ביה"ד חייב מעסיק לשלם 430,000 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות על כל רכיבי השכר הקובע.
מעסיקים רבים אינם מודעים להשלכות שעלולות להיות לתשלום רכיבי שכר לעובדים שאינם מהווים חלק מ"השכר הקובע" לפיצויים ולפנסיה.
כך אנו נתקלים בתלושי השכר ברכיבים כגון: "פרמיה", "בונוס", "תוספת ניהול" ועוד. לעתים הדבר נעשה לבקשת העובד, המעוניין להגדיל את שכרו נטו, לעתים ביוזמת המעסיק, המבקש להקטין את עלויות השכר, ובמקרים רבים המעסיק והעובד אינם מודעים לכך שהרכיב מהווה שכר לכל דבר.
מעסיקים רבים סבורים כי החשיפה העיקרית בנוהג זה, היא תביעה של העובד לתשלום שווי ההפרשות לפנסיה בדיעבד.
אולם המעסיקים אינם מודעים לסכנה הגדולה יותר הכרוכה באי הפרשה לפנסיה על רכיבים אלה. הפקדה לפנסיה כוללת גם רכיב ביטוחי לתשלום קצבאות במקרים של אובדן כושר עבודה או מוות. הפרשה פנסיונית על חלק מהשכר בלבד, משמעותה שהעובד אינו מבוטח באופן מלא, וחושפת את המעסיק לתביעת הפרשי קצבאות המשולמות על ידי הקופה במקרים מזכים.
מקרה כזה נדון ממש לאחרונה במסגרת סע"ש 28855-01-21 (פסק הדין ניתן ביום 21.12.23). בפס"ד נדון מקרה של עובד מפעל תעשייתי, שחלה במהלך עבודתו ולבסוף נפטר. שכר העובד כלל תוספות שונות אשר כונו "פרמיית ניהול" ו"פרמיית איכות" – רכיבי שכר מהם לא הופרשו כספים לקופת הגמל של העובד. כתוצאה מכך, קצבת הנכות של העובד ובהמשך קצבת השארים של אשתו, היו קטנות משמעותית מהקצבאות להן היו זכאים לו היה המעסיק מפריש הפרשות על מלוא השכר הקובע.
ביה"ד דחה את טענת ההגנה של החברה כי הדבר נעשה בידיעת והסכמת העובד, וקבע כי זכותו הפנסיונית של העובד הינה זכות "קוגנטית" וככזו – אינה ניתנת להתניה או לוויתור. לפיכך היה על החברה להפריש כספים לתגמולים אף בגין רכיבים אלה.
ביה"ד פסק כי על החברה לפצות את אשת המנוח בגובה מלוא ההפסדים שנגרמו לה ולמנוח מקבלת קצבאות נמוכות מהקצבאות שהייתה מקבלת אילו המעסיק היה מפריש לקופת גמל הפרשות על מלוא השכר בסך כולל של 430,000 ₪!
אנו שבים וממליצים שלא להקל ראש בעת מתן תמריצים שונים לעובדים. למשרדנו מגוון פתרונות יצירתיים אשר, מחד, יחסכו עלויות למעסיק ומאידך יגנו עליו מפני תביעות עתידיות.
