הצעת חוק החקלאות

 

מטרות החוק 1. מטרת חוק זה היא להבטיח את פיתוח ושימור החקלאות הישראלית ולהגדירה כתשתית לאומית. החוק נועד לחזק את החקלאות הישראלית המהווה אבן יסוד של הציונות ומביאה עמה תועלת ותרומה בתחומים רבים שאין להם מידה עבור מדינת ישראל והפריפריה בפרט. כמו כן מטרת החוק לתמוך במגוון פעילויות חקלאיות ולעודד חדשנות, קידמה טכנולוגית ובריאות הסביבה במגזר החקלאי, תוך שמירה על ענף החקלאות וזכויות החקלאים. בין היתר, החוק יבטיח:
(א) גידול וייצור תוצרת חקלאית איכותית עבור הצרכן המקומי והבינלאומי.
(ב) שימור קרקעות חקלאיות והגנה עליהן משינוי ייעוד למטרות אחרות.
(ג) פיתוח תשתיות חקלאיות חדשניות ומתקדמות לשיפור התפוקה במגזר החקלאי.
(ד) שמירה על ביטחון המזון במדינת ישראל והגברת עצמאות החקלאות הישראלית.
(ה) קידום והתאמת החקלאות להתמודדות עם שינויי האקלים, כולל אימוץ טכנולוגיות וגישות המפחיתות את ההשפעות השליליות על איכות הסביבה.
(ו) תמיכה במיזמים חקלאיים לצורך שמירת הגיוון החקלאי וההזדמנויות הכלכליות עבור ענף החקלאות.
(ז) הסרת חסמים רגולטוריים המכבידים על החקלאות בישראל.
(ח) הגברה והרחבת הייצור והשיווק של התוצרת החקלאית בישראל לצד הפחתת הריכוזיות ברשתות השיווק על מנת לחזק את ענף החקלאות ולהפחית מחירים לצרכן.
הגדרות 2. בחוק זה –
"השר" – שר החקלאות בממשלת ישראל הממונה על ביצוע חוק זה.
"ביטחון מזון"  – יכולתה של המדינה להבטיח זמינות, נגישות, ותזונה מספקת ובריאה לאוכלוסייה באמצעות ייצור מקומי בר-קיימא של מזון.
"חקלאות" – פעילויות הכוללות גידול צמחים, גידולי שדה, חקלאות ימית, חקלאות אורגנית, חקלאות מדייקת, גידול בעלי חיים למזון או לתעשייה, וכן פעילויות נלוות כמו עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית.
"חקלאות מקיימת" – שיטת גידול וניהול משק חקלאי המבוססת על שמירה על משאבי טבע ואיכות הסביבה, תוך התחשבות בצרכים של הדורות הבאים.
"חקלאי" – אדם העוסק באופן ישיר בגידול, ייצור, או עיבוד של תוצרת חקלאית לצורכי מסחר או קיום, לרבות חברות ותאגידים חקלאיים.
"מים לחקלאות" – מים המסופקים לצרכים חקלאיים, לרבות מים שפירים, מים מושבים, או כל מקור מים אחר המאושר על פי חוק.
"משאב טבע" – אדמה, מים, ואוויר המנוצלים לצורך פעילות חקלאית, לרבות שימושי אנרגיה מתחדשת המשולבים בחקלאות.
"קרקע חקלאית" – שטח אדמה המיועד לשימוש חקלאי בהתאם לתוכניות מתאר מאושרות, לרבות שטחים לגידול צמחים, מרעה, חממות, מבני חקלאות, ומתקנים נלווים לתמיכה בחקלאות.
"שינוי ייעוד קרקע" – הסבה של קרקע חקלאית לשימושים אחרים שאינם חקלאיים, בכפוף לאישורים ולחוקי התכנון והבנייה.
"תשתית חקלאית" – מערכות ומבנים תומכי חקלאות, לרבות מערכות השקיה, חממות, מחסנים חקלאיים, מתקני עיבוד ושינוע תוצרת.
