ביטול המכסים על ייבוא הדגים לישראל, נוגד לחלוטין את מסמך המדיניות האסטרטגית לפיתוחה של כלכלה כחולה בישראל
כלכלה כחולה הינה מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח למיצוי מושכל, מקיים ומוסדר של הפוטנציאל הכלכלי הטמון בים. מונח זה נטבע לראשונה על ידי הנציבות האירופית שהחלה בקידום היוזמה.
בישראל, עמל מנהל התכנון בשנים האחרונות להכנת תכנית לצמיחה כחולה (Blue Growth), בשיתוף עם משרדי ממשלה רבים וקשת רחבה של גורמים ובעלי עניין. המדובר בתכנית אסטרטגית להסדרת פיתוח מיטבי הנסמך על משאבי הים לקידום וחיזוק כלכלה בת קיימא. התכנית מציעה כיווני פיתוח למיצוי הפוטנציאל שבתחומים הנבחרים לרבות המלצות לכלים רגולטוריים. מטרת תכנית הינה לאפשר זינוק בפיתוח כלל המשק הישראלי: השקעות בתשתיות, במחקר וטכנולוגיה, גידול בתעסוקה, קידום מעורבות ושיתופי פעולה בישראל ומחוצה לה, מיצוב ישראל בחוד החנית בחדשנות ובפיתוח, וביסוס מעמד בינלאומי איתן.
כאמור בחודש מאי 2020 פורסם מסמך המדיניות, אשר ייחד פרק לענף החקלאות הימית, בו מפורטת החשיבות הרבה והחיוניות של ענף זה והמדיניות שיש לנהוג לפיה על מנת שהענף יתפתח, לרבות לעניין הפחתת ההגנה המכסית.
במסמך המדיניות נקבע באופן מפורש וחד משמעי כי מוצע לענף ינוקא זה לצמוח טרם הורדת ההגנה המכסית, שאחרת מפאת היותו ענף קטן ומתפתח לא יוכל להתמודד עם הורדת מכסים !!!
זאת ועוד, במסמך המדיניות הומלץ לנקוט במהלכים רבים שיהא בהם כדי לקדם ולפתח את ענף החקלאות הימית בישראל מתוך הבנה כי מדובר בענף אסטרטגי רב חשיבות ובעל פוטנציאל כלכלי רב עבור מדינת ישראל.
מסמך המדיניות אך מלמד כי למשרד האוצר "אצה רצה" הדרך, לביטול מכסים מיידי בניגוד מוחלט למדיניות ממשלת ישראל בעניין זה כפי שהיא באה לידי ביטוי במסמך האמור, זאת מבלי שהדברים נבדקו לעומקם ומבלי שנבחנו כל ההשפעות וההשלכות של מהלך מסוג זה על הענף.
ביטול המכסים נוגד לחלוטין את תכנית האב של משרד החקלאות למרחב הימי של ישראל
יחידת דיג וחקלאות מים במשרד החקלאות עוסקת, בין היתר, בפיתוח חקלאות ימית בכלובים בים התיכון. במסגרת זאת הוכנה כאמור תכנית אב שנושאה "פיתוח בר-קיימא של חקלאות ימית בים התיכון של ישראל".
בפתיח לתכנית האב הובהר הרציונל להכנתה – "החקלאות הימית היא ענף המתפתח בעולם בקצב שנתי של כ- 5-10% עקב הידלדלות הדייג מחד, ועליה בביקוש למזון מהים מאידך. מתוך כ – 100,000 טון לשנה של דגים הנצרכים בישראל, רוב צריכת הדגים מסופקת באמצעות יבוא ורק כרבע מצריכה זו באמצעות ייצור מקומי. מתוך סך הכמות המיוצרת בארץ כ- 2500 טון דגים מגודלים בכלובים בים התיכון. להרחבת הייצור בחקלאות ימית יש חשיבות הן בראיה הלאומית והן בראיה מוניציפאלית. גידול של דגים במי-ים מאפשר ייצור מזון מקומי טרי ובריא, ללא שימוש במים מתוקים או קרקע בקרבת הים הנמצאים במחסור. פיתוח הדרגתי ומושכל של הענף יתרום לפיתוח ה"כלכלה הכחולה", תוך שמירה על עקרונות הפיתוח בר הקיימא סביבתית, כלכלית וחברתית".
