מאז פרסום התכנית (09.02.2022) הכלכלית ופרסום טיוטת צו הפחתת המכסים על ייבוא דגים (10.03.2022), חל שינוי נסיבות מהותי במצב המשפטי והוא פיזורה של כנסת ישראל ותחילת כהונתה של ממשלה יוצאת בתקופת מעבר.
ביום 30.06.2022 נחקק חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות, התשפ"ב-2022, ולפיו נכנסה מדינת ישראל לתקופת בחירות לכנסת ה- 25. סעיף 30 לחוק יסוד הממשלה קובע את "עקרון הרציפות" ועל פיו ממשיכה הממשלה היוצאת בתקופת המעבר למלא את תפקידיה השונים עד לכינונה של ממשלה חדשה. ואולם, בהלכה הפסוקה נקבע כי מרחב פעולתה של ממשלה שכזו ואופן הפעלת סמכויותיה שונים משל ממשלה רגילה ומוטלת עליה חובה לפעול בתקופה זו בסבירות ובמידתיות.
חובה זו מצריכה הפעלת מערך איזונים אשר נועד, מצד אחד, להבטיח יציבות והמשכיות לבל ייווצר חלל שלטוני, ומצד שני, היות וממשלת המעבר אינה ניזונה מאמון הכנסת והציבור, יש הכרח בריסון רב בהפעלת סמכויות השלטון, שנועדו ביסודן לעתות שיגרה, כל שכן כאשר מדובר במהלכים בלתי הפיכים ובעלי משמעות אסטרטגית.
בבג"ץ 8815/05 עו"ד אברהם לנדשטיין נ' עו"ד מאיר שפיגלר, (פורסם בנבו, 26.12.05) נקבע לעניין זה כדלקמן: "בתקופה זו, מחויב השלטון באיפוק בהפעלת סמכויותיו לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר. דברים אלה אינם חלים על עניינים חיוניים שבהם יש לעסוק גם בתקופת מעבר שלטונית. נדרש, אפוא, איזון עדין בין החובה לפעול במקום שיש צורך חיוני בכך, לבין חובת השמירה על איפוק וריסון בהפעלת סמכויות שלטוניות, בהינתן תשתית הממשל המיוחדת המאפיינת ממשלה בתקופת מעבר".
יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט סולברג שנאמרו אך לאחרונה בבג"ץ 5403/22 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' ראש הממשלה (פורסם בנבו, 22.09.22), בפסקה 1: "ברם, בהלכה הפסוקה נקבע, כי מרחב פעולתה של ממשלה שכזו, ואופן הפעלת סמכויותיה – שונים משל ממשלה רגילה. 'כלל האצבע' הוא, כי פעולות לשימור ויציבות – כן; פעולות בלתי-חיוניות – לא. זאת, שכן את כוחה שואבת הממשלה מן האֵמון שניתן לה על-ידי הכנסת, בעוד שממשלה יוצאת, על אחת כמה וכמה ממשלת מעבר, אינה נהנית עוד מאֵמון שכזה, והיא פועלת, הלכה למעשה, בגרעון דמוקרטי, ללא מנדט מהעם. קיים גם חשש מפני 'כלכלת בחירות', אולי אף 'מחטפים'; אם לצורך השגת יתרון פוליטי לא הוגן, שישרת את המפלגות החברות בממשלה היוצאת, אם במטרה לכבול את שיקול הדעת של הממשלה העתידית, זו שתקום לאחר הבחירות".
בבג"ץ 5167/00 וייס נ' ראש-הממשלה של מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 455 נקבע לעניין זה כך: "מצד אחד, עליהם לנהוג באיפוק הראוי למעמד של ממשלה יוצאת. מצד אחר, עליהם להבטיח יציבות והמשכיות. חובת האיפוק אינה קיימת מקום שקיים צורך ציבורי חיוני בעשייה. ברור מאליו כי מקום שצורך חיוני זה קיים, עליה לעשות להגשמתו, וזאת במידה הראויה. עניין לנו אפוא בגישה גמישה המאזנת בין איפוק לבין עשייה, על-פי נסיבות העניין ובהתחשב במציאות המשתנה. השאלה שעקרונות הסבירות והמידתיות מציבים אינה אם העשייה היא שוטפת או חריגה. השאלה הנכונה הינה אם באיזון הכולל – המתחשב במכלול הנסיבות – נדרשים איפוק או עשייה".
