תאגידי החקלאות של הקיבוצים עין חרוד מאוחד וגינוסר עתרו לבג"צ כנגד החלטת משרדי האוצר והחקלאות לייבא דבש לישראל באריזות קטנות. את הקיבוצים מייצגים בעתירה עורכי הדין גילי עוז ורעות מזרחי ממשרדנו. בעתירה נטען כי אין לייבוא לישראל מעל 160 טון דבש בצנצנות קטנות. כמו כן נאמר כי הצווים לביטול המכס על ייבוא הדבש נחתמו בהיעדר תשתית מקצועית, מבלי שיינתן משקל ראוי לאינטרסים ציבוריים ולאומיים, בהיעדר היוועצות עם גורמי המקצוע ובחריגה מסמכות לאור השלכות הרוחב של הצו. נטען כי משרדי האוצר והחקלאות כלל לא לקחו בחשבון את הפוטנציאל לפגיעה בענף האבקת הדבורים וההשלכות של פגיעה זו על ענפי החקלאות רבים בישראל.
לטענת עו"ד גילי עוז, ענף החקלאות בישראל, המייצר מזון לרבות פירות וירקות טריים לאזרחי מדינת ישראל, מהווה "תשתית לאומית" ומרכיב מרכזי בחוסנה הלאומי של ישראל לצד תשתיות לאומיות נוספות כגון: חינוך, מערכת הביטחון, אנרגיה, בריאות, תחבורה וכד'.
משמעות החקלאות וחשיבותה, כתשתית לאומית עבור מדינת ישראל, אינה במחלוקת נוכח המשברים הפוקדים את מדינת ישראל והעולם בשנים האחרונות (מגפת הקורונה, משבר האקלים והמדבור, משברים גיאופוליטיים, מלחמת רוסיה אוקראינה, משבר לוגיסטי עולמי של שינוע סחורות, משברים ביטחוניים, העובדה שישראל הנה מדינת אי וכד'), הופכים את "שירותי המערכת" והתועלות אותם מספקת החקלאות לישראל לבעלי חשיבות עליונה. על כן, לא יתכן כי יתקבלו החלטות בלתי הפיכות ללא בדיקה מעמיקה ועבודת מטה באשר להשלכותיהן.
בנוסף, ביקשו העותרים מבג"צ צו ביניים המורה על הקפאת ייבוא הדבש בצנצנות עוד בשנת 2022 וזאת עד לכמות של 160 טון. באופן חריג ביותר טען עו"ד גילי עוז כי המדינה הטעתה את הרכב השופטים בבג"צ שדן בסוגייה כאשר טענה כי "מועצת הדבש התריעה על מחסור צפוי בדבש ועל צורך בהגדלה נוספת של הדבש המיובא במסגרת המכסות ובפרט על הצורך ביבוא אריזות קטנות". לדברי עו"ד עוז, מועצת הדבש ואנשי המקצוע של משרד החקלאות מעולם לא המליצו ולא היו מעזים להמליץ על צורך בייבוא כמויות גדולות של דבש באריזות קטנות לישראל, כל שכן לא מעל 160 טון לעת הזו! אמירות אלו ואמירות נוספות הטעו את בית המשפט הנכבד ועתה אנו פועלים שוב כדי לא לאפשר לשרי החקלאות והאוצר להביא לישראל כמויות דבש מיותרות כאשר ברור שהייצור המקומי יכול לדאוג לכך.