הנה כי כן, אף בתכנית האמורה הוכר ענף החקלאות הימית כענף אסטרטגי למדינת ישראל ואחת מאבני הדרך בהתוויית 'צמיחה כחולה' למדינת ישראל, ונערכת סקירה לגבי המניעים החשובים לפיתוח ענף זה בישראל.
במסגרת תכנית האב והעבודה המקיפה שנערכה אף נבחנה האפשרות לביטול ההגנה המכסית על יבוא דגי ים טריים על מנת להוזיל את מחירם ואף נבחן תרחיש בעניין זה הן לגבי הפחתה חלקית של המכס והן לגבי ביטול מוחלט. המסקנות מבחינת האפשרות לביטול ההגנה המכסית הינן חד משמעיות – הפחתה ו/או ביטול מכסים במצב הנוכחי יגרום לחוסר כדאיות כלכלית והפסד לחוות החקלאות הימית. נוכח האמור, הומלץ בתכנית האב (עמ' 8) להותיר את ההגנה המכסית כדי לאפשר את התפתחות הענף בכדי שיוכל להיות תחרותי שאחרת אין כדאיות כלכלית וכל הפחתת מכסים צריכה להיות מותאמת לעלייה בהיקפי הייצור !!!
יובהר כי נוכח העובדה כי בים התיכון הישראלי נמצא גוף חקלאי אחד פחות או יותר העוסק בתחום החקלאות הימית בישראל, קיום פעילותו הינו חיוני ביותר לקידום התכנית האסטרטגית של משרד החקלאות והפגיעה האנושה בפעילותו בשל צו ביטול המכסים תפגע בענף כולו לרבות בתחום המחקר והפיתוח ולעניין זה יפים דבריו של מנכ"ל משרד החקלאות במכתבו מיום 23.01.2020 למנכ"ל חברת נמלי ישראל וכדלקמן:
" ראשית, אבהיר כי משרד החקלאות תומך תמיכה מלאה בפיתוח בחקלאות הימית בישראל. המשרד מקצה משאבים רבים לפיתוח טכנולוגיות ויכולות בתחומים חדשניים, ובראשם ייצור דגיגים ימיים וביות דג הטונה. נושא אשר קיבל תמיכה משמעותית מראש הממשלה ובהחלטת ממשלה 4662 לאחרונה. חוות הכלובים הפועלות כיום בנמל אשדוד מהוות העוגן המרכזי בחקלאות הימית ועיקר הייצור בישראל. המשך פעילותן חשוב ביותר הן להספקת דגים מקומית והן לשימור הענף כולו, ובמיוחד לקיום מכוני ייצור דגיגים ימיים במרכז הארץ ובדרומה. מרכיבים אלו מהווים נדבך הכרחי בתוכנית הלאומית שהמשרד מקדם לפיתוח כלכלי משמעותי של ייצוא דגיגים ימיים, ובראשם כאמור, דג הטונה".
ההחלטה על ביטול המכסים אינה מתיישבת עם החלטות הועדה הבין משרדית למרחב הימי. בהתאם לאמור במסמך המדיניות ולהמלצותיו הוקמה במנהל התכנון ועדה בין משרדית למרחב הימי. ועדה זו, בה חברים נציגים מכל משרדי הממשלה הרלבנטיים, פועלת לתיאום בין המשתמשים במרחב הימי, לקידום צמיחה כחולה וליישום ועדכון מדיניות המרחב הימי באופן שיגביר את יעילות תפקודו של מרחב זה ויאפשר פיתוח יעיל לצד הגנה על אוצרות טבע בסביבה הימית. הוועדה עוסקת ועסקה בנושא החקלאות הימית ונושא זה נדון בישיבות השנייה והשלישית של ועדה זו שהתקיימו בתאריכים 23.11.2020 ו 14.12.2020.
