נתונים אודות מיקומו של אדם הוכרו בפסיקה ובחקיקה כנתונים בעלי רגישות רבה הואיל וניתן ללמוד מהם רבות על אורחות חייו של האדם, קשריו האישיים והחברתיים, מצבו הכלכלי, מצבו הרפואי וכד'.
פרטי המידע, אותם ניתן ללמוד על אדם עקב איכון מיקומו, הינם פרטים המוגנים על פי הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981, המגדיר בסעיף 7 כ"מידע רגיש"– נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו, וסעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "לא יפגע אדם בפרטיותו של זולתו ללא הסכמתו".
על ההגנה המיוחדת לה זוכים הנתונים אודות מיקומו של אדם ניתן ללמוד גם מהוראותיו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- נתוני תקשורת) התשס"ח – 2007, על פיו נדרש צו מבית המשפט לקבלת נתוני תקשורת, ובהם נתוני מיקום, ממאגר מידע של ספק תקשורת.
נוכח האמור, קבעה הרשות להגנת הפרטיות בגילוי דעת שכותרתו "איסוף נתוני מיקום של עובדים באמצעות אפליקציות ומערכות איכון ברכב" (פורסם ביום 19.03.2023) כי איסוף ועיבוד נתוני מיקום של אדם פוגעים באופן משמעותי בפרטיותו.
בכל הנוגע למעסיקים, ובהסתמך על פסיקת בתי המשפט, נקבע בגילוי הדעת האמור כי למעסיק קיים אינטרס לגיטימי לפקח אחר שעות העבודה בפועל של עובדים בתפקידים מסוימים ולשם כך נתונה לו הפררוגטיבה הניהולית לקבוע את מתכונת הפיקוח. עם זאת, הובהר והודגש כי מעסיק המבקש לעשות שימוש במערכת האוספת נתוני מיקום נדרש לקיים את הוראות חוק הגנת הפרטיות ולעמוד בדרישת המידתיות, ויעשה רק בהעדר חלופה אחרת שבכוחה להגשים את המטרה מבלי לאסוף נתוני מיקום.
עוד נקבע על ידי הרשות, כי על מעסיק המבקש לפקח על מיקום העובדים לעמוד בתנאים שלהלן:
- השימוש בנתונים יעשה רק לצורך המטרה שלשמה נאספו.
- שקיפות מלאה כלפי העובדים- פירוט המדיניות, היקף השימוש במידע, מטרותיו , משך שמירת המידע, בעלי תפקידים שיחשפו אליו וכד'.
- קבלת הסכמה ספציפית של העובד לאיסוף נתוני מיקום.
- אין לאסוף נתוני מיקום מחוץ לשעות העבודה.
- לעובד נתונה הזכות לעיין במידע שנאסף אודותיו.
- אבטחת המידע שנאסף במסגרת השימוש במערכת בהתאם להוראת תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז- 2017.
לסיכום – שימוש באמצעי טכנולוגי, הכולל פגיעה בפרטיות, יעשה אך ורק בהעדר חלופות אחרות, ובכפוף למגבלות רבות המפורטות לעיל וביניהן, הסכמת העובד.
