אין כמעט מעסיק שלא נתקל בסיטואציה בה עובד או עובדת מפסיקים לתפקד בעבודה, מחסירים ימי עבודה ללא נימוק או פשוט אינם מתאימים לתפקיד באופן הפוגע ביתר העובדים. במקרה כזה, כנראה יוזמנו אותם עובדים לשימוע לפני פיטורים ויסיימו את עבודתם.
אבל מה עושים במקרה שמדובר בעובדת בהריון, לאחר לידה או בעיצומם של טיפולי פוריות ("התקופה המוגנת")?
כידוע, חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, אוסר על פיטורים או על פגיעה בתנאי ההעסקה של עובדת המצויה בתקופה המוגנת, אשר יכולה אף לארוך חודשים ארוכים ואף שנים.
הסנקציות על הפרת חובה זו עשויות להגיע לתשלום של עשרות אלפי ₪ ולחייב את המעסיק הן בפיצוי העובדת על פיטורים שלא כדין והן בתשלום מלוא שכרה והזכויות הנלוות לו עד לתום התקופה המוגנת מפיטורים.
עוד בהתאם לחוק, על מנת לפטר עובדת בתקופה מוגנת יש לקבל את אישור הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה, ולפיו אין קשר בין סיבת הפיטורים לבין מצב העובדת.
לאחרונה ייצג משרדנו מעסיק בבקשה דומה בפני הממונה ורק לאחר שהוכחנו לממונה, באמצעות מסמכים והקלטות, כי עילת הפיטורים הינה חוסר שביעות רצון מתמשך מעבודת העובדת, ניתן האישור לפטרה.
נדגיש כי מבלי לגרוע מן החובה לשמור על זכויות העובדת בתקופה המוגנת, מעסיק המעוניין לפטר עובדת או לפגוע בתנאי שכרה, חייב לעשות זאת בליווי וייעוץ משפטי – עוד קודם להזמנתה לשיחת שימוע. אי מתן אישור על ידי הממונה פירושו המשך העסקה כפוי של העובדת עד לתום התקופה המוגנת – על כל המשתמע מכך.