"תשתית לאומית" – מכלול מערכות, מתקנים, רשתות ושירותים חיוניים לפעילותה הכלכלית, החברתית, הביטחונית והסביבתית של המדינה, אשר נדרשים לצורך הבטחת היציבות, הצמיחה, הביטחון והרווחה במדינת ישראל.
הגדרת החקלאות כתשתית לאומית 3. החקלאות תוגדר כתשתית לאומית בשל חשיבותה כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
(א) החקלאות בישראל תוגדר כתשתית לאומית חיונית בעלת חשיבות עליונה אשר בין היתר מספקת לישראל את התועלות הבאות: ביטחון המזון, פיתוח הכלכלה והתעסוקה המקומית, שמירה על השטחים הפתוחים ואדמות הלאום, חיזוק הפריפריה, פיתוח טכנולוגיות מתקדמות, הגברת הייצוא ויצירת יתרונות מדיניים, חיזוק ההתיישבות ושמירת הגבולות, שמירה על מגוון ביולוגי וקידום קיימות סביבתית, שימור התרבות המורשת והאטוס הציוני,  התייעלות ושיפור יכולת השימוש במים מושבים.
(ב) כל פעולה או יוזמה בתחום החקלאות, כולל פיתוח, תמיכה ומחקר, תתבצע תוך שמירה על עקרונות קיימות אקולוגית, ניהול חכם של משאבים טבעיים, והגנה על איכות הסביבה.
(ג) החקלאות הישראלית תעודד שימוש בטכנולוגיות חדשניות ומדויקות לשיפור יעילות, פריון וניהול משאבים יעיל.
(ד) החקלאות הישראלית תוכר כמרכיב מרכזי במדיניות המיקוד הלאומי לפיתוח המרחב הכפרי, אזורי הגבולות והפריפריה.
שר החקלאות   וסמכויותיו 4. שר החקלאות יהיה האחראי על ביצוע והפעלת חוק זה, לרבות פיקוח על יישום המטרות שנקבעו בו.
(א) שר החקלאות יהיה השר הממונה והאחראי על חוק זה ויישומו, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לצורך פיתוח והגנה על החקלאות בישראל.
(ב) השר יהיה אחראי על ביצוע חוק זה על מנת להבטיח שמירה ותחזוקה של תשתית החקלאות בישראל, לרבות פיתוחה בהתאם לצורכי המדינה.
(ג) השר יהיה רשאי באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה.
תכנית לאומית 5. בתוך חצי שנה מיום תחילתו של חוק זה, יגיש השר לאישור הממשלה תכנית לאומית רב-שנתית למימוש יעדי החוק וקידום מטרותיו. התוכנית תכלול בין היתר את המרכיבים הבאים:
(א) יעדים להגדלת כושר הייצור החקלאי לשוק המקומי ולייצוא.
(ב) יעדים להגדלת המגוון בייצור החקלאי מן החי ומן הצומח.
(ג) יעדים להרחבת שטח הקרקע החקלאית בישראל.
(ד) יעדים לקידום החינוך החקלאי והתעסוקה החקלאית.
(ה) יעדים לקידום המחקר, הפיתוח והחדשנות בחקלאות.
(ו) אמצעים לעמידה ביעדים האמורים בפסקאות (א) עד (ה), ומדדים להשגתם.
(ז) הממשלה תבחן ובמידת הצורך תעדכן את התכנית לפי הצעת השר לפחות אחת לשנתיים. התכנית תפורסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות וביטחון המזון.
(ז) השר ידווח לוועדת הכלכלה אחת לשנה על יישום חוק זה, תוך הצגת מדדים על השפעתו.
הכשרה ושימור קרקעות חקלאיות 6. המדינה תפעל להכשרת קרקעות לחקלאות ותדאג להבטיח זמינות של קרקע חקלאית לצרכים חקלאיים. במסגרת זו המדינה תפעל לשמירה והגנה על השטחים החקלאיים בישראל.