בבג"ץ 9202/08 ח"כ לימור לבנת נ' ראש הממשלה, (פורסם בנבו, 4.12.2008) נקבע כי:"בגדר מתחם הסבירות והמידתיות הנתונים לממשלה ולראש הממשלה עליהם להימנע ככל הניתן מקבלת החלטות בלתי הפיכות, שעלולות לכבול את ידיה של ממשלה עתידית כזו או אחרת שתחל לפעול לאחר הבחירות לכנסת השמונה-עשרה".
בבג"ץ 2453/06 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, (פורסם בנבו, 21.3.2006) נקבע כך: "על כן, ניתן בהחלט להבין הנחיה שהוציא היועץ לפיה על הממשלה והשרים להימנע מקבלת החלטות שאינן נכללות בגדר ניהול שוטף ואשר יש בהן משום רפורמה במדיניות או שינויים בסדרי עדיפויות בעלי השלכה תקציבית משמעותית".
במכתב המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי- חוקתי) מיום 07.07.2022, ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה שכותרתו "הערכות משפטית לתקופת הבחירות לכנסת ה- 25" (להלן:"המכתב"), מונחים היועצים המשפטיים לגבי ההתנהלות בתקופה האמורה. במכתב נאמר, בין היתר, כך: "בהתאם לפסיקה, בצד הרצון לאפשר לממשלה היוצאת להמשיך ולפעול במסגרת סמכויותיה מכוח עקרון הרציפות השלטונית, תקופת הבחירות מחייבת את הממשלה היוצאת, השרים המכהנים בה ומשרדי הממשלה לנהוג בריסון ובאיפוק בכל הנוגע להחלטות המתקבלות, הקצאת המשאבים ויוזמות החקיקה (ראו לעניין זה מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה אל מזכיר הממשלה מיום (30.06/2022. הטעם לכך כפול – ראשית, על הממשלה היוצאת להימנע, כשהדבר לא נדרש, מהכרעות בלתי הפיכות שיקשו על הממשלה החדשה שתכהן מכוח אמון הכנסת הבאה לממש את מדיניותה לפי רצון הבוחר; שנית, יש להיזהר מפני שימוש לא ראוי בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד".
המכתב מונה מספר שיקולים ותנאים (אין מדובר ברשימה סגורה), אשר יש לשקול במלאכת האיזון בין האיפוק שעל הממשלה לנקוט בתקופת המעבר ובין השמירה על רציפות הפעילות הממשלתית. להלן פירוטם ויישומם על חתימת הצו המורה על ביטול והפחתת מכסים על ידי שר האוצר.
דחיפות וכורח אובייקטיביים בביצוע הפעולה דווקא במועד זה ופגיעה באינטרס ציבורי: אין כל דחיפות וכורח לחתימת הצו דווקא בתקופה הנוכחית וודאי שלא ייפגעו אינטרסים ציבוריים חשובים כלשהם בשל אי חתימה כאמור. די בעובדה שמאז פרסום טיוטת הצו ביום 10.03.2022 ועד למועד החתימה על הצו ביום 19.09.2022 חלפו למעלה מ- 6 חודשים בכדי ללמד על העדר דחיפות. מה גם שתוצאות הצו, אם בכלל יבואו לידי ביטוי, לא יבואו לידי ביטוי בתקופה שלפני כינונה של הממשלה החדשה. ויודגש בהקשר זה, כי מבדיקה שנערכו, על שחלפו מספר שבועות מאז חתימת הצו לא חלה ירידה במחירי הדגים מהסוגים המפורטים בצו לצרכן.
עוד יצוין כי ממילא מאז שנת 2016, השנה בה החלה הפחתת המכסים בענף הדגים, ועד היום מחיר הדגים לצרכן לא ירד באופן משמעותי ולפיכך נדרשת בחינה מעמיקה האם במשק ריכוזי כבישראל, הכלי של הורדת מכסים אכן תומך לאורך זמן ביעד הורדת יוקר המחיה. יובהר כי בהתאם לדברי המדינה עצמה ביטול והפחתת מכסים אינם מתגלגלים תדירות לכיסו של הצרכן.
