בפסק דין מיום 5.3.2018 קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי צו ההרחבה בענף החקלאות לא חל על כלל עובדי האגודה השיתופית שעיקר עיסוקה בחקלאות, אלא רק על אלו העובדים בפועל בחקלאות.
מושב נתבע ע"י עובדת לשעבר אשר הועסקה כמנהלת חשבונות במשך 25 שנים בסכום של כ 1,800,000 ₪ לאחר פיטוריה. בתביעה טענה התובעת, בין היתר, לזכויות מכוח צווי ההרחבה בענף החקלאות להן היתה זכאית, לטענתה משך כל תקופת העסקתה.
המושב, באמצעות עוה"ד גל עינב ושיר ירקוני ממשרדנו, טען כי לתובעת לא מגיעות זכויות מכוח הצו הואיל ועיסוקה בהנהלת חשבונות בתחום המגזר החקלאי היה שולי ביחס לעיסוקה כמנהלת חשבונות של האגודה השיתופית במושב. עוד נטען כי העובדה שעסקי החקלאות של המושב לא תואגדו בנפרד, אין בה כדי להחיל את הצווים על כלל עובדי האגודה.
בית הדין האזורי לעבודה ולאחריו בערעור אף בית הדין הארצי דחה את טענת התובעת וקיבל את טענת האגודה כי אין להחיל את צו ההרחבה על התובעת, מן הנימוקים שלהלן:
א. כוונת הצדדים להסכם הקיבוצי העומד בבסיס צו ההרחבה היתה ליצור הבחנות על בסיס מקצועי בתוך "ענף החקלאות", ולא להחיל באופן גורף את הוראות ההסכם על כל עובד של כל מעסיק "בענף החקלאות".
ב. תנאי להחלת צו ההרחבה בחקלאות על עובד הינו שעבודתו היא בענף החקלאות, זאת להבדיל מהאופן בו מנוסחים צווי הרחבה אחרים.
ג. העובדת, כמנהלת חשבונות כללית באגודה, אינה "עובדת בענף החקלאות" על אף עיסוקה "החקלאי" של האגודה, ולפיכך אינה זכאית לזכויות מכוח צו ההרחבה.
לפסיקה זו השלכות רחבות על אגודות ומושבים העוסקים בחקלאות ועלולים מצד אחד להיות חשופים לתביעות עובדי חקלאות עליהם חל הצו ומצד שני, לשלם ביתר לעובדים עליהם הצו אינו חל.
