הצעות חוק ותקנות משולחן הכנסת בנושאי חקלאות והתיישבות

1. הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות) (תיקון – פיצוי בשל אסונות מעשה ידי אדם), התשע"ח–2017.
חוסר היכולת של המדינה לספק הגנה לחקלאים והתעצמות היקף הפשיעה החקלאית, הביאו לכך שחברות הביטוח מסרבות לבטח ציוד ותוצרת חקלאית. הנזקים במצב הנוכחי שקולים לנזקי אסון טבע בחקלאות אותו אין בכוח החקלאים למנוע. כיוון שהמדינה לא מצליחה לספק לחקלאים הגנה, הכוונה להעמיד לרשות החקלאים אפשרות לבטח את רכושם בעלות סבירה. לפיכך, מוצע לתקן את חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות), התשמ"ט–1989 ולקבוע בו זכות לפיצויים גם למי שנגרם לו נזק לתשתית לחקלאות בשל מעשה אדם, שכתוצאה ממנו נגרם אובדן הכנסה. עוד מוצע שהקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ שמשמשת את המדינה לאספקת ביטוח מפני אסונות טבע בחקלאות, תעניק את הביטוח מפני גניבות ציוד ותוצרת חקלאית לאותם חקלאים.

דעתנו: ההצעה אמנם באה להיטיב עם החקלאים אולם אי אפשר שלא לתהות על גודל אוזלת היד של המדינה אשר מבקשת להעביר את נטל הפשיעה מכיס החקלאים לכיס משלם המיסים במקום לעשות סוף לתופעת הפשיעה החקלאית באופן תקיף וללא פשרות.

2. הצעת חוק למניעת פלישות ביולוגיות מזיקות ולטיפול בהן, התשע"ח–2017.
מטרת החוק היא למנוע כניסתם של מינים זרים פולשים לישראל, במטרה להגן על בריאות הציבור, המערכות האקולוגיות, המגוון הביולוגי, התשתיות, החקלאות והכלכלה. כידוע תופעת המינים הזרים הפולשים לא פסחה על ישראל. מספר מיני חי וצומח כבר חדרו ארצה והם גורמים לנזקים נרחבים.

3. הצעת חוק הרשות להגנה על בעלי חיים, התשע"ח–2018
בהתאם לדברי ההסבר של הצעת החוק, חוק צער בעלי חיים אשר אמור להגן על בעלי חיים מפני התעללות מיושם באופן חלקי בלבד. עוד נאמר כי אין גורם אחד שמתאם בין הגופים השונים הממונים על החוק, אין די אכיפה ואין הלימה בין העקרונות שהותוו על ידי הכנסת ובתי המשפט לבין יישומם בפועל. על כן, מוצע להקים את הרשות הלאומית להגנה על בעלי חיים במשרד ראש הממשלה (להלן: "הרשות") שתגבש, תקדם ותעודד מדיניות ופעילות להגנה על בעלי חיים.

דעתנו: המדובר בהצעה מיותרת שיש בה פוטנציאל לפגיעה נוספת בחקלאים. חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994, מיושם באופן למעלה מסביר ואת האחריות לנושא יש לרכז בידי משרד החקלאות בלבד אשר לו יש את הראיה והאחריות הכוללת הן לרווחת בעלי החיים והן לחקלאות בישראל.

4. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – המעמד המשפטי של בעלי חיים), התשע"ח–2018.
הצעת החוק מהווה ניסיון נוסף להגדיר מעמד משפטי לבעלי חיים. סעיף 1א לחוק נוסח כך: "בעל חיים הוא יצור חי ולו תחושות ורגשות; אין מעמדו של בעל חיים כמעמד מיטלטלין ואין לפגוע בו אלא על פי חוק." מטרת הצעת החוק היא לחייב הן את קובעי המדיניות והן גורמים במגזר הפרטי, העסקי והציבורי לאמץ בהתנהלותם המעשית היום-יומית הנוגעת לבעלי חיים את העיקרון המנחה של התיקון המוצע בדבר המעמד המשפטי של בעלי החיים.

5. תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה) (תיקון), התשע"ח-2018.
תיקון התקנות המוצע מיועד לאפשר שימוש בבוצה הנוצרת במיתקני טיפול בשפכים לצורך הפקת אנרגיה. תקנות המים (מניעת זיהום מים)(שימוש בבוצה וסילוקה), התשס"ד-2004 (להלן – התקנות הקיימות), הותקנו לפני למעלה מעשור, במטרה להבטיח כי ייעשה שימוש חקלאי בבוצה אשר תעמוד בערכים מקובלים ובאופן שאינו גורם למפגעים סביבתיים או לפגיעה בבריאות הציבור. בוצה שמקורה בשפכים עירוניים יכולה להיות חומר מועיל לדישון ולטיוב קרקע, מאחר שהיא מכילה ריכוזים גבוהים של חומרים אורגניים המתאימים למטרה זו. עם זאת, בבוצה עלולים להימצא ריכוזים גבוהים של מתכות, חומרים נדיפים שגורמים לריח עז ולמפגעים, פתוגנים כגון חיידקים וטפילים והיא עלולה לשמש מצע להתפתחות חרקים היוצרים מפגע תברואי של ממש. התקנות הקיימות קובעות כי מפעיל של מיתקן טיפול בשפכים יבצע ייצוב של הבוצה בתחום המט"ש טרם פינוי הבוצה מהמיתקן, וכן כי לצורך שימוש בבוצה בחקלאות יבוצע טיפול כך שהבוצה תעמוד בערכים המקובלים בעולם לבוצה המוגדרת "בוצה סוג א'". במסגרת זו נקבעה גם הוראת מעבר שאפשרה שימוש מוגבל בבוצה סוג ב' לתקופה של שנתיים. על פי התקנות הקיימות, לא ניתן לבצע כל שימוש אחר בבוצה פרט לשימוש בחקלאות, והחלופה היחידה לשימוש זה היא פינוי הבוצה להטמנה באתר לסילוק פסולת.

6. צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשע"ח-2018.
בהתאם לעמדת ראש הממשלה ושר האוצר, בשל תרומתו המשמעותית של החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014, להגדלת היצע הדיור בישראל, ולאור הצורך החיוני שעודנו קיים באישור תכניות רחבות היקף למגורים, מוצע להאריך תוקפו של החוק בשנה נוספת, בהתאם לסעיף 34(ב) לחוק, עד ליום 7 באוגוסט 2019.

מאמרים נוספים