בנוסף, בעת הזו של משברים ביטחוניים, משבר אקלים, מגפת קורונה, מלחמת אוקראינה- רוסיה ומשבר לוגיסטי עולמי של שינוע סחורות אשר הביא לעליית מחירי התובלה, הדעת נותנת כי אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה הוא לשמור על ביטחון המזון ויכולת ייצור מזון עצמאית.
ובסופו של דבר, תוכן הצו עצמו מלמד יותר מכל על העדר הדחיפות שכן הצו אינו מורה על ביטול מיידי של המכסים על הדגים מהסוגים שלעיל, כפי שהיה מפורט בטיוטת הצו, אלא על הפחתה הדרגתית לפיה עד לסוף שנת 2023 יופחת 1/3 משיעור המכס ומלוא המכס יבוטל רק בשנת 2025. משהמטרה, כפי שהשתקפה בטיוטת הצו, הינה ביטול מלוא המכסים ומשזה ממילא לא יקרה בטווח המיידי ואף לא בשנתיים הקרובות הרי שההחלטה אינה דחופה ונכון היה להשאירה לבחינת הממשלה הבאה ושיקול דעתה.
קביעת עובדות מוגמרות אשר אותן יקשה על הממשלה הנכנסת לשנות: המשמעות של הפחתת וביטול המכסים הינה בלתי הפיכה היות ותגרום לפגיעה אנושה בענף המדגה ובענף החקלאות הימית עד כדי חיסולם והממשלה הנכנסת לא תוכל לשנותה.
הפעולה נוגעת למדיניות המתאפיינת ברגישות פוליטית או ציבורית בולטת שאין לגביה קונצנזוס ציבורי: הפגיעה האנושה בענפי חקלאות המים עד כדי חיסולם כמו גם הפגיעה האנושה בענפי חקלאות נוספים במסגרת "הרפורמה בחקלאות", אותה מקדמים שרי האוצר והחקלאות, נמצאת תחת מחלוקת ציבורית קשה והעדר קונצנזוס ו"זכתה" לביקורת נוקבת בקרב אנשי המקצוע במשרד החקלאות, שרי הממשלה, ועדות הכנסת, מליאת הכנסת עצמה, כלכלנים, חקלאים ובקרב הציבור הרחב.
בעניין זה ראה: ישיבת ועדת הכלכלה מיום 02.08.2021 בעניין "רפורמת ענק בענף החקלאות" https://fs.knesset.gov.il//24/Committees/24_ptv_606393.doc ; ישיבת ועדת הכלכלה מיום 07.02.2021 בעניין מכסות יצור הביצים ותקנות המועצה לענף הלול https://fs.knesset.gov.il//24/Committees/24_ptv_617405.doc; ישיבת ועדת כלכלה מיום 27.12.2021 בעניין מכסות ייצור הביצים לשנת 2022 (ראה בעמ' 4) https://m.knesset.gov.il/Activity/committees/Economics/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2166660 ; ישיבה מיום 24.01.2022 דיווח שר החקלאות על פעילות המשרד, תכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב https://fs.knesset.gov.il//24/Committees/24_ptv_617405.doc; ישיבה מיום 22.03.2022 בעניין נתונים סותרים בדבר פערי תיווך בפירות ובירקות והשלכות הורדת המכסים המתוכננת על ענף החקלאות https://fs.knesset.gov.il//24/Committees/24_ptv_623340.doc
יובהר כי לאחר שוועדת הכלכלה הבינה כי משרדי האוצר והחקלאות לא פעלו מול הועדה בשקיפות והרפורמה שהביאו לאישורה מסכנת את החקלאות הישראלית ואת אזרחי המדינה, הודיע יו"ר הועדה מר מיכאל ביטון כי הוא עוצר את הדיונים ברפורמה. ראה: https://m.knesset.gov.il/Activity/committees/Economics/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2192427.