(א) השר יפעל להגדרת מאגר השטחים החקלאיים בישראל. מאגר זה יציין שטח חקלאי כולל אשר יבטיח ייצור מזון מיטבי בכמות מירבית  למדינת ישראל ולא ניתן יהיה לגרוע או להפחית בכל דרך לרבות לא שינוי ייעודם למטרות שאינן חקלאיות אלא בחוק ובאישור שר החקלאות.
(ב) סעיף 5(א) לא יחול במקרה בו שינוי הייעוד נדרש לצורך פיתוח תשתית  לאומית כמוגדר בחוק ואין אפשרות אחרת לבצעה למעט שימוש בקרקע החקלאית.
(ג) כל שימוש בקרקעות חקלאיות יבוצע בהתאם למדיניות שנקבעה בחוק זה ובתקנות שהותקנו על פיו למטרת שמירה על תשתית לאומית זאת.
שמירת איכות הסביבה 7. החקלאות הישראלית תתנהל תוך שאיפה מתמדת לשמירה על עקרונות של הגנת הסביבה, במטרה למנוע זיהום מים, קרקע ואוויר למען הדורות הבאים. הוראות חוק זה לא מונעות שימוש בחומרי הדברה מותרים על פי דין. כמו כן, המדינה תעודד שימוש במים מושבים לחקלאות ותפעל להוזלת מחירי המים לחקלאים באמצעות שינוי מודל החיוב ("מזהם משלם") ומתן תמריצים לשימוש בטכנולוגיות יעילות וחסכניות בצריכת מים.
ביטחון המזון 8. הבטחת ביטחון המזון הלאומי.
(א) החקלאות תוגדר כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי, ותדאג לספק את צרכי המזון של האוכלוסייה המקומית ככל שניתן.
(ב) המדינה תפעל לביסוס החקלאות ותדאג להבטחת הגורמים ההכרחיים הנחוצים לייצור בר-קיימא והפחתת התלות במזון מיובא.
(ג) לשם הבטחת ביטחון המזון ולצמצום השפעת הייבוא על החקלאות המקומית, המדינה תגבש מדיניות מאוזנת הכוללת מנגנונים לבחינת צורכי הייבוא, הגבלת ייבוא מתחרה בעונות השיא של הייצור המקומי, ומתן תמיכה לחקלאים המושפעים מהייבוא.
תמיכה במגזר החקלאי 9. המדינה תתמוך בחקלאות הישראלית בין היתר באופן הבא:
(א) המדינה תספק תמיכה ישירה ועקיפה לחקלאים, לרבות הטבות מס, מענקי השקעות ותמריצים כלכליים שיבטיחו את יציבותם של החקלאים ויאפשרו להם לפתח טכנולוגיות מתקדמות.
(ב) התמיכה תינתן גם בתחומים של הדרכה והכשרה מקצועית לחקלאים, כולל התמחות בטכנולוגיות, חקלאות ברת קיימא, חקלאות אורגנית, חקלאות מדייקת, שימוש בפלטפורמות דיגיטאליות למכירה ישירה, ייצור מוצרי מזון מהתוצרת החקלאית וחדשנות טכנולוגית בכל תחום הנוגע לעיסוקם כחקלאים.
(ג) המדינה תקדם תוכניות לעידוד דור המשך בחקלאות, לרבות: (1) מענקים ותמריצים כלכליים לחקלאים צעירים בתחילת דרכם. (2) גישה מועדפת להלוואות ולקרקעות חקלאיות במחירים מסובסדים. (3) תוכניות הכשרה והתמחות מעשית לשילוב חקלאים צעירים בשוק העבודה החקלאי.
(ד) אופן העברת התמיכה ייקבע בהתאם לקריטריונים שייקבעו על ידי משרד החקלאות, תוך התחשבות בגודל המשק, סוג הגידולים והיבטים סביבתיים, וכן בהתייעצות עם נציגי החקלאים. השר יוודא קיומו של מנגנון פיקוח ובקרה על חלוקת התמיכה הישירה, על מנת להבטיח יעילות, שקיפות ושימוש מיטבי במשאבים המוקצים למגזר החקלאי.
