצים חדשנות ומחקר בתחומי החקלאות וייצור המזון. | |
| פרק ו': תמיכה בחקלאים וקידום המגזר החקלאי | ||
| תמיכה במגזר החקלאי | 14. | המדינה תתמוך בחקלאות הישראלית בין היתר בתחומים הבאים: |
| (א) | תמיכות ישירות, הטבות מס, מענקי השקעות, מכסי מגן ותמריצים כלכליים שיבטיחו את יציבותם של החקלאים ויאפשרו להם לפתח חדשנות חקלאית וטכנולוגיות מתקדמות לטווח ארוך. | |
| (ב) | הדרכה והכשרה מקצועית בתחום החקלאות וייצור מוצרי מזון מתוצרת חקלאית. | |
| (ג) | המדינה תפעל לצמצום עלויות הייצור ולחיזוק יציבותם הכלכלית של חקלאים. | |
| דור ההמשך | 15. | המדינה תפעל להגדלת מספר החקלאים ופיתוח דור ההמשך בחקלאות. |
| תמיכה בחקלאים קטנים | 16. | לצורך חיזוק גיוון המזון, המדינה תפעל לעידוד והגנה על חקלאים קטנים ומתחילים.
|
| פרק ז': שינוי שיעורי מכסים ומכסות – ייבוא תוצרת חקלאית | ||
| מנגנון קבלת החלטות – שינוי מכסים | 17. | ביטול, הפחתה הגדלה או שינוי מכסי מגן או היטלים על תוצרת חקלאית טרייה ומעובדת יתבצעו רק לאחר קיום הליך הערכה מקצועי מקיף. כמו כן, כל שינוי כאמור יחייב אישור השר וועדת הכספים של הכנסת. |
| תנאים לקבלת החלטה | 18. | בעת קבלת החלטה בנוגע להפחתת/הגדלת מכסים, יובאו בחשבון, בין היתר, השיקולים הבאים: |
| (א) | השפעת ההפחתה על יוקר המחיה לצרכן. | |
| (ב) | הצורך בהעברת תמיכות ישירות לחקלאים או אמצעים רגולטורים אחרים (כגון הקטנת עלות עובדים זרים, הפחתת מחיר המים, הגדלת השתתפות המדינה בביטוח ,פטור מהגבלים עסקיים תכנון וכל שיקול נוסף המשפיע על הייצור המקומי) על מנת להתגבר על הפחתת המכסים. תמיכות כאמור בסעיף זה, יהיו בבסיס תקציב משרד החקלאות כל עוד המכס נשאר על רמתו המופחתת. | |
| (ג) | פגיעת ההפחתה בענפי החקלאות המקומיים וביכולת ייצור המזון העצמאי של מדינת ישראל. | |
| (ד) | הצורך בשמירה על פרנסה ראויה לחקלאים המקומיים. | |
| (ה) | היקף הייצור המקומי של התוצרת בייחס להיקף הייבוא, בנקודת הזמן שבה מתבקשת קבלת ההחלטה. המדינה תשאף להגביר את היקף הייצור המקומי. | |
| (ו) | התחייבויות בינלאומיות של מדינת ישראל בהסכמי סחר. | |
| (ז) | עונת השנה החקלאית ומועדי אסיף היבול החקלאי של החקלאות המקומית. | |
| (ח) | טביעת הרגל הפחמנית של התוצרת המיובאת. | |
| מנגנון פיקוח ובקרה | 19. | החלטות בנושא זה יפורסמו לציבור תוך מתן תקופת הערות של לפחות 30 ימים. לאחר ביצוע השינוי, ייערך מעקב מקצועי תקופתי לבחינת השפעותיו על השוק, וניתן יהיה לשנותו בהתאם למסקנות הבקרה בהחלטה משותפת של שרי החקלאות והאוצר. |
| תמיכה במגזר החקלאי | 20. | במקרים בהם נמצא כי מהלך הפחתה או ביטול מכסי המגן פוגע באופן משמעותי בחקלאות המקומית, תופעל תוכנית ממשלתית לתמיכה ישירה בענפים הנפגעים. |
| חלוקת מכסות ייבוא | 21. | כל החלטה בדבר פתיחת מכסות יבוא לתוצרת חקלאית תתקבל לאחר התייעצות עם גורמי המקצוע במשרד, השירותים להגנת הצומח ומועצת הצמחים. |
| שיתוף פעולה עם ארגונים חקלאיים | 22. | השר יתייעץ עם התאחדות חקלאי ישראל וגורמי המקצוע במשרדו טרם קביעת תקנות ויישום פעולות בתחום החקלאות הישראלית. |
| פרק ח': הפחתת הריכוזיות בשוק המזון והתוצרת החקלאית | ||