ואם לא די באמור, הרי שההתנגדות השלטונית להתנהלות חסרת האחריות של שרי האוצר והחקלאות, כמתואר לעיל, לא נעצרה בוועדת הכלכלה. לאור הוויכוח המר בכנסת ובשל ההשלכות ההרסניות של ביטול המכסים, חסר ההבחנה, על ייבוא תוצרת חקלאית והשפעת המהלך על תשתית החקלאות הישראלית, בפעם הראשונה מאז הקמת מדינת ישראל מליאת הכנסת ביטלה צווי ביטול מכס של שר האוצר ביום 15.5.2022. ראה קישור לדיון במליאה https://fs.knesset.gov.il//24/Plenum/24_ptm_627464.doc
בנושא התנגדות הכנסת למהלכי האוצר ראה גם: מכתב מיום 11.09.2022 מאת הח"כים, אלון שוסטר, רם שפע, רם בן ברק ויאיר גולן לשרי האוצר והחקלאות ל"עצירת הורדת המכסים בענף המדגה" מיום 11.9.2022.
האם הפעולה היא תוצר של עבודת מטה מקצועית מקובלת שהחלה טרם תקופת הבחירות ומקורה של היוזמה: המסקנה העולה מהליכים משפטיים אותם ניהלנו מול המדינה על פי חוק חופש המידע, הנה כי ההחלטה על ביטול המכסים נעדרת תשתית מקצועית ראויה וטרם קבלתה לא נערכה התייעצות עם משרדי ממשלה וגופים רלבנטיים הנוגעים לעניין. כמו כן, לא נלקחו בחשבון השפעות משבר הקורונה העולמי, השינוי בענף השינוע והלוגיסטיקה, מלחמת רוסיה – אוקראינה, הן בהיבט של הבטחון התזונתי והן בהיבט של עלויות היבוא וזמינותו. בנוסף, ככל הידוע לנו גורמי המקצוע במשרד החקלאות התנגדו באופן נחרץ למהלך.
עד כמה היקף ההשפעה של הפעולה גדול ומשמעותי (גם בהיבט התקציבי): היקף ההשפעה השלילית של הצו על מדינת ישראל הנו ברמה האסטרטגית. הן ענף החקלאות הימית והן ענף המדגה הינם תשתיות לאומיות וכמפורט לעיל משמעות הצו הינה חיסולם של ענפים אסטרטגיים אלו וכתוצאה מכך תתרחש פגיעה בחוסנה הלאומי של מדינת ישראל (פגיעה בביטחון המזון ובשירותי המערכת של החקלאות).
בנוסף כפי שניתן לראות מעיון בסיפא לטיוטת הצו מדובר ב"הפסד הכנסות מוערך ב-142 מיליון ₪ לשנה", קרי לצו ישנה השפעה תקציבית מדי שנה למשך שנים רבות קדימה. יודגש לעניין זה כי בעוד שבטיוטת הצו, אשר פורסמה להערות הציבור כאמור, הוגבלה תקופת ביטול המכסים רק עד לסוף שנת 2022 (ראה סעיף 1 לטיוטת הצו, נספח 3) כאשר בדברי ההסבר נרשם כי "בתום הוראת השעה יבחנו אפקטיביות הצו ומידת השפעתו בהתחשב באילוצים הפיסקאליים בהכנת תקציב המדינה לשנת 2023", הרי שבצו שנחתם לא הוגבלה תקופת ביטול המכסים ותוקפו של הצו הינו מכאן ואילך ואף לא נקבע כי תבחן האפקטיביות שלו ומידת השפעתו.
הנה כי כן, חרף העובדה כי מאז פרסום טיוטת הצו השתנו הנסיבות מהותית, באופן המחייב שמירה על איפוק ונקיטת פעולות בסבירות ומידתיות, בסופו של דבר נחתם צו שהיקף השפעתו רב יותר מהאמור בטיוטה היות ותוקפו לטווח ארוך, ללא מגבלת זמן, וללא יצירת מנגנון לבחינת השפעתו והאפקטיביות שלו. הרחבת טווח השפעתו של הצו מלמדת על התעלמות מוחלטת מכל החובות המוטלים על שרי האוצר והחקלאות בתקופת בחירות.