שיתוף פעולה עם ארגונים חקלאיים 10. השר יתייעץ עם ארגוני החקלאים וגורמי המקצוע במשרדו טרם קביעת תקנות ויישום פעולות בתחום החקלאות הישראלית.
הגנה על חקלאים מפני ניצול רשתות השיווק 11. המדינה תפעל להבטחת סביבה עסקית הוגנת ומאוזנת בין החקלאים לרשתות השיווק, תוך שמירה על זכויות החקלאים והבטחת תחרות חופשית בשוק.
(א) הגבלות על הסדרים כובלים: ייאסר על רשתות השיווק לקבוע הסדרים המונעים מחקלאים למכור את תוצרתם לגורמים אחרים, במטרה לשמור על תחרות הוגנת בשוק.
(ב) שקיפות בתמחור: רשתות השיווק יחויבו לספק לחקלאים מידע מלא ושקוף לגבי אופן קביעת המחירים, כולל מרווחי רווח, על מנת להבטיח תמחור הוגן לתוצרת החקלאית.
(ג) איסור על ניצול כוח מיקוח: רשתות השיווק לא ינצלו את כוחן הכלכלי לכפות על החקלאים תנאים בלתי הוגנים, כגון מחירים נמוכים במיוחד או דרישות אשראי מחמירות.
(ד) עידוד התארגנויות חקלאיות: המדינה תתמוך בהקמת ארגונים חקלאיים לשיווק משותף, רכישת תשומות משותפת ושיתוף בבעלות על כלי עבודה או מפעלי אריזה ועיבוד, במטרה לחזק את כוח המיקוח של החקלאים מול רשתות השיווק.
(ה) לצורך שמירה על מחירים הוגנים הן לחקלאים והן לצרכנים, יוקם מנגנון פיקוח על פערי התיווך בין מחירי התוצרת הנמכרים על ידי החקלאים למחירי המכירה לצרכנים, תוך בחינת האפשרות להגבלת פערי הרווח של רשתות השיווק במוצרים חקלאיים בסיסיים.
התמודדות עם הריכוזיות במשק 12. המדינה תפעל לצמצום הריכוזיות במקטע מכירת התוצרת החקלאית ולהגברת התחרותיות, תוך הבטחת מחירים הוגנים לצרכנים ושמירה על יכולת הקיום של חקלאים מקומיים.
(א) יוטלו הגבלות על כוחן של רשתות השיווק והתאגידים הגדולים למנוע תחרות חופשית.
(ב) תקודם חקיקה שתתמוך בהקמת מסגרות חלופיות לשיווק תוצרת חקלאית ומכירה ישירה, לרבות קואופרטיבים חקלאיים, רשתות שיווק נוספות, שווקים אזוריים, ופתרונות טכנולוגיים שיחברו ישירות בין חקלאים לצרכנים.
(ג) המדינה תפעל למניעת ניצול כוחם של יבואנים גדולים להורדת מחירים באופן בלתי הוגן, העלול לפגוע בחקלאים מקומיים, ותדאג לשקיפות מחירים והוגנות בתחרות.
(ד) בעל משק או קרקע חקלאית המעבד אותה ועושה בה שימוש חקלאי, יהיה רשאי לעבד את תוצרתו החקלאית, לייצר ממנה מוצרים מוגמרים ולמכור אותם ישירות לצרכנים לרבות במסגרת חנות לממכר במשק והכל בהתאם לדין.
(ה) שר החקלאות, בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הכלכלה, יהיה מוסמך להתקין תקנות שיבטיחו את מימוש סעיף 12(ד) ויסדירו ייצור מכירה ושיווק מוצרים חקלאיים כאמור, תוך הקפדה על עמידה בתקנים בריאותיים, סביבתיים ותברואתיים, במטרה לאפשר את הגברת ייצור המזון, תחרות הוגנת ושיפור בטיחות ובטחון המזון.
