טיוטת חוק חקלאות מעודכנת מהיום

הצעת חוק קידום החקלאות, התשפ"ו–2026

דברי הסבר

החקלאות מהווה יסוד מרכזי בתולדותיה, בכלכלתה ובזהותה של מדינת ישראל והיא הבסיס לחגי ישראל ולתרבות הישראלית. מאז הקמת המדינה, החקלאות הישראלית התפתחה והפכה למרכיב משמעותי בביטחון המזון, בכלכלה, בהתיישבות ובשמירה על השטחים הפתוחים. לצד זאת, חקלאים ניצבים בפני אתגרים משמעותיים, ובהם ירידת כדאיות לעבודה בענף, תחרות מול ייבוא תוצרת חקלאית, ריכוזיות בענף, התמודדות עם רגולציה כבדה, עלייה במחיר התשומות, קרקע, מים ועובדים, השלכות שינויי אקלים, חוסר וודאות בשל שינויי מדיניות ועוד.

לאור האמור עולה צורך להגדיר את החקלאות כתשתית לאומית במדינת ישראל וכמרכיב מרכזי בחוסנה הלאומי, להגביר את מעורבות שר החקלאות וביטחון המזון בגורמי הייצור בחקלאות (קרקע, מים, עובדים, הון וביטוח) וכן לקבוע אמצעים לתמיכה בענף ולחזק את יציבותו למען ביטחון המזון של ישראל והדורות הבאים.

גידול האוכלוסייה בישראל מחייב את פיתוחה והצמחתה של החקלאות באופן נמרץ. לחקלאות חשיבות עליונה אף בשל "השירותים" שהיא מספקת למדינה, ובכלל זה: ביטחון מזון – הבטחת אספקת תוצרת חקלאית טרייה ומגