1. הצעת חוק החקלאות, התשע"ז–2017.
מטרות החוק הנה להסדיר את מעמדו הלאומי של ענף החקלאות בישראל ולהבטיח את המשך ביסוסו והתפתחותו, לשם השגת יעדים אלה: (1) קידום ההתיישבות והמרחב הכפרי ככלי לשמירה על השטחים הפתוחים, חיזוק גבולותיה של מדינת ישראל, והקניית ביטחון לאזרחיה. (2) הבטחת אספקה זמינה של תוצרת חקלאית מקומית איכותית לכלל תושבי מדינת ישראל, במחירים סבירים וללא הפליה. (3) פיתוח מחקר חקלאי וקידום חדשנות חקלאית תוך ניצול תשתיות הידע, הכישורים, הקרקע ומשאבי האנוש הקיימים במדינה. (4) העצמת הערך הכלכלי, החברתי והחינוכי של החקלאות ותרומתה לציבור בישראל, בדרך של עידוד, תמיכה ופיתוח החקלאות.
להערכתנו הצעת החוק כפי שהונחה על שולחן הכנסת הנה חסרה ביותר. אין בה מלבד הצהרה על עקרונת וערכים, כל גיבוש והסדרה של נורמות משפטיות, מעשיות, מקצועיות או תקציביות. היא אינה מסדירה את מערכת היחסים המורכבת בין החקלאי לשלטון או לסביבתו. על כן, ניתן להניח כי ההצעה לא תתגבש לידי חוק בצורתה הנוכחית. במידה וכן, הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת עתה, לא תביא כל בשורה לחקלאות והחקלאים.
2. הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון – שמירה על קרקעות חקלאיות), התשע"ח–2017.
החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014, מעניק לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה סמכויות מיוחדות המייעלות את תהליך התכנון. בעקבות החוק, מתאפשרים מצבי קיצון כלפי המגזר החקלאי שבהם נלקחות מיישובים אדמות חקלאיות עד כדי חיסול הישוב כישות חקלאית. הצעת החוק נועדה להגביל את הפגיעה בשטחי החקלאות.
3. הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשע"ד – 2014.
מטרת החוק הנה להסדיר את הצבת הכוורות בישראל, לצורך הבטחת קיומה של האבקה לגידולים חקלאיים, האבקה רציפה לצמחי בר והגנה על דבורים כערך טבע. יודגש, שירותי האבקה שמספקים הדבוראים בארץ, מהווים מוצר חיוני והכרחי לקיום החקלאות בישראל.
4. חוק הגליל (תיקון מס' 12), התשע"ז – 2017.
החוק מורה על המשך מתן הסובסידיות לייצרני הביצים והפטימים באיזור מרום הגליל בשנים 2018-2027. יודגש, בהתאם לסעיף 7 לחוק, בעל משק לול לייצור פטימים במרום הגליל יקבל מענק בעבור השנים 2018 ועד 2020 בלבד.
5. הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ה–2015.
בשנת 2010, קיבלה הכנסת את חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010 (להלן – תיקון מס' 4) שנועד, בין היתר, לקבוע הוראות מעבר בנוגע למיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים בנגב. התיקון המוצע אמור לסייע לבעלי המיזמים לקבל בשלב ראשון אישור הוועדה הבין-משרדית בהתאם לתנאי הסף הקבועים בתיקון מס' 4 ולאחר מכן להמשיך בקידום ההסדרה התכנונית. בנוסף, נוכח התמשכות ההליכים בוועדה הבין-משרדית עד כה, מוצע להאריך את התקופה להשלמת תכנונו של כל מיזם עד חלוף עשר שנים מיום אישור המיזם על ידי השר לפיתוח הנגב והגליל. כמו כן, מוצע לקבוע כי בקשה שהוועדה הבין-משרדית לא תקבל החלטה לגביה עד תום שבע שנים מיום התחילה, יראו אותה כבקשה שהוועדה הבין-משרדית המליצה לשר לאשרה.
6. הצעת חוק מיגון יישוב מאוים ביטחונית, התשע"ז–2017.
החל משנת 1992, כל יזם הבונה דירה בישראל מחויב, לפי תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן–1990, להתקין בדירה "מרחב מוגן". מנתונים שונים עולה כי היקף המיגון (ממ"ד ביתי) בקרב האוכלוסייה ביישובי קו העימות בצפון אינו מספק. מאחר ומלחמה בצפון היא רק עניין של זמן והאיום מבחינת כמות הרקטות, דיוק החימוש וזמן ההתראה עד לפגיעה רק מתגבר, מוצע שהמדינה תשתתף במימון "מרחבים מוגנים" בדירות ובבתי המגורים במטרה להבטיח את שלום תושביה באזור העימות.
7. הצעת חוק המועצה לענף הלול (תיקון – ויסות הייצור והשיווק של תוצרת הלול), התשע"ז–2017.