ניהול משברים ותמיכה במצבי חירום חקלאיים 13. תיקבע מדיניות חירום להתמודדות עם אתגרי מזג אוויר קיצוניים, מגפות בצומח ובעלי החיים, משברים כלכליים והשפעות גיאופוליטיות.
עיגון ביטחון כלכלי לחקלאים 14. תיקבע מדיניות להבטחת יציבות ההכנסה של החקלאים, כולל הגנה מפני תנודות מחירים גלובליות, מתן תמיכות ממשלתיות וביטוחי סיכונים חקלאיים.
הסרת חסמים ופיתוח תשתיות 15. החקלאות תוגדר כמנוע צמיחה בישראל לרבות לצורך פיתוח האזורים הכפריים וחיזוק כלכלת הפריפריה. לצורך כך –
(א) המדינה תפעל להפחתת חסמים רגולטוריים בתחום הרישוי, הקרקע והתשתיות החקלאיות על מנת להקל על פיתוח, התייעלות ופעילות חקלאית.
(ב) המדינה תשתף את הרשויות האזוריות והמקומיות והחקלאים בתכנון מדיניות לשיפור, ייעול ומקסום החקלאות.
(ג) המדינה תקצה משאבים למחקר, פיתוח ואימוץ טכנולוגיות חדשות בתחומי החקלאות, כולל שימוש בבינה מלאכותית, חקלאות מדייקת ופתרונות חקלאיים עמידים לתנאי האקלים. יגובשו תמריצים ומענקים ייחודיים לפיתוח וקידום מחקר וטכנולוגיות חקלאות כאמור.
(ד) יושם דגש על פיתוח שילוב חקלאות במיזמים אנרגטיים. יקודמו פרויקטים  משולבים של חקלאות ואנרגיה, מתוך מטרה להפוך את המגזר החקלאי לחלק מהפתרון האנרגטי במדינה, תוך שמירה על הקרקע כחקלאית.
(ה) יפותחו מנגנונים לשילוב החקלאות באזורים אורבניים וליצירת פתרונות חקלאיים חדשניים בערים.
המנהלת לפיתוח החקלאות 16. הקמת גוף מתכלל לתיאום פיתוח החקלאות הישראלית.
(א) יוקם גוף מתכלל ("המנהלת לפיתוח החקלאות") בראשות מנכ"ל משרד החקלאות, לתיאום ופיקוח על יישום מדיניות החקלאות הלאומית.
(ב) המנהלת תפעל בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, וארגוני חקלאים לקידום מדיניות משולבת הכוללת פיתוח תשתיות חקלאיות והסרת חסמים בירוקרטיים.
מתן עדיפות לאומית להחלטות תומכות חקלאות 17. תכנון מדיניות בהתאם לאינטרסים חקלאיים:
(א) כל החלטה ממשלתית הנוגעת לתכנון ובנייה, הקצאת מים ומשאבים טבעיים תשקול את האינטרס החקלאי ואת השפעות ההחלטה על ביטחון המזון.
(ב) גופים תכנוניים יחויבו להתייעץ עם המנהלת לפיתוח החקלאות לפני קבלת החלטות הנוגעות לקרקעות חקלאיות. כמו כן, תידרש קבלת תסקיר משרד החקלאות טרם קבלת החלטה העשויה לפגוע בשטחים חקלאיים.
עידוד ייצוא 18. תקבע מדיניות לעידוד ייצוא תוצרת חקלאית ישראלית, כולל תמיכה בפיתוח שווקים חדשים. בנוסף, המדינה תקצה מענקים וסיוע מקצועי לחקלאים המעוניינים לייצא תוצרת חקלאית, לרבות בתחומם שיפור מערכות השינוע והלוגיסטיקה ובהשגת תקנים בינלאומיים.