| הגנה על חקלאים מפני ניצול רשתות השיווק | 23. | המדינה תפעל להבטחת סביבה עסקית הוגנת ומאוזנת בין החקלאים לרשתות השיווק תוך שמירה על זכויות החקלאים. בהתאם, תעודד המדינה התארגנויות חקלאיות והקמת מנגנון פיקוח על פערי התיווך בין מחירי התוצרת הנמכרת על ידי החקלאים למחירי המכירה לצרכנים והגבלת מחירים על תוצרת חקלאית בסיסית הנמכרת ע"י הרשתות לצרכן. |
| התמודדות עם הריכוזיות במשק | 24. | המדינה תפעל לצמצום הריכוזיות במקטעי מכירת התוצרת החקלאית תוך שמירה על פיתוח החקלאות המקומית. |
| (א) | המדינה תעודד הקמת מסגרות חלופיות לשיווק תוצרת חקלאית, שוק סיטונאי, מכירה ישירה, לרבות קואופרטיבים חקלאיים, רשתות שיווק נוספות, שווקים אזוריים, ופתרונות טכנולוגיים שיחברו ישירות בין חקלאים לצרכנים. | |
| (ב) | משרד החקלאות יפעל לקידום מדיניות לפיה בעל משק או קרקע חקלאית המעבד אותה ועושה בה שימוש חקלאי, יהיה רשאי להקים חנות ממכר במשק, לעבד את תוצרתו החקלאית, לייצר ממנה מוצרים מוגמרים ולמכור אותם ישירות לצרכנים לרבות במסגרת חנות הממכר שהקים כאמור בסעיף זה. מכירת תוצרת חקלאית כאמור בסעף זה על קרקע חקלאית לא תחשב כשינוי ייעוד. | |
| (ג) | סעיף 7(ב) לתוספת השנייה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 יתוקן כך שבסופו ייבוא: "למעט עיבוד או מכירה של תוצרת חקלאית המיוצרת בקרקע". | |
| (ד) | שר החקלאות, בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הכלכלה, יהיה מוסמך להתקין תקנות שיבטיחו את מימוש סעיף 24(ב) ו (ג) ויסדירו ייצור מכירה ושיווק מוצרים חקלאיים כאמור. | |
| פרק ט': ניהול משברים | ||
| ניהול משברים ותמיכה במצבי חירום חקלאיים | 25. | תיקבע מדיניות חירום להתמודדות עם משברים חקלאיים, משבר האקלים, אתגרי מזג אוויר קיצוניים, מגפות בצומח ובעלי החיים, משברים כלכליים והשפעות גיאופוליטיות. |
| עיגון ביטחון כלכלי לחקלאים | 26. | השר יפעל להתקנת תקנות ביטוח סיכונים לחקלאים כדלהלן: |
| (א) | תיקבע מדיניות להבטחת יציבות ההכנסה של החקלאים, כולל הגנה מפני תנודות מחירים גלובליות, מתן תמיכות ממשלתיות וביטוחי סיכונים חקלאיים. השר יתקין תקנות שיסדירו את ביטוח החקלאים וכיסוי נזקיהם מעבר להוצאות בלבד, על מנת לספק לחקלאים יציבות כלכלית, הפחתת סיכון בעונות קשות, ויכולת תכנון פיננסי ארוך טווח ("ביטוח הכנסה"). | |
| (ב) | יקבע בתקנות כללים למסלול פיצוי מהיר ויעיל לפיו לצורך קבלת פיצוי אין צורך כי רוב השטח יינזק ומספיק אובדן חלקי של תוצרת חקלאית. | |
| (ג) | שר החקלאות לאחר התייעצות עם גורמי המקצוע ובקרן נזקי טבע, יקבע את התקציב הנדרש לביטוח חקלאי כך שיעמוד בדרישות הבאות:
(1) הגדלת אחוז ההשתתפות של המדינה ביטוח נזקי טבע מ- ל-80% (2) הפחתת ההשתתפות העצמית בביטוח רב סיכוני מ- 30% ל- 10%. (3) הגדלת הסכום המבוטח ל- 100% מעלויות היצור. |
|
| פרק י': פיתוח החקלאות | ||
| הסרת חסמים ופיתוח תשתיות | 27. | לצורך פיתוח החקלאות השר יהיה רשאי להתקין תקנות בתחומים הבאים: |
| (א) | הקצאת משאבים למחקר, פיתוח ואימוץ טכנולוגיות חדשות בתחומי החקלאות, כולל שימוש בבינה מלאכותית, חקלאות מדייקת, אוטומציה ופתרונות חקלאיים עמידים לתנאי האקלים. יגובשו תמריצים ומענקים ייחודיים לפיתוח וקידום מחקר וטכנולוגיות חקלאות כאמור. | |
