הורדת מחיר התוצרת החקלאית עוברת דרך חיזוק החקלאות והפחתת הריכוזיות

בכל הקשור לחיזוק החקלאות ושיפור מצב הצרכן הישראלי, ממשלת ישראל תצטרך להביא לשולחן הרבה יותר אומץ, מנהיגות, יצירתיות וכסף. אבל לפני כל אלו, יש לאמץ תפישות חדשות בכל הקשור ל"משולש הקדוש": חקלאים, צרכנים ורשתות השיווק. שינוי המציאות אפשרי אך ורק בתנאי של שינוי תפיסה ולקיחת סיכונים. בהקשר זה, ראוי להזכיר, כי עד כה כל ניסיונות הממשלה לחזק את החקלאות ולשפר את מצב הצרכן, התמצו בפעולות שטחיות של ביטול מכסים מתוך הנחה שגוייה שביטול מכסים בשוק חופשי יביא להורדת מחירים. באוצר לא הבינו שחוקי השוק החופשי בתחום התוצרת החקלאית הטרייה, לא עובדים במשק הריכוזי של ישראל מהטעם הפשוט שאין מוכר מרצון (החקלאי) אלא רק קונה מרצון (הרשת). בשל הריכוזיות במשק של רשתות השיווק הגדולות, ביטול המכסים בחקלאות לא התגלגל לכיסו של הצרכן אלא לכיסן של הרשתות, משום שלרשתות אין בעיה לקנות בזול ולמכור ביוקר. כך קרה, שהממשלה הובילה מהלך ביטול מכסים שפגע בחקלאים ובצרכנים יחד. לצורך שינוי המציאות בענף, עלינו להביא לשולחן מספר הנחות עבודה חדשות:    

תשתית לאומית: החקלאות צריכה לקבל מהמדינה יחס מועדף של תשתית לאומית בשל היותה מרכיב חשוב בחוסן הלאומי של ישראל ובשמירה על בטחון המזון (בדיוק כמו תחבורה, בריאות, אנרגיה, ביטחון, חינוך וכד'). מהגדרת החקלאות כתשתית לאומית ייגזר היחס אליה בכל תחום. מהפקעת קרקעות חקלאיות, עובר למדיניות מכסים, טיפול בפשיעה החקלאית, מחיר התשומות, תמיכות, הגנת מכסים, קבלת החלטות וביצוע רפורמות ללא תשתית מקצועית מספקת לרבות לא ביחס ל"שירותי המערכת" של החקלאות.   

מכסים: יש להבין, מדינות מגינות על התשתיות הלאומיות שלהן באמצעות צבא. בדומה לכך מרכיב הגנה חשוב על החקלאות שלנו, שאף היא תשתית לאומית, הוא המכס. כפי שלא יעלה על הדעת שמחר בבוקר יחליט מישהו לבטל באחת את חיל האוויר או חיל השריון המגינים עלינו,  כך מדינה החפצה בחקלאות וייצור מקומי, לא יכולה לבטל מכס באחת. המכס הוא הצבא, המטוסים והשריון שמגן על החקלאות. תפקידו להגן על הייצור המקומי ואסור לנו לבטלו בקלות דעת, כל שכן כאשר שיעור המכס המוטל בישראל על ייבוא תוצרת חקלאית טרייה אינו גבוה ביחס למדינות עמן יש לנו קשרי מסחר.    

קרקע, מים ועובדים: שלושת היסודות עליהם בנויה החקלאות המסורתית הנם קרקע, מים ועובדים. המדינה עוסקת בהפחתת העלויות של יסודות אלו ומשקיעה בכך אנרגיה ומשאבים רבים מתוך הנחה שהתייעלות בשלב הראשון של שרשרת הערך (החקלאי), תביא לתועלת כלכלית אצל החקלאי והצרכן. אלא מה, במצב של משק ריכוזי ולא תחרותי, כללי השוק אינם עובדים והמציאות מוכיחה פעם אחר פעם שהתייעלות בחוליית הייצור או הייבוא אינה מתגלגלת לכיסו של הצרכן. לכן ככל שייווצר אצל החקלאי "מרווח" גדול יותר בשל הוזלת "שלושת היסודות", הרשתות יגזלו ממנו יותר משום שהחקלאי תלוי בהן. מילים אחרות המאמצים המושקעים עכשיו בהפחתת המחיר של שלושת היסודות, ללא טיפול שורש בריכוזיות, משרתים את הרשתות ומחזקים את הריכוזיות.    