במסגרת הדיון בנושא הוצגה מטעם משרד החקלאות מצגת הנוגעת להכנת תכנית אסטרטגית מטעמו, במסגרתה אומצו ההמלצות והמסקנות מתכנית האב לגבי הסרת ההגנה המכסית וכפי שניתן לראות מסיכומי הישיבות נאמר שם כי "הענף יוכל להתמודד עם הפחתה של ההגנה המכסית, בהגיעו להיקף ייצור שממצה יתרונות לגודל, ולאחר סיוע ממשלתי בתשתיות תומכות (עורף לוגיסטי), הקטנת הסיכון (באמצעות סל ביטוח מתאים) וחיזוק מו"פ". להלן קישור למצגת משרד החקלאות שהוצגה במסגרת הדיון ביום 23.11.00 בועדה הבינמשרדית –
בין יתר החלטותיה במסגרת הישיבות הנ"ל (ס' א להחלטות מיום 14.12.2020) החליטה הועדה הבין משרדית כי משרד החקלאות ייזום תכנית אסטרטגית לענף החקלאות הימית בישראל אשר תציב את היעדים הנדרשים לקידום הענף בישראל ותסלול את הדרך למימוש הפוטנציאל הרב הטמון בו באופן המאזן פיתוח כלכלי ושמירת משאבי הטבע.
ההתנהלות ממשלות קודמות הבנתן וההחלטות שהתקבלו על מנת לפתח את הכלכלה הכחולה בישראל, סותרת לחלוטין את הצו המורה על ביטול המכסים. צו אשר ברור לכל מי שעסק בנושא, כשמש ביום בהיר, כי יוביל לכיליונו של ענף החקלאות הימית בישראל ולירידתה לטמיון של כל העבודה הרבה שהושקעה מטעם משרדים ממשלתיים רבים בכדי לקדם את פיתוחו של ענף זה.
ההחלטה על ביטול מכסים אינה מתיישבת עם יוזמות נוספות של משרדי ממשלה לקידום ענף החקלאות הימית
בנוסף לכל האמור, ההחלטה על ביטול מכסים אינה מתיישבת עם יוזמות נוספות של משרדי ממשלה לקידום ענף החקלאות הימית ובהם: פרויקט של משרד החקלאות למציאת פתרונות לעורף תפעולי בחופי ישראל עבור חוות לגידול דגים בים הפתוח, יוזמות של מנהל התכנון להכנת תב"עות שיאפשרו פעילות חקלאית מסחרית בקנה מידה משמעותי (בשטחים של כ 100 קמ"ר) שיוביל לייצור דגים טריים כתחליף לייבוא (עשרות אלפי טון/שנה), הכנת תכנית לקידום סיוע ממשלתי לקידום החקלאות הימית, חתימת על הסכמים בינלאומיים התלויים בקיומו של הענף בישראל וכיו"ב. כמו כן ההחלטה אינה מתיישבת עם החלטת הממשלה מס' 572 המאמצת את החלטת הקבינט הכלכלי הנוגעות באופן ישיר להמשך פעילות חקלאות ימית בנמל אשדוד.
מסמכים ופעולות המלמדים על היעדרה של תשתית מקצועית ומחייבים את ביטול הצו
המסמכים הממשלתיים האמורים לעיל והפעולות שנעשות בתחום, מטילים צל כבד מאוד על החלטה לביטול המכסים. עולה כי אין כל תשתית מקצועית ועובדתית ראויה לביטול המכסים, ביטול אשר ברור לכל בר דעת כי יגרום לחיסול ענפי המדגה והחקלאות הימית.
במסגרת ההחלטה ישנה התעלמות מוחלטת מניסיון העבר, בכל הנוגע לביטול מכסים על יבוא דגים, הן מבחינת ההשלכות על הייצור המקומי והן מבחינת אי השגת המטרה – הוזלת המחיר לצרכן.
התנהלות זו הנה עדות מוחשית לכך שלא הייתה בפני משרד האוצר עבודת מטה מסודרת ותשתית עובדתית, מקצועית ומחקרית נדרשת, לצורך קבלת החלטה כל כך משמעותית ודרמטית בנוגע לייבוא דגים. (ראה והשווה: בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע"ר) נ' ראש ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 27.3.2016).
החלטה זו יוצרת מצב אבסורדי ומעוות מאין כמותו שכן מחד מושקעים על ידי ממשלת ישראל משאבים רבים לקידום מחקרים, יוזמות ופעולות לצורך פיתוח ענף החקלאות הימית מתוך ראיה אסטרטגית רחבה, כל זאת על חשבון כספי הציבור, ומאידך מתקבלת החלטה המנותקת לחלוטין מכל העשייה האמורה ואשר יש בה כדי להוריד לטמיון את כל הנעשה עד כה ובכדי לבזבז כספי ציבור בתואנה כי טובת הציבור לנגד עיניה.
בבג"צ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, אגף המכס והמע"מ (פורסם בנבו, 04.02.98) נקבע כי כדי שהחלטת שלטון תהיה ראויה ותקדם את האינטרסים החברתיים שהצדיקו את הענקת הכוח לשלטון, היא צריכה להיות מבוססת על תשתית עובדתית ראויה. מכאן חובתה של הרשות לאסוף את הנתונים העובדתיים, להעריכם כנדרש ולקבוע על-פיהם – בגדרי הכללים בדבר הראיה המינהלית – את התשתית העובדתית הרלוונטית למתן ההחלטה השלטונית.
היעדר תשתית מקצועית ועובדתית לביטול המכסים מהווה פגם חמור היורד לשורש ההחלטה ואשר בגינו יש לבטלה. יובהר כי במהלך חודש מרץ 2022 נמסר למגדלי הדגים בים ע"י נציג משרד החקלאות, כי משרד החקלאות פנה לחברת ייעוץ אסטרטגי-עסקי המלווה חברות בישראל במגזר הפרטי ומשרדי הממשלה בגיבוש ויישום מהלכים אסטרטגיים, על מנת לבחון יתרון לגודל בגידול דגים לצורך בחינת הסרת מכסים. ואולם על אף שהועברו לחברת הייעוץ כל החומרים לצורך הבדיקה והתקיימו עימה שיחות בחודשים מרץ – אפריל 2022, בחודש אפריל 2022 נותק הקשר עם החקלאים ונראה כי משרדי האוצר והחקלאות זנחו את הבדיקה המשמעותית והחשובה שנועדה למעשה לבחון את השפעת ביטול המכסים על חוות הגידול בים.
בפסיקת בתי המשפט נקבע פעמים רבות כי ככל שהפגיעה בזכויות עקב ההחלטה היא רבה יותר, כך על הרשות לבסס את החלטותיה על עובדות, מידע, ראיות מוצקים יותר. כלל זה הופר בצורה חמורה בענייננו (ראה למשל בבג"ץ 5240/96 ג'ועמיס ואח' נ' שר הפנים ואח', פורסם בנבו, 31.03.97).
האמור מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בפגיעה בזכויות יסוד ולעניין זה נאמר כי: "פגיעה כזאת צריכה להתבסס בדרך כלל על תשתית נתונים מוצקה במיוחד. הנה כך אחר בית המשפט: לגבי שלילת זכויות קיימות, ועל אחת כמה וכמה לגבי שלילתן של זכויות יסוד, לא די בראיות המתפרשות לכאן ולכאן… הנני סבור, כי הראיות הדרושות כדי לשכנע רשות סטטוטורית בקיום הצדק לשלילתה של זכות יסוד, צריכות להיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות… כגודל הזכות כך גם גודלה ועוצמתה של הראיה, המשמשת יסוד להחלטה בדבר הפחתתה של הזכות" (זמיר הסמכות המנהלית, שם, בעמ' 1137).