מטרת התיקון המוצע היא לאפשר למועצה להסדיר את ויסות הייצור והשיווק של תוצרת הלול לשם מניעת מחסור והימנעות מעודפי ייצור. עודפי הייצור בענף גורמים לירידת הרווחיות לחקלאי עד כדי הפסדים ממשיים, וכך מסכנים את המשך עיסוקם של החקלאים בענף מחד, ואת היתרונות הגלומים בייצור ושיווק מקומי לציבור הצרכנים מאידך.
8. הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – העדפת בני המקום בשיווק קרקעות), התשע"ז–2017.
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, במדיניות הקצאת משאבי הקרקע והדיור יש כשל בכל הקשור להקצאת קרקעות לבני המקום ביישובים קהילתיים. הפשרת קרקעות ומגוון האפשרויות לרכישת קרקעות לדיור בפריפריה היא בבחינת מצרך נדיר. לפיכך, מתקשים בני המקום, הרואים את עתידם בפריפריה, למצוא קרקעות לרכישה לטובת בנייה ומגורים. מוצע כי בשיווק קרקעות המיועדות לבנייה עצמית בפריפריה, תתנה רשות מקרקעי ישראל את הקצאת הקרקע לזוכה במכרז, בכך ש-60% מתוך סך יחידות הדיור שייבנו על קרקעות באזורי עדיפות לאומית, יוקצו ליחידות דיור לטובת בני המקום.
9. הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (הרחבת ועדות קבלה לכל הארץ), התשע"ז–2017.
מוצע למחוק בסעיף 2 לפקודת האגודות השיתופיות, את ההגדרות "הגליל" ו"הנגב". כמו כן למחוק בהגדרה "יישוב קהילתי" את המילים "בגליל או בנגב". בהתאם לדברי ההסבר בהצעת החוק, חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קבעה כי תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, שנחקק בשנת 2011 ואשר הסדיר את הרכבן וסמכויותיהן של ועדות קבלה ביישובים קהילתיים בנגב ובגליל, יצר הסדר שלילי בנוגע לקיום ועדות קבלה בישובים במרכז. פירוש זה של התיקון הביא לכך שלא ניתן להקים ועדות קבלה במרכז, בניגוד לכוונת המחוקק. כתוצאה מכך, נעצרו הרחבות ביישובים שאינם ממוקמים בנגב או בגליל, משום שהישובים הללו איבדו את היכולת לקבוע מי יוכל לגור בשטחי ההרחבות, החלטה שהתקבלה בעבר אמצעות ועדת קבלה. קביעה זו יוצרת עוול קשה כלפי יישובים שלא סיימו את ההרחבות הנדרשות טרם כניסת התיקון לתוקף. מוצע לתקן את פקודת האגודות השיתופיות כך שהגדרת "יישוב קהילתי" לא תהווה הסדר שלילי כלפי יישובים שאינם בנגב או בגליל, ותתאפשר הקמת ועדות קבלה גם בישובים אלה.
10. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חובת ליווי משלוחים חיים על ידי רופא וטרינר), התשע"ח–2017.
על פי הצעת החוק, לא ייבא אדם לישראל בעל חיים לשחיטה, בין אם בהובלה באוניה ובין אם בהובלה בכלי טיס, אלא אם כן במהלך כל זמן ההובלה ילווה המשלוח ע"י רופא וטרינר. הובלת בעל חיים כרוכה בהכרח במצוקה ופגיעה ברווחתו. הצעת החוק נועדה למזער את הסבל שנגרם למאות אלפי בעלי חיים שמיובאים לישראל.
11. חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון), התשע"ח- 2017.
להלן הנושאים המרכזיים הכלולים בהצעת החוק: (1) פירוט תפקידיהם של גופי הבקרה, סמכויותיהם והתנאים לאישורם, ובכלל זה חובתם להעסיק מנהל אבטחת איכות, מבקרים ודוגמים. (2) הסדרת סמכויותיהם של מבקרים ודוגמים מטעם גופי הבקרה וקביעת תנאי הכשירות הנדרשים מהם. (3) התאמת ההוראות בעניין סמכות השר להתקין תקנות והוספת הוראה בעניין התקנת תקנות באשר לתיעוד, ניהול יומנים ושמירת מסמכים, שיאפשרו עקיבות בין המוצר הסופי לבין היצרן או המשווק (4) קביעת הוראה לפיה לשם תכנון פעולות פיקוח, אכיפה והפעלת סמכויות לפי החוק, רשאי המנהל להתבסס על ניתוח סיכונים, לרבות איתורם, הערכת עוצמתם ונזקם (5) תיקון עקיף לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי"ד – 1954, המאפשר להסמיך מבקרים מטעם גופי בקרה לפי החוק, בסמכויות ביקורת לצורך פיקוח על יצוא תוצרת צמחית.
12. תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו (תיקון), התשע"ח – 2017.
מטרתו של החוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד – 1954, הייתה: "להבטיח את רמת התוצרת החקלאית המיועדת ליצוא ואת שמה הטוב בשוקי חוץ- לארץ". מטרת תיקון התקנות היא להתאימן לפעילות הביקורת המתבצעת כיום ובעיקר לבטל תקנים של בדיקות איכות לייצוא תוצרת צמחית מישראל.