חינוך והכשרה מקצועית 19. לצורך השגת מטרות חוק זה ובפרט הגדלת מספר החקלאים וביסוס דור ההמשך שיוביל את החקלאות לעתיד, המדינה תפעל לחינוך, הכשרות, השכלה והתמקצעות בתחום החקלאות –
(א) תוכניות חינוך בגיל הרך ובבתי ספר: המדינה תשלב את נושא החקלאות בתוכניות הלימודים של מוסדות החינוך מגיל הרך ועד התיכון, באמצעות פעילות חינוכית, לימודים עיוניים ומעשיים שידגישו את חשיבות החקלאות, שמירה על קרקע ומים, ופיתוח בר קיימא.
(ב) הקמת מסגרות חקלאיות חינוכיות: יוקמו מסגרות חינוכיות כגון חוות לימודיות, גינות קהילתיות ובתי ספר חקלאיים במטרה להעניק לתלמידים ניסיון מעשי בתחום.
(ג) שילוב חקלאות בהשכלה גבוהה: המדינה תקצה משאבים לפיתוח תוכניות אקדמיות ומסלולי מחקר מתקדמים בתחומי החקלאות, תוך עידוד חדשנות ושיתוף פעולה בין מוסדות אקדמיים לגופים חקלאיים.
(ד) תמריצים לסטודנטים ולחוקרים: יוענקו מלגות ותמריצים לסטודנטים ולחוקרים המעוניינים להתמחות בתחומי החקלאות ולתרום לפיתוחה באמצעות מחקרים מתקדמים וחדשנות טכנולוגית.
(ה) הכשרת כוח אדם מקצועי: המדינה תעודד הכשרות מקצועיות שיאפשרו גידול מתמיד של דור חקלאים חדש, תוך חיזוק הקשר בין החינוך החקלאי לבין הצרכים המשתנים של המשק החקלאי במדינה. יוקמו תוכניות הכשרה לחקלאים קיימים תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות, מכללות חקלאיות גופי מחקר ומשרד החקלאות.
חקלאות תיירותית 20. לצורך יישום מדיניות המקדמת חקלאות תיירותית יפעל השר לקידום הצעדים הבאים:
(א) עידוד ופיתוח החקלאות התיירותית כמנוף כלכלי לחקלאים ולפיתוח המרחב הכפרי, תוך שמירה על ייעוד הקרקע החקלאית.
(ב) קידום תכניות ויוזמות המשלבות בין חקלאות לתיירות, לרבות קטיף עצמי, סיורים לימודיים, חוויות קולינריות מבוססות תוצרת מקומית, ושהייה בחוות חקלאיות.
(ג) הסרת חסמים לרבות הקלות רגולטוריות בהליכי רישוי, מענקים ותמריצים לעסקים חקלאיים העוסקים בתחום.
(ד) קידום נהלים לשימוש בקרקעות חקלאיות לצורך תיירות חקלאית, תוך איזון בין צרכי הפיתוח לבין שמירה על השטחים החקלאיים.
התמודדות עם הפשיעה החקלאית 21. שר החקלאות בשיתוף עם שרי המשפטים והביטחון הלאומי, יקדם חקיקה ותקנות שיבטיחו התמודדות אפקטיבית עם הפשיעה החקלאית, לרבות:
(א) החמרת הענישה – קביעת עונשי מינימום לעבירות פריצה, גניבה, השחתה, הצתות, גביית דמי חסות (פרוטקשן) ונזקים לרכוש חקלאי.
(ב) תגבור אכיפה – הקצאת תקנים נוספים לשוטרים ולכוחות הביטחון האחראים על השמירה במרחבים הכפריים והחקלאיים.
(ג) הגברת הפיקוח – קידום ויישום מערך ניטור טכנולוגי מתקדם שיזהה חדירות בלתי מורשות לשטחים חקלאיים.
(ד) תמיכה בחקלאים נפגעי פשיעה – הקמת קרן ממשלתית לפיצוי חקלאים שספגו נזקים משמעותיים עקב פשיעה חקלאית, והנגשת ביטוח חקלאי מסובסד למניעת קריסת עסקים חקלאיים.