עד כמה יש בפעולה משום הטבה או תועלת לציבור הבוחרים ויש חשש, לאור השיקולים האחרים, שהיא עלולה להיות מונעת או להיראות כמונעת, משיקולים של ההתמודדות בבחירות הקרובות: חתימת הצו הינה ניסיון לרווח פוליטי מתוך שיקולים פוליטיים ועל כך ניתן ללמוד מהעדר תשתית מקצועית למהלך זה, מהיעדר התועלת לצרכן ומההתעלמות מהנזקים שייגרמו לענפי החקלאות הימית והמדגה. עוד ובעיקר ניתן ללמוד על כך שמדובר במהלך פוליטי וב"כלכלת בחירות" ממועד מתן הצו, במהלך חגי תשרי, ומהשימוש הרב והבלתי פוסק הנעשה במהלך זה, ובמהלכים דומים הנעשים בתקופה הנוכחית במסגרת רפורמת "מכס אפס", לצורכי תעמולה ע"י שר האוצר ושר החקלאות הן במסגרת פרסומי מפלגת "ישראל ביתנו", הן בפרסומים פרטיים של שרי האוצר והחקלאות ומפלגתם, מפגלת "ישראל ביתנו, הן בראיונות לתקשורת והן במסגרת פרסומים רשמיים הנעשים ע"י משרדי האוצר והחקלאות.
זאת ועוד, חתימת הצו נוגדת לחלוטין את דבריו של שר החקלאות, במהלך דיון בכנסת בשנת 2016 בנוגע לחשיבות יכולת הייצור העצמית של המדינה ובטחון המזון ולמטרות של מכסי המגן. השינוי "לכאורה" בעמדותיו של שר החקלאות מחזק אף הוא את הטענה כי מדובר במהלך פוליטי.
בחינת מכלול התנאים, השיקולים והנסיבות הנוגעים לחתימת הצו מחייבים לבטל את הצו בשל חתימתו בתקופת כהונתה של ממשלת מעבר. השלכותיו של הצו המורה על הפחתת וביטול מכסים על יבוא דגים תהיינה מיידיות והרסניות, כאשר מנגד עד כה לא הביא הצו להורדת יוקר המחיה המיוחל שכן מחירי הדגים כלל לא ירדו ועל פי ניסיון העבר ומסמכי המדינה בעניין זה ספק רב אם ירדו.
משמעות פגיעה כה אנושה בענפי החקלאות הימית והמדגה (למעשה חיסולם), פגיעה הנמצאת תחת מחלוקת ציבורית קשה, חורגת ממתחם הסבירות והמידתיות הנתונים לממשלה הנוכחית, שכן מדובר בהחלטה בלתי הפיכה הנוגעת בענפים שהינם אסטרטגיים למדינת ישראל. השימוש הנעשה על ידי שרי האוצר והחקלאות בצו שנחתם לצורכי תעמולה מלמד כי מדובר במהלך פוליטי, הא ותו לא. כבסיס לרפורמה לא נעשתה עבודת מטה מסודרת ואין כל תשתית עובדתית ומקצועית לביצוע המהלך, משרדי האוצר והחקלאות לא התייעצו עם משרדי ממשלה נוספים ו/או עם כל הגופים העוסקים בענף זה ואף לא שקלו את מכלול ההיבטים וההשלכות של ההחלטה על ענף חקלאות המים ולא הסתמכו על מידע ונתונים קיימים, באשר להשלכות מהלכים קודמים של הורדת מכס (2016) על ענף המדגה בישראל ועל המחירים לצרכן הישראלי.
נקודה נוספת היא העובדה כי אין המדובר בצו בודד אחד וכי משלא ניתן להעביר את הרפורמה כמקשה אחת בחרו משרדי האוצר והחקלאות ב"שיטת הסלמי" לפיה יחתמו על צווי הפחתת מכסים, קמעא קמעא ושלב אחר שלב. באופן הזה לכאורה לא תועבר רפורמה משמעותית ב"תקופת המעבר", אולם בסופו של דבר נמצא עצמנו במצב שכל הרפורמה, הן ביחס לדגים והן ביחס למוצרי חקלאות אחרים, הועברה "טיפין טיפין" חרף היעדר התמיכה הציבורית ובניגוד לעקרונות המשפטיים האמורים לעיל. לאור כל האמור לעיל, יש להורות על ביטול הצו היות וחתימתו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישה לנהוג באיפוק ובריסון בתקופת בחירות ולהימנע מקבלת החלטות בלתי הפיכות.