הפגיעה הצפויה במגדלי הדגים כתוצאה מהצו הנוכחי נעשתה ללא בסיס עובדתי ובהתעלם מנתונים קיימים ומהמלצות גורמים מקצועיים, המדובר בפגמים מהותיים אשר בגינם יש לבטל או להשהות צו זה מידית (בעניין זה ראו בג"ץ 1843/93 רפאל פנחסי, סגן שר וחבר-כנסת נ' כנסת ישראל ובג"ץ 788/90 זוהר חוצות בע"מ נ' עיריית רמלה, פורסמו בנבו).
בנוסף, העדר תשתית מקצועית ואי הבאת עמדותיהם של הגורמים המוסמכים במשרדי הממשלה הרלוונטיים לתחום הנדון טרם קבלת ההחלטה, הינה פגם היורד לשורשה של ההחלטה ראו לעניין זה את דבריו של כב' השופט זמיר בבג"ץ 987/94 יורונט קווי זהב (1992) בע"מ נ' שרת התקשורת, פ"ד מח(5) 412 (1994): "הרשות המינהלית צריכה לאסוף את הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה. לצורך זה עליה לפעול באופן סביר, לפי מהות הסמכות, מיהות הרשות ונסיבות המקרה […]. ייתכן מקרה מורכב וחשוב, שבו צריכה הרשות לחקור ולדרוש, לאסוף מידע מרשויות מינהליות או מגופים אחרים, ואולי אף לבקש חוות-דעת של מומחים". ראו גם את דבריה של כבוד הנשיאה (בדימוס) ד' בייניש בבג"ץ 3975/95 קניאל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג(5) 459 (1999) בפס' 28 לפסק דינה: "אכן, על כל רשות מינהלית להשתית את החלטותיה על תשתית עובדתית ראויה ובדוקה, שנתקבלה לאחר איסוף נתונים, ותוך הבאה בחשבון של כל העובדות הרלוונטיות לעניין […] כך ביחס לכל החלטה של רשות מינהלית, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהחלטה שהשלכותיה ותוצאותיה על המשק ועל החברה הן מרחיקות לכת". לעניין בטלות הצו בשל הנסיבות המתוארות לעיל, נכונים הדברים הבאים שנאמרו על ידי בבג"ץ 852/86 ח"כ שולמית אלוני נ' שר המשפטים, פ"ד מא(2)1: "אולם אם שיקול הדעת מופעל – כמו במקרה שלפנינו – ללא בדיקה ראויה של הנתונים הצריכים לעניין, השגגה מתוארת בצדק כפוגעת בעצם תוקפה של ההחלטה והופכת אותה לבטלה. על בדיקה כזאת מעצם טיבה וטבעה לבוא לפני הפעלתו של שיקול הדעת, ובהעדרה של בדיקה ראויה, עצם ההפעלה של שיקול-דעת היא חסרת בסיס ותלויה על בלימה. ללא בדיקה כנדרש לא תיתכן כלל החלטה בת-ביצוע. מי שהוסמך על-ידי המחוקק לשקול, חייב לקיים בדיקה ראויה כתנאי-בלעדיו-אין, שאם לא כן – יש לראותו כמי שפעל ללא סמכות. פעולה כזאת בנושא בו עסקינן דיה כדי שיראו בה נימוק לפתוח את השערים בפני העותרים ולהיענות לעתירתם על-ידי החזרת העניין לשר המשפטים לשם שקילה עניינית מחדש".
לסיכום יאמר כי אין לקבל מצב בו מצד אחד מדינת ישראל שהנה "מדינת אי" קטנה, מוקפת אויבים ומצומצמת בשטחים חקלאיים, קיבלה החלטות אסטרטגיות בדבר פיתוח "הכלכלה הכחולה", על מנת להבטיח לתושביה את "ביטחון המזון", ומאידך, שר אוצר מבצע מהלכים חסרי אחריות בדמות פגיעה בנכסים אסטרטגיים בתקופת בחירות ומסכן את כלל תושבי המדינה. על הממשלה הנכנסת לבטל לאלתר את צווי ביטול המכסים בתחום החקלאות ובמקום זאת להעמיד את החקלאות הישראלית בראש סדר העדיפויות שלה לאור המשברים הגיאופוליטיים הפוקדים אותנו.
