בפסק דין מיום 5.9.2017, (סע"ש 40266-07-16 דלית בר ששת נ' מושב בקעות) קבע בית הדין האזורי לעבודה בירושלים כי צו ההרחבה בענף החקלאות לא חל על כלל עובדי האגודה השיתופית אשר עיקר עיסוקה בחקלאות, אלא רק על אלו העובדים בפועל בחקלאות.
התובעת ברששת הועסקה כמנהלת חשבונות במושב "בקעות" במשך 25 שנים. לאחר פיטוריה הגישה התובעת תביעה ע"ס 1,800,000 ש"ח, בה טענה, בין היתר, לזכויות מכוח צווי ההרחבה בענף החקלאות. טענתה זו של התובעת היתה לאור העובדה כי עיקר פעילות האגודה הינה בתחום החקלאות ולאור ההלכה לפיה תחולת הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה הינה על פי עיקר עיסוקו של המעסיק ולא של העובד.
מושב בקעות, באמצעות עוה"ד גל עינב ושיר ירקוני ממשרדנו, טען כי לתובעת לא מגיעות זכויות מכוח הצו הואיל ועיסוקה בהנהלת חשבונות בתחום המגזר החקלאי היה שולי ביחס לעיסוקה כמנהלת חשבונות של המושב. עוד נקבע כי העובדה שעסקי החקלאות של המושב לא תואגדו בנפרד, אין בה כדי להחיל את הצווים על כלל עובדי האגודה.
בית הדין לעבודה דחה את טענת התובעת וקיבל את טענת המושב, בקבעו כי אין להחיל את צו ההרחבה על התובעת, מן הנימוקים שלהלן:
א. כוונת הצדדים להסכם הקיבוצי העומד בבסיס צו ההרחבה היתה ליצור הבחנות על בסיס מקצועי בתוך "ענף החקלאות", ולא להחיל באופן גורף את הוראות ההסכם על כל עובד של כל מעסיק "בענף החקלאות".
ב. תנאי להחלת צו ההרחבה בחקלאות על עובד הינו שעבודתו היא בענף החקלאות, זאת להבדיל מהאופן בו מנוסחים צווי הרחבה אחרים.
ג. העובדת, כמנהלת חשבונות כללית באגודה, אינה "עובדת בענף החקלאות" על אף עיסוקה "החקלאי" של האגודה, ולפיכך אינה זכאית לזכויות מכוח צו ההרחבה.
בסופו של יום דחה בית המשפט את תביעתה של התובעת לרכיבים מכוח צו ההרחבה במלואה, תוך שהוא פוסק לה פיצוי של 3 משכורות בגין פגמים בהליך השימוע.
לפסיקה זו השלכות רחבות על אגודות ומושבים העוסקים בחקלאות ועלולים מצד אחד להיות חשופים לתביעות עובדי חקלאות עליהם חל הצו ומצד שני, לשלם ביתר לעובדים עליהם הצו אינו חל.
מומלץ להיוועץ בעו"ד המומחה בתחום משפט העבודה במגזר החקלאי טרם תחילת העסקה של עובד באגודות ובמושבים.