| (ב) | הקצאת משאבים להתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים, כגון ניהול משאבי מים, התאמת גידולים לתנאי אקלים משתנים ופיתוח שיטות חקלאות מחדשת. | |
| (ג) | הקמת רשות מחקר שתנתב את תקציבי המחקר והפיתוח שהמדינה מעמידה לטובת החקלאות אשר תייעץ לשר ותמליץ בפניו על סדר העדיפויות להעברת המשאבים. תינתן עדיפות למחקרים התורמים באופן ישיר לחקלאות המיושמת בשטח ישראל. | |
| (ד) | שילוב מיזמים אנרגטיים בחקלאות מתוך מטרה להפוך את המגזר החקלאי לחלק מהפתרון האנרגטי במדינה, תוך שמירה על הקרקע כחקלאית. | |
| (ה) | פיתוח מנגנונים לשילוב החקלאות באזורים אורבניים וליצירת פתרונות חקלאיים חדשניים בערים. | |
| (ו) | חקלאות מחדשת, חקלאות אורגנית, שימוש בשיטות עיבוד ידידותיות לסביבה, טכנולוגיות חקלאיות חדשניות ומתקדמות, פתרונות לאתגרי האקלים, ניהול מים וקרקע, מערכות המפחיתות פחת ואבדן מזון במקטע שבין החקלאי ללקוח. | |
| המנהלת לפיתוח החקלאות | 28. | יוקם גוף מנהל ("המנהלת לפיתוח החקלאות") בראשות מנכ"ל משרד החקלאות, לתיאום ופיקוח על יישום מדיניות החקלאות הלאומית. |
| מתן עדיפות לאומית להחלטות תומכות חקלאות | 29. | תכנון מדיניות בהתאם לאינטרסים חקלאיים: |
| (א) | כל החלטה ממשלתית הנוגעת לתכנון ובנייה, הקצאת מים ומשאבים טבעיים תשקול את האינטרס החקלאי ואת השפעות ההחלטה על החקלאות וביטחון המזון. | |
| (ב) | גופים תכנוניים יחויבו להתייעץ עם המנהלת לפיתוח החקלאות לפני קבלת החלטות הנוגעות לקרקעות חקלאיות. כמו כן, תידרש קבלת תסקיר משרד החקלאות טרם קבלת החלטה העשויה לפגוע בשטחים חקלאיים. | |
| עידוד ייצוא | 30. | תקבע מדיניות לעידוד ייצוא תוצרת חקלאית ישראלית. |
| חקלאות תיירותית | 31. | המשרד יעודד ויפתח חקלאות התיירותית כמנוף כלכלי לחקלאים ולפיתוח המרחב הכפרי, תוך שמירה על ייעוד הקרקע החקלאית. |
| פרק יא': חקלאות ושלטון מקומי | ||
| רשויות מקומיות וגינות קהילתיות | 32. | המשרד יעודד ויקדם חקלאות קהילתית לצורך שימור שטחים ירוקים, חיזוק הקהילות המקומיות, הגברת הביטחון התזונתי, והעלאת המודעות לאורח חיים חקלאי. |
| פרק יב': פשיעה חקלאית | ||
| התמודדות עם הפשיעה החקלאית | 33. | השר בשיתוף עם שרי המשפטים והביטחון הלאומי, יקדם חקיקה ותקנות שיבטיחו התמודדות אפקטיבית עם הפשיעה החקלאית. |
| פרק יג': חקלאות וצער בעלי חיים | ||
| סיוע לחקלאים | 34. | כתנאי להחלת רפורמות על משקים חקלאיים בתחום חוק צער בעלי חיים, תועמד תכנית סיוע כלכלית מותאמת לעמידה ביעדי הרפורמה. |
| פרק יד': שונות | ||
| הוראות שונות | 35. | לא תתאפשר כל פגיעה בזכות החקלאים לקרקע חקלאית, למים ולעובדים במחיר סביר המוקנים להם כחוק לצורך פעילות חקלאית, אלא בחוק. |
| פרק טו': תיקונים עקיפים | ||
| תיקון חוק התכנון והבניה | 36. | בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 –
