רבים מן העובדים הפלסטינאים המועסקים בישראל מגישים תביעות כנגד מעסיקיהם לשעבר לאחר סיום העסקתם.
על אף ששכר העובדים משולם באמצעות שירות התעסוקה ובתלושים היוצאים מטעמו, רק עם הגשת התביעה מסתבר למעסיק כי ישנם רכיבים אשר לא שולמו על ידו וכי עליו לפצות את העובד בסכומים נוספים.
אחד מרכיבי התביעה הנפוצים הוא רכיב הנסיעות – המעסיק סבור שבכך שהוא אוסף את העובד מהמחסום בתחילת היום ומחזיר אותו בסיומו, הוא יוצא ידי חובה ברכיב זה. בשורה של פסקי דין, הבהירו בתי הדין שאין בזה די וכי על המעסיק לפצות את העובד אף על הוצאות שהוציא על מנת להגיע מביתו אל המחסום ובחזרה – פיצוי המסתכם לעתים בעשרות אלפי ₪.
פסק דין שניתן בבית הדין האזורי בתל אביב מבהיר את חבויות המעסיק כלפי העובד ברכיב זה ומדגיש כי בכל מקרה לא יהא זכאי העובד לתשלום דמי נסיעה העולה על המקסימום הקבוע בחוק – 22.6 ₪ ליום.
לאור פסק הדין, המלצתנו למעסיקים הינה לתעד את ההסעות שניתנות לעובדים מהמחסום ולנסות ככל האפשר לכמתן מבחינה כספית. באופן הזה, יהיה זכאי התובע, לכל היותר לתשלום ההפרש שבין התעריף המקסימלי לבין ההוצאות שהוציא בפועל המעסיק ולא יקבל גם הסעה וגם פיצוי כספי, כפי שקורה היום בחלק גדול מן המקרים.
