בשנים האחרונות אין כמעט הסכם העסקה, שאינו כולל "תניית אי תחרות" האוסרת על העובד עם סיום העסקתו, להתחרות "בעסקי המעסיק".
תניות אלה מגיעות לפתח בית הדין לעבודה חדשות לבקרים כאשר המעסיקים מבקשים לאסור על עובדים שסיימו עבודתם לעבור לעסקים מתחרים.
לאחרונה ניתנו פסקי דין המותחים ביקורת חריפה על תניות אי התחרות הגורפות ועל רצונו של המעסיק להרתיע את עובדיו מפני מעבר למתחרים, תוך שנאמר כי:
"התופעה לפיה מעסיקים מנסחים במסגרת חוזי העסקה תניות אי – תחרות ושמירה על סודיות גורפות ובלתי-מידתיות, תניות שהם עצמם – בוודאי לאחר שקיבלו ייעוץ משפטי – יודעים היטב שהן לא חוקיות, היא תופעה מוכרת וידועה, בשוק העבודה בישראל ובמדינות אחרות. נשאלת השאלה: מדוע מחליטים מעסיקים רבים… לנסח תניות שמלכתחילה הם יודעים שבתי-הדין לא ייתנו להם תוקף? הסיבה לכך… הינה ליצור אלמנט הרתעה כלפי עובדים."
כיצד ניתן בכל זאת להגן על אינטרס לגיטימי של המעסיק להגנה מפני מתחרים העלולים "לגנוב" את עובדיו, או מפני עובדים העלולים לפתוח עסק משלהם תוך לקיחת נתח גדול מעסקו שלו. להלן רשימה חלקית של כללי עשה ואל תעשה בכל האמור בתניות אי תחרות:
- תניית אי תחרות יש לתפור למידותיו של העובד ולהתאימה לכל שינוי מהותי במשרתו – כך, אין דינה של תניית אי תחרות לעובד שנשכר כאיש מכירות, שעה שקודם להיות מנהל מכירות.
- יש לשלם לעובד תמורה הולמת עבור הסכמתו שלא להתחרות – להסכמת העובד להגביל את חופש העיסוק שלו יש מחיר, ויש לשלמו לעובד אם באופן חודשי ואם באופן חד פעמי עם סיום העסקתו. גם כאן – על התמורה להלום את מעמדו ושכרו של העובד ואת הזמן בו אנו מבקשים להגבילו.
- על התניה להיות מצומצמת ככל האפשר בממד הזמן – תניות רחבות מדי עשויות להיפסל על ידי בית הדין. תניית אי התחרות צריכה לאזן בין צרכי המעסיק לחופש העיסוק של העובד.
- על התניה להגן על אינטרס אמיתי ולגיטימי של המעסיק – לכל מעסיק ישנם אינטרסים לגיטימיים עליהם הוא מעוניין להגן (למשל סודות מסחריים או רשימת לקוחות ייחודית) ויש להתאים את תניית אי התחרות כך שתגן רק עליהם.
- יש לזכור כי ניסיונו של העובד, קשריו האישיים עם לקוחות וספקים ומומחיותו בתחום עיסוקו, הינם רכושו הבלעדי, המוגן על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואינם ניתנים להגבלה!
לסיום – על תניית אי תחרות, כמו על הסכם ההעסקה עצמו, להיות דינמית ולהשתנות עם השינויים החלים בתפקיד העובד, בשכרו, בתנאי השוק, בכמות המתחרים ועוד. על מעסיק המעוניין לשמר את עובדיו ולהגן על עצמו מפני תחרות, מוטלת החובה להיות נכון לשנות את ההסכמים עם עובדיו מעת לעת, לרבות את היקף ההגבלה שהוא מבקש להטיל עליהם, אחרת הוא עלול למצוא את עצמו עומד בפני שוקת שבורה בבואו להגן על עצמו.