(ה) חקיקה למניעת מסחר בתוצרת גנובה – קביעת מנגנוני רגולציה שימנעו מכירת תוצרת חקלאית גנובה לשווקים ומוסדות מסחריים, לרבות חובת רישום ואסמכתאות לכל רכישת סחורה חקלאית.
הוראות שונות 22. לא תתאפשר כל פגיעה בזכות החקלאים לקרקע חקלאית, למים ולעובדים במחיר סביר המוקנים להם כחוק לצורך פעילות חקלאית, אלא בחוק.

 

דברי הסבר

מראשית הציונות החקלאות מהווה יסוד מרכזי בתולדותיה, בכלכלתה ובזהותה של מדינת ישראל. מאז הקמת המדינה, החקלאות הישראלית התפתחה והפכה למרכיב משמעותי בביטחון המזון, בכלכלה, בהתיישבות ובשמירה על השטחים הפתוחים. לצד זאת, החקלאים ניצבים בפני אתגרים משמעותיים, ובהם ירידת כדאיות הענף, תחרות עם ייבוא, ריכוזיות במשק, רגולציה כבדה, עלויה במחיר התשומות, קרקע, מים ועובדים, פשיעה חקלאית, השלכות שינויי האקלים ועוד. חוק זה נועד להגדיר את החקלאות כתשתית לאומית חיונית למדינת ישראל, לקבוע את עקרונות התמיכה בענף על מנת לחזק את יציבותו למען ביטחון ישראל והדורות הבאים.

לחקלאות חשיבות עליונה אף בשל "שירותי המערכת" שהיא מספקת למדינה, בין היתר: ביטחון מזון – הבטחת אספקת תוצרת טרייה ומגוונת, הפחתת תלות בייבוא ושמירה על יציבות מחירי ; שמירה על שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי – פעילות חקלאית מונעת השתלטות עירונית בלתי מבוקרת ומסייעת בשימור נופים טבעיים ובתי גידול לבעלי חיים; ניהול מים ומשאבי טבע – שימוש חכם במקורות מים, מחזור והשבה של מי קולחין ושיפור קליטת מי נגר ; התיישבות וביטחון לאומי –  החקלאות מחזקת את ההתיישבות בפריפריה, מבטיחה רציפות טריטוריאלית, ותורמת לחיזוק האחיזה בקרקעות הלאום ושמירתן ; קידום חדשנות ופיתוח טכנולוגי – ישראל מובילה בתחום האגרוטק, פודטק וחדשנות חקלאית, דבר המשפר את פריון העבודה ומייצר יתרון כלכלי בינלאומי ; תרומה לכלכלה וליחסים מדיניים – החקלאות הישראלית מהווה בסיס לייצוא תוצרת בשווקים בינלאומיים. הדבר תורם לטיפוח קשרים מסחריים ודיפלומטיים באמצעות שיתופי פעולה טכנולוגיים עם מדינות זרות, ולחיזוק המעמד של ישראל כמובילה עולמית בתחומי חקלאות חכמה ושיטות גידול מתקדמות ; תרומה חברתית וקהילתית –  החקלאות מהווה עוגן כלכלי וקהילתי, מחזקת את החוסן החברתי של היישובים החקלאיים ומספקת מקומות עבודה, תוך קידום ערכי שיתוף פעולה והתיישבות כפרית ; שימור המורשת הלאומית וערכי הציונות –  החקלאות היא אבן יסוד בציונות, מהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של ההתיישבות בארץ ישראל, ומשמרת מסורות חקלאיות לצד אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, תוך העברת הידע החקלאי לדורות הבאים. חוק זה נועד להבטיח את עתיד החקלאות בישראל באמצעות מנגנונים ממשלתיים שונים לאור חשיבותה הלאומית ולאור המשבר אליו נקלעה החקלאות הישראלית. החוק מבטיח תשתית נאותה לחקלאות ושמירה על החקלאים. יישום החוק יאפשר את המשך פיתוח החקלאות, תוך התאמה לאתגרים העתידיים של המשק והסביבה.

מאמרים נוספים