"תיק שקנאי"

מאבקם של מגדלי הדגים לשמירה על פרנסתם, מפני נזקי השקנאים, רשם ציון דרך משמעותי בעקבות צו שהוציא בית משפט השלום בבית שאן  האוסר על פעיל למען זכויות בעלי חיים להיכנס לשטח בריכות הדגים של הקיבוצים ניר דוד ובית אלפא ולהטריד את החקלאים. קמפיין "טבח השקנאים" של הפעיל קרס בבית המשפט כמגדל קלפים. להלן עיקרי פסק הדין:

1. בית המשפט קיבל את טענתנו, כב"כ הקיבוצים, כי תאגידים (לרבות אגדות שיתופיות), ולא רק בני אדם, יכולים לפנות לבית המשפט ולבקש צו למניעת הטרדה מאיימת.
2. כמו כן, קבע בית המשפט, על פי הראיות שהצגנו, כי בשנת 2017 סיבת הפגיעה העיקרית בשקנאים הייתה התנגשות בקווי מתח גבוה. בית המשפט אף הדגיש כי גם תיעוד שנעשה ע"י הפעיל עצמו, והוצג במהלך הדיון, לא הראה שקנאים פגועים.
3. הימצאות כדורי הצייד אצל עובדי המדגה אינה מעידה על כך שמשתמשים בהם לצורך פגיעה בשקנאים שכן בהתאם להיתרי רט"ג ישנם מיני ציפורים שפגיעה בהן אינה עבירה על החוק וזוהי מטרת אחזקת כדורים אלה.
4. בית המשפט קיבל את הטענה כי הימצאות שקנאי פגוע בבריכה מסויימת אין בה כדי להוכיח כי השקנאי נפגע באותה בריכה, זאת לאחר שהובהר כי שקנאי פצוע מסוגל להמשיך בנדידה חרף הפציעה וביכולתו לעבור ממקום למקום.
5. נקבע כי אמנם יש עניין ציבורי בתיעוד השקנאים, אולם הפעיל הרחיק לכת בהתנהגותו:
   • א. הפעיל הסיג גבול ונכנס לשטח פרטי ללא רשות.
   • ב. הטיח האשמות בעובדי המדגה, תחקר אותם ובמידה מסוימת אף צעק עליהם מבלי שיש לו כל סמכות לעשות כן, שכן סמכויות הפיקוח והאכיפה בתחום זה נמצאות בידי פקחי רט"ג, עניין שהפעיל היה מודע אליו.
   • ג. לפעיל לא הייתה כל סמכות לפנות לאנשי המדגה באופן אישי.
   • ד. חמור מהכל מעשי הפעיל סיכנו את עובדי המדגה בשטח בריכות הדגים שכן כל סטייה עם הרכב בדרכים הצרות שבין הבריכות מהווה סיכון לכך שאנשי המדגה יתדרדרו עם רכביהם לבריכות עמוקות.
6. נקבע כי ניתן ללמוד על קיומה של הטרדה מאיימת כלפי אנשי המדגה דווקא מהסרטונים שצרף הפעיל עצמו לתיק, בהם הוא נראה מבצע מעקבים אחר עובדי בריכות הדגים, מצלם אותם בסתר ובגלוי, מקניט ומבהיל אותם תוך שהוא מטיח בהם האשמות על ביצוע עבירות פליליות.
7. מהסרטונים שהגיש הפעיל עצמו נלמד כי אנשי המדגה היו נתונים במתח, בחרדה וברוגז וזה בדיוק מה שהחוק בא למנוע.
8. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו כי לא רק שלאורך זמן רב וברציפות הפעיל מטריד את עובדי המדגים, אלא אף שישנו סיכוי סביר להניח שהוא ישוב ויטריד אותם גם בעתיד ולפיכך יש להוציא צו כנגדו.
9. בית המשפט ביקר בחריפות את התנהלות הפעיל אשר כינה את עובדי המדגה כ"חבורה של ביריונים נתעבים" ולדבריו: "הם צריכים לשלם על הפשעים שלהם" וקבע כי מדובר במילים קשות הגובלות בהסתה!
10. נקבע כי לפעיל לא עומדת הגנת תם הלב: "נהפוך הוא, מי שמבצע הסגת גבול ואף נוטל לידיו, הלכה למעשה סמכויות של פקחי רשות שמורות הטבע והגנים, אינו יכול להיחשב כתם לב".
11. סופו של דבר הוצא צו האוסר על הפעיל לעשות כדלהלן:
    • א. להטריד את המבקשים או מי מעובדי בריכות הדגים של ניר דוד ובית אלפא בכל דרך ובכל מקום.
    • ב. לאיים על המבקשים בכל צורה שהיא.
    • ג. לפגוע בפרטיותם של המבקשים בכל דרך שהיא, לרבות ברשתות החברתיות.
    • ד. ליצור עם המבקשים כל קשר בין בעל פה ובין בכתב או בכל אמצעי אחר.
    • ה. להיכנס לשטחי ניר דוד או קיבוץ בית אלפא או לשטחי בריכות הדגים המופעלות ע"י המבקשים או מי מהם.
    • ו. להימצא במרחק של פחות מ-50 מטר מהמבקשים או מי מהם.
    • ז. הצו יעמוד בתקפו למשך שישה חודשים מיום מתן הצווים במעמד צד אחד.

עו"ד גיל עוז ממשרדנו ייצג את ענפי המדגה של ניר דוד ובית אלפא בתיק.