"אשכול תאגידים" – הכוונה להתארגנות של כמה תאגידים המנוהלים בנפרד ובאופן עצמאי כאשר מתקיים ביניהם בהתאם למסמכי ההתאגדות לפחות אחד מהתנאים הללו: החזקה של רוב זכויות ההצבעה באספה, זכות למנות את רוב הדירקטורים, זכות למנות את המנכ"ל ומספר חברי דירקטוריון, השפעה מכרעת על ניהול התאגיד. "אוסף תאגידים" כזה, יוצר לא פעם דילמה לנושאי המשרה. מחד, העולם המשפטי מבקש ליצור חיץ ואישיות משפטית ניפרדת לכל תאגיד באשכול, מאידך, המציאות העסקית מבקשת ליצור התייעלות ניהולית אנכית המאפשרת לנושאי משרה בתאגיד האם לשלוט בכל הנכסים תחתיו לרבות תאגידי המשנה.
השוני בין הגישה המשפטית לגישה הכלכלית ברור. בעוד עולם המשפט מפריד בין התאגידים המרכיבים את האשכול ורואה בעין ביקורתית ערוב של שיקולים ואינטרסים בין התאגידים, הגישה הכלכלית לא עושה את ההבחנה הזו ורואה בכל הגורמים יחידה אחת שלבטח יכולה לשאוף לסינכרון מערכותיה.
משמעות ההכרה בתאגידי האשכול, כגוף כלכלי אחד עשויה להוביל בעגה משפטית ל"הרמת מסך". עבור התאגידים, הדירקטורים ונושאי המשרה מדובר בהגדרה בעלת משמעויות והשלכות כבדות. על מנת לקבוע האם ראוי להרים את מסך ההתאגדות באשכול, יש לבחון מספר גורמים בהתאם לנסיבות. למשל, ערבוב נכסים, מידת השליטה של תאגיד האם בעסקי תאגיד המשנה, השפעת תאגיד האם על מינוי נושאי המשרה בתאגיד המשנה, האם חברת האם מפעילה את חברת הבת כ"בובה על חוטים"? מי מפעיל את שיקול הדעת? האם רווחי חברת הבת תלויים בחברה האם? האם בשתי החברות מכהנים אותם נושאי משרה? האם פעילות בחברה אחת משפיעה באופן מיידי וישיר על החברה האחרת? האם מיקום החברות זהה? האם תהליכי קבלת ההחלטות שלובים זה בזה? האם העברת הסיכונים לחברת הבת בוצעה למראית עין?
יש לזכור – מטרת התאגיד הנה לשאת רווחים ולשרת אינטרסים כלכליים של בעלי המניות. בתוך כך, החזקה וניהול של מספר תאגידים הנו חסר כל היבט שלילי. כל עוד מנהלים את העסק כדין ובתום לב אין סיבה אמיתית לדאגה. ואולם, כאשר מבוצע שימוש לרעה במסך ההתאגדות של התאגיד לצרכים פסולים, מתערב המשפט ומבטל את ההפרדה בין התאגיד לבין הבעלים על מנת לייחס את חובות התאגיד לבעלי המניות.
מכל האמור לעיל עולה כי באשכול תאגידים יש לבצע איזון ראוי, בין יצירת הפרדה מוחלטת בין התאגידים שבאשכול, לבין ראייתם כיחידה אחת. דרך המלך עוברת באמצע. מצד אחד מפרידה בין התאגידים, מצד שני לוקחת בחשבון את קשריהם הכלכליים והניהוליים מבלי לפגוע בעצמאותם.