חקלאות וצרכנות: בניגוד לעמדת גורמים ממשלתיים רבים מדי בשנים האחרונות, יש להבין כי החקלאים והצרכנים הם שני צדדים של אותו מטבע. פעמים רבות יש להם את אותו אינטרס, פעמים רבות מה שמועיל לצרכן מועיל לחקלאי (ראו למשל תיקון חוק סימון ארץ מקור, ייצור ומכירת תוצרת באופן מאסיבי, צריכה/ייצור של תוצרת טרייה ואיכותית לרבות שירותי מערכת רבים שהחקלאות מעניקה לצרכן הישראלי בתחומים רבים ועוד). המסקנה: יש לקצר את שרשרת הערך בין החקלאי לצרכן ולקרבם על מנת שהחקלאי ירוויח יותר והצרכן יוכל להנות מתוצרת טריה, במחירים סבירים, לאור הוצאת החולייה המייקרת ביניהם (רשת השיווק) מהמשוואה. 

הנחת המוצא צריכה להיות הגברת הייצור המקומי (ולא הגברת הייבוא) והגברת השיווק והגיוון של תוצרת חקלאית בישראל באופן מאסיבי לשדרוג העצה, למשל ע"י מכירה ישירה במספר אופנים: 

1. מהחקלאי לדלת הצרכן: לחקלאים הקטנים קשה לעמוד בכך לאור האופרציה הלוגיסטית. יש להעמיד מענקים ותמיכות לתחום זה. 
2. מהחקלאי לצרכן (במשק החקלאי): נכון להיום החוק לא מאפשר לחקלאי לייצר מוצרי מזון מהתוצרת החקלאית של משקו ולא מאפשר למכור תוצרת ו/או מוצרים חקלאיים במשק. 
3. מהחקלאי לנקודת ממכר: זו הדרך שמבחינה כלכלית ולוגיסטית החקלאי יכול להרוויח ממנה באופן מיטבי בשל הפשטות הלוגיסטית שבצידה. יש להעמיד מענקים לתחום זה, לרבות לטובת יצירת מוקדי איסוף והפצה שיאפשרו לחקלאים לשווק ישירות לצרכנים.

הריכוזיות בענף המזון: הריכוזיות במשק הישראלי ובפרט בתחום רשתות השיווק, מכשילה כל ניסיון להוריד את מחירי התוצרת החקלאית הטריה לצרכנים. לרשתות יש יכולת בלתי מוגבלת להוריד את מחיר קניית התוצרת מהחקלאי ומנגד להעלות את מחיר המכירה לצרכן. לצד זה רפורמת ביטול המכסים לא טיפלה כלל בבעיה להיפך, היא העצימה אותה משום שהיא חיזקה את הרשתות מול החקלאי הישראלי. ביטול המכסים משמש כשוט ביד הרשתות כנגד החקלאים משום שהוא מאפשר לרשתות להוריד את החקלאים על הברכיים מתחת למחירי הייבוא, בהם החקלאי הישראלי לא יכול לעמוד. 