(1) בסעיף 1 בסוף הגדרת "תשתיות לאומיות" ייבוא: "תשתית חקלאית". (2) בסעיף 1 לפני "תשתית תיירות", ייבוא: "תשתית חקלאית" – מיזם ששר החקלאות הכריז עליו לפי חוק החקלאות. (3) אחרי סעיף 76ב1 ייבוא סעיף 76ב2 – "הוראות מיוחדות לעניין תשתית חקלאית לאומית". 76ב2(א). שר החקלאות, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד החקלאות ועם בעלי עניין נוספים במשרדי הממשלה הרלוונטיים, רשאי להכריז על מיזם חקלאי כ"תשתית חקלאית לאומית", אם המיזם נועד לפיתוח, חיזוק או שימור תחום החקלאות במדינת ישראל וכולל את אחד או יותר מהמרכיבים הבאים: (1) שטח חקלאי המוגדר בתכנית לפי דין. (2) תשתיות מים ארציות או אזוריות לשאיבה, הפקה, הולכה, חלוקה, טיפול, טיהור והולכה לשימושים חקלאיים, לרבות מתקני אגירה. (3) פרויקטים למחקר ופיתוח חקלאות מתקדמת או טכנולוגיות חקלאיות חדשניות שיש להם פוטנציאל לשפר את יעילות ייצור המזון וביטחון המזון, לרבות מוסדות לימוד והכשרה לחקלאים, או מבנים לשירותים חקלאיים נוספים שיתרמו לפיתוח התחום החקלאי. (4) תשתיות תומכות חקלאות כגון: איסום, אחסון, אריזה, ייצור, הובלה, הפצה, בבעלות חקלאי כהגדרתו בחוק החקלאות. (5) שוק סיטונאי לממכר תוצרת חקלאית טרייה. (6) רשת מרלו"גים, רשת שיווק קמעונאית או חברת שיווק העוסקת בשיווק ומכירה של תוצרת חקלאית טרייה המגודלת ומיוצרת בישראל (להלן: "העסק") ובלבד שבעל השליטה בעסק עומד בכל התנאים הבאים: (א) מחזיק במכסת מים לפי חוק המים, התשי"ט-1959; (ב) מחזיק בקרקע חקלאית שהוקצתה לו עפ"י חוק; (ג) חקלאי העוסק בחקלאות ולפחות 30% מהכנסתו החייבת כמשמעותה בפקודת מס הכנסה היא מחקלאות; (ד) הוא אינו כלול ברשימה האמורה בסעיף 4 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, תשע"ד-2014, כקמעונאי גדול. 76ב2(ב). שר החקלאות ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, עד סוף חודש מרס מדי שנה, על יישומו של סעיף 76ב2(א) לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.
סעיף 4 לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965, יתוקן כך שבסופו יבוא "ובלבד והמניין החוקי יחייב נוכחות של נציג משרד החקלאות ותידרש הסכמתו לצורך קבלת החלטה בוועדה". |
| תיקון חוק לקידום תשתיות לאומיות. | 37. | בחוק לקידום תשתיות לאומיות, תשפ"ג-2023 –
בסעיף 2 הגדרת "תשתיות לאומיות", לאחר סעיף (10) "מיתקן למיון או לסילוק פסולת, לטיפול בה או להשבת אנרגיה מפסולת, או מיתקן לטיפול בביוב". ייבוא סעיף (11) "שטח או מתקן חקלאי המוגדר בתכנית על פי דין ואושר על ידי שר החקלאות כתשתית לאומית". |
| תיקון חוק רשות מקרקעי ישראל | (1) סעיף 2א (7) לחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960 העוסק בתפקיד רשות מקרקעי ישראל יתוקן כך שבסופו יבוא: "ובלבד וכל פעולה שתעשה הרשות ועניינה הקצאה, גריעה או שינוי יעוד של קרקע חקלאית תהא כפופה להתייעצות עם שר החקלאות". | |
| התקנת תקנות | 38. | השר יהיה רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע ליישומו וביצועו של חוק זה. התקנות לפי חוק זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם אם הוועדה לא דנה בהן בתוך 45 ימים, יראו אותן כאילו אושרו. |
דברי הסבר
