מאה שנה חקלאים במדינת ישראל מגדלים דגים ומספקים תוצרת חקלאית ופתאום מישהו בשירותים הווטרינריים החליט שהם לא יודעים איך לעשות את זה.
בימים אלה מקדם השירות הווטרינרי את תקנות מחלות בעלי חיים (גידול דגים למאכל). תקנות אלו מהוות פגיעה משמעותית נוספת בענף המדגה והן מצטרפות לפגיעות כמו תיקון 27 לחוק המים ופתיחת יבוא הדגים לישראל בשנה האחרונה.
מדובר בתקנות מלאות בבירוקרטיה, מגבלות ומכשולים שנראה כי בקושי ניתן לגדל במסגרתן דגים!
אין סוף למה שמיותר שם: מינוי "מלווה בריאות" לכל מדגה, תנאי להיתר גידול הדגים – אישור של "מלווה הבריאות", דיווח על כל צעד ושעל למנהל השירותים הווטרינריים, סמכויות מיותרות ל"מלווה הבריאות" לרבות סגירת הענף ללא סייגים, דיווחים על שינויים בבריכות ועוד… .
הדייגים יצטרכו לעסוק במילוי טפסים כדיי להאכיל את המנגנון הבירוקרטי המסורבל בתקנות במקום בחקלאות. אגב, הגזרה הבוטה ביותר היא האיסור להמשיך ולשווק דג חי בישראל.
מוטב היה אילו ממשלת ישראל הייתה מפקחת ומפתחת מנגנון בירוקרטי להגבלת יבוא הדגים במקום לעסוק בהגבלת גידולם ושיווקם בארץ.
עו"ד גיל עוז