העדר פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי בתקופת מעבר: הפרוצדורה להפחתת והטלת מכסים נקבעה בחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), התש"ט- 1949 (להלן: "החוק"), ועל פיו מכס מוטל או מבוטל מכח צווים שמפרסם שר האוצר. פרוצדורה ייחודית זו מעניקה לשר האוצר סמכות רחבה למדי ולצד זה מבטיחה גם פיקוח מסוים של הכנסת ושל ועדת הכספים.
סעיף 2 לחוק קובע את הפרוצדורה לאישור וביטול צווים ועורך הבחנה בין צווים המעלים את שיעור המס לבין צווים המפחיתים את שיעור המס. סעיף 2.(א) לחוק קובע כי לצו המטיל או מגדיל את שיעור המכס נדרש אישור של ועדת הכספים ושל מליאת הכנסת ואילו בנוגע לצו המורה על ביטול או הפחתת מכס, כבענייננו, נקבע בסעיף 2.(ב) לחוק כי מליאת הכנסת יכולה לבטלו בתוך חודשיים מיום פרסום הצו ברשומות. הפרוצדורה לצורך ביטול צו המפחית או המבטל מכס הינה הגשת בקשה על ידי חבר כנסת לביטולו של הצו שפורסם ברשומות. הפרוצדורה לקיומו של פיקוח פרלמנטרי הקבועה בחוק אינה מיטבית והיא מעוררת קשיים, אשר מתחדדים לנוכח העובדה שהצו מתפרסם ונכנס לתוקף באופן מיידי וכך עלול להיווצר מצב בו צו יהיה בתוקף למשך תקופה ארוכה מבלי שנבחן כלל על ידי הכנסת. הגם שממילא כאמור מדובר בפרוצדורה המעוררת קשיים כאמור, במצב הנוכחי בעת כהונתה של ממשלה מעבר הקשיים כפולים ומכופלים שכן הכנסת נמצאת בתקופת פגרת בחירות החל מה- 05.07.2022 ועד לכינוסה של הכנסת ה- 25 ובהתאם לסעיף 9 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, רק הממשלה או 25 חברי כנסת רשאים לדרוש את כינוס המליאה בתקופת הפגרה.
במצב הנתון בו מליאת הכנסת אינה מתכנסת, אין פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי ואין אפשרות מעשית לקיום דיון בצו בתקופה הקרובה. קיומה של ביקורת פרלמנטרית אפקטיבית של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת הינה אינטרס ציבורי והיא עקרון בסיסי של המשטר הדמוקרטי, וזאת על מנת למנוע כוח מוחלט מרשויות השלטון. לעניין חשיבות קיומה של ביקורת פרלמנטרית אפקטיבית ראה למשל: בג"ץ 4252/17 ח"כ ד"ר ג'בארין נ' הכנסת, (פורסם בנבו, 14.7.2020), שם בפסקה 29. וכן עמיר פוקס ומרדכי קרמניצר ביזור סמכויות ולא הפרדת רשויות: על מניעת כוח מוחלט מרשויות השלטון (מחקר מדיניות 133, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019).
לעניין הפיקוח הפרלמנטרי שנקבע בחוק יפים הדברים שנאמרו בבג"ץ 1827/92 התאחדות התעשיינים בישראל נ' שר האוצר מו(4) 368 וכדלקמן: " בעת פרשנותן של הוראות סעיף 2 לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף) יש לבחון את מילותיו של החוק ואת משמעותן דרך האספקלריה של התכלית החקיקתית, שהיא, בנסיבות דנן, קיום פיקוח יעיל של הכנסת על חקיקת המשנה הפיסקאלית ….. הפיקוח הפרלמנטרי נועד להיות ענייני, מקיף ואקטיבי. למטרה זו נבחנים במסגרתו טעמי החקיקה, מעלותיה ומגבלותיה, העיתוי של החקיקה, השלכותיה לעתיד והשפעתה על טובת הציבור בכלל ועל המשק בפרט. כן נשקלות גם החלופות האפשריות ובמסגרת זו- גם הצורך או ההצדקה בשינויים ובהתאמות שיש בהם כדי לבטא גישתו ומגמתו של הרוב בוועדת הכספים של הכנסת, ככל שהם שונים מאלה של הרשות המבצעת".
הואיל ופרסום הצו בתקופת מעבר משמעו היעדר פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי הרי שיש להורות על ביטול הצו גם מחמת טעם זה.