בנוסף, דמיינו משפך שבפתחו העליון נכנסת התוצרת לישראל, ופתח היציאה התחתון נמצא המדף ברשת השיווק. הרפורמה בחקלאות ביקשה על ידי ביטול המכסים להרחיב את פתח הכניסה של התוצרת החקלאית, אלא שבשל הריכוזיות במשק פתח היציאה נשאר באותו גודל. מספר הרשתות הקטן מנע תחרות והכשיל את הרפורמה. אילו היינו מרחיבים את פתח היציאה (מספר הרשתות) ההיצע והתחרות היו עושים את ההבדל. הגיע הזמן שבממשלה יבינו שכללי השוק החופשי לא עובדים במשק ריכוזי. על כן יש לבחון את המהלכים הבאים: 

1. להוסיף רשתות שיווק בבעלות ארגונים חקלאיים, המדינה והציבור לפי העקרונות המנחים הבאים: 
   1. מענקים/תמיכות של המדינה להקמת הפרויקט. 
   2. הקמת תאגידים העוסקים בשיווק ומכירה של תוצרת חקלאית בלבד (בשלב ראשון). 
   3. מנגנון העברת בעלות לציבור לאחר פרק זמן (השארת נתח אחזקות למגזר החקלאי לצורך אחיזה בשרשרת הערך).
   4. מנגנון מחירי מקסימום לתוצרת ומוצרים חקלאיים.
   5. יש לשקול התחלה בפיילוטים אזוריים לבחינת המודלים הקואופרטיביים. 
2. שוק סיטונאי למכירת תוצרת חקלאית לרשתות לפי העקרונות המנחים הבאים:
   1. ביצוע במקביל להקמת רשתות שיווק נוספות כאמור לעיל. (ללא רשתות נוספות הריכוזיות תאפשר מצב שהתועלת מהקמת השוק לא תתגלגל לכיסו של הצרכן).
   2. בעלות: בהתחלה ע"י המדינה והחקלאים, לאחר מכן העברת בעלות לציבור תוך  השארת נתח אחזקות למגזר החקלאי. 
   3. תוצרת חקלאית מיובאת: אין כניסה בשלב ראשון.
   4. יעילות תפעולית: שימוש במערכות מידע מתקדמות לניהול המלאי, מעקב אחר מכירות, הפקת דוחות ושקיפות. 
   5. אוטומציה של תהליכים בפרויקט: מפחית עלויות ומגדיל יעילות.
3. שיפור רגולציה ופיקוח על רשתות השיווק:
   1. לשקול קביעת מחירי מטרה לתוצרת חקלאית טרייה ברשתות. 
   2. חיוב רשתות לרכישת תוצרת מקומית במחיר X כתנאי לקבלת מכסות/היתר ייבוא. 
   3. הגבלות על נתח שוק: רגולציה שמגבילה את היכולת של שחקנים גדולים לשלוט על יותר מ- % ___ מנתח שוק בתחום התוצרת החקלאית והמזון.  
   4. חקיקת חוק להגנת החקלאי מפני רשתות השיווק. בו יש לשקול איסור על התניית רכישה בתנאים בלתי סבירים, חובת שקיפות במחירים, הגבלת פערי תיווך, איסור דחיית תשלומים מעבר ל-30 יום, והגנה מפני ביטול הזמנות ללא סיבה מוצדקת. החוק יקנה סמכויות פיקוח ואכיפה לממונה מטעם משרד החקלאות, מקים ועדת ערר, וקובע עונשים כספיים משמעותיים על הפרות של הרשתות. מטרת החוק היא לאזן את יחסי הכוחות בין החקלאים לרשתות השיווק ולהבטיח תנאי סחר הוגנים בענף החקלאות.
   5. הטלת קנסות על ריכוזיות מוגזמת: שימוש בקנסות משמעותיים כדי לעודד פיזור כוח כלכלי.
   6. חיזוק רשות התחרות: הענקת סמכויות נוספות ואמצעים לאכיפה אפקטיבית.

לסיכום, הריכוזיות במשק הישראלי מונעת תחרות אמיתית, כאשר רשתות השיווק שולטות בחלק מרכזי של שרשרת הערך ופוגעות הן בחקלאים והן בצרכנים. על מנת לשנות מציאות, יש לאמץ תפיסה חדשה של החקלאות כתשתית לאומית, לקצר את שרשרת הערך בין החקלאי לצרכן ולהגביר את התחרות באמצעות רגולציה מחמירה והקמת רשתות שיווק חדשות.