מראשית הציונות החקלאות מהווה יסוד מרכזי בתולדותיה, בכלכלתה ובזהותה של מדינת ישראל. החקלאות היא הבסיס לחגי ישראל והתרבות הישראלית ומאז הקמת המדינה, החקלאות הישראלית התפתחה והפכה למרכיב משמעותי בביטחון המזון, בכלכלה, בהתיישבות ובשמירה על השטחים הפתוחים. לצד זאת, החקלאים ניצבים בפני אתגרים משמעותיים, ובהם ירידת כדאיות הענף, תחרות עם ייבוא, ריכוזיות במשק, רגולציה כבדה, עליה במחיר התשומות, קרקע, מים ועובדים, פשיעה חקלאית, השלכות שינויי האקלים, חוסר וודאות בשל שינויי מדיניות ועוד. חוק זה נועד להגדיר את החקלאות כתשתית לאומית במדינת ישראל וכמרכיב מרכזי בחוסנה הלאומי. בנוסף החוק מבקש להחיל מעורבות גוברת של שר החקלאות בגורמי הייצור בחקלאות (קרקע, מים, עובדים, הון וביטוח), לקבוע את עקרונות התמיכה בענף ולחזק את יציבותו למען ביטחון ישראל והדורות הבאים. גידול האוכלוסייה בישראל מחייב את פיתוחה והצמחתה של החקלאות באופן נמרץ.
לחקלאות חשיבות עליונה אף בשל "שירותי המערכת" שהיא מספקת למדינה, בין היתר: ביטחון מזון – הבטחת אספקת תוצרת טרייה ומגוונת, הפחתת תלות בייבוא ושמירה על יציבות מחירי ; שמירה על שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי – פעילות חקלאית מונעת השתלטות עירונית בלתי מבוקרת ומסייעת בשימור נופים טבעיים ובתי גידול לבעלי חיים; ניהול מים, אדמה ומשאבי טבע – יישום שיטות מתקדמות לניהול בר-קיימא של משאבי הטבע, כולל שימוש מושכל במקורות מים, מחזור והשבה של מי קולחין ושיפור קליטת מי נגר למניעת סחף אדמה, הגברת פוריות האדמה, באמצעות שיקום קרקעות ושיפור הרכב החומר האורגני בקרקע; התיישבות וביטחון לאומי – החקלאות מחזקת את ההתיישבות בפריפריה, מבטיחה רציפות טריטוריאלית, ותורמת לחיזוק האחיזה בקרקעות הלאום ושמירתן ; קידום חדשנות ופיתוח טכנולוגי – שראל מובילה בתחום האגרוטק, פודטק וחדשנות חקלאית, דבר המשפר את פריון העבודה, מצמצם את השימוש במשאבים ומייצר יתרון כלכלי בינלאומי ; התמודדות עם שינויי האקלים – הפחתת פליטות גזי חממה, קיבוע פחמן בקרקע באמצעות חקלאות מחדשת, ושיפור עמידות המערכת החקלאית לתנאי אקלים קיצוניים באמצעות שיטות חקלאיות מתקדמות; תרומה לכלכלה וליחסים מדיניים – החקלאות הישראלית מהווה בסיס לייצוא תוצרת בשווקים בינלאומיים. הדבר תורם לטיפוח קשרים מסחריים ודיפלומטיים באמצעות שיתופי פעולה טכנולוגיים עם מדינות זרות, ולחיזוק המעמד של ישראל כמובילה עולמית בתחומי חקלאות חכמה ושיטות גידול מתקדמות ; תרומה חברתית וקהילתית – החקלאות מהווה עוגן כלכלי וקהילתי, מחזקת את החוסן החברתי של היישובים החקלאיים ומספקת מקומות עבודה, תוך קידום ערכי שיתוף פעולה והתיישבות כפרית ; שימור המורשת הלאומית וערכי הציונות – החקלאות היא אבן יסוד בציונות, מהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של ההתיישבות בארץ ישראל, ומשמרת מסורות חקלאיות לצד אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, תוך העברת הידע החקלאי לדורות הבאים. חוק זה נועד להבטיח את עתיד החקלאות בישראל באמצעות מנגנונים ממשלתיים שונים לאור חשיבותה הלאומית ולאור המשבר אליו נקלעה החקלאות הישראלית. החוק מבטיח תשתית נאותה לחקלאות ושמירה על החקלאים. יישום החוק יאפשר את המשך פיתוח החקלאות, תוך התאמה לאתגרים העתידיים של המשק והסביבה.
