הגזרות הכלכליות של הממשלה בכל הקשור למגזר החקלאי והצרכני הם עוד מאותו דבר. אין חזון ואין דמיון. התקופה הקרובה תלך ותהיה קשה יותר לכולנו. בינתיים יש לאמץ מהלכים יצירתיים ולקדם יוזמות חקיקה שיכולות להיות אפקטיביות ולסייע לחקלאים והצרכנים כאחד. כך למשל, על פי ממצאי דו"ח אובדן מזון והצלת מזון של לקט ישראל, ערך המזון האבוד בישראל לשנת 2022 עומד על סכום דמיוני של 23.1 מיליארד ₪. שרשרת הערך של אובדן המזון מפרטת את מקטעי האובדן: חקלאות, טיפול ואריזה, תעשיה, קמעונאות והפצה, צרכנות מוסדית, צרכנות ביתית. סה"כ עלות אובדן מזון חודשית למשפחה בישראל עומדת על סכום של 690 ₪ למשק בית, כ 8,280 ₪ בשנה. ראו בעניין קישור לדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל https://foodwastereport.leket.org/how-much-food-is-wasted-in-israel/
במקום לפגוע באופן לא מידתי ומיותר בחקלאים ועל מנת לחסוך את עליית המחירים בעקבות פגיעה מסוג זה לצרכן הישראלי, על הממשלה לפתוח בתוכנית להצלת מזון בכל מקטעי שרשרת אובדן המזון, מה שיהווה חלופה אפשרית להוזלת הסל החודשי של צרכנים.
אובדן מזון מהווה את אחד המרכיבים בבעיית יוקר המחיה. כך למשל במקטעי הקמעונאות, ההפצה והצרכנות בלבד מדובר על הפסד של 80% מערך האובדן המהווים סך של 18.6 מיליארד ₪ בשנה במשק הישראלי. מקטעים אלו כמו גם האחרים הנם ברי תיקון וטיפול כל שכן בצריכה הביתית שם הבעיה נובעת משילוב של הרגלי צרכנות ותרבות שפע, יחד עם השפעת אופן אחסון המזון והשמירה על טריותו. בעניין זה יש מקום ל"קמפיין חינוכי" ממשלתי (ראה לדוגמא "ישראל מתייבשת").
בנוסף אנו ממליצים לקדם תכנית ממשלתית שתעסוק בכל מקטעי אובדן המזון ואשר תציב יעדים שנתיים להפחתת אובדן מזון והצלתו. מקטעי האובדן שווים מיליארדים למשק הישראלי ויש להפחיתם. בנוסף יש לקדם דיון בתיקון לחוק הגנת הצרכן (תיקון – צמצום בזבוז מזון שתוקפו עומד לפוג ברשתות הקמעונאות הגדולות). כיום, חלק מהקמעונאים הגדולים מחזירים את המוצרים שעומד לפוג תוקפם ליצרן ומזדכים על מחיריהם. כך נוצר מצב שאין לרשתות אינטרס למכור מוצרים שתוקפם עומד לפוג. מטרתה של הצעת החוק לעודד את הקמעונאים הגדולים למכור את מוצרי המזון שתוקפם עומד לפוג, מבלי שיפגעו כלכלית ממכירתם ואף יגדילו את מחזור עסקיהם בכך שיכניסו לחנויות לקוחות נוספים, בד בבד עם הוזלת יוקר המחיה לצרכן הישראלי וצמצום משמעותי בבזבוז המזון בישראל. הצעת החוק מציעה לחייב קמעונאים גדולים, כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–2014, להעמיד למכירה, בהנחה של 30% לפחות, כל מוצר מזון שנותרה עוד לפחות עשירית מתקופת תוקפו, מיום ייצורו ועד שייפוג תוקפו. כך למשל, מוצר שאורך חייו 20 ימים, יימכר בהנחה לפחות יומיים לפני שיפוג תוקפו ומוצר שאורך חייו 100 ימים יימכר בהנחה לפחות 10 ימים לפני שיפוג תוקפו. לפי המוצע, מוצרי מזון כאמור יוצעו למכירה במתחם מיוחד בחנות שאת גודלו ומיקומו יקבע שר הכלכלה והתעשייה בתקנות. יכולת ההתמודדות עם בעיית אובדן המזון הנה אפשרית. ניתן לפעול באפקטיביות כדי לשפר את מצב הצרכנים מה שיכול למנוע את פגיעה מיותרת גם בחקלאים. השאלה האם לממשלה יהיה כוח להתמודד עם הרשתות שהן המרוויחות העיקריות מצריכת היתר הזו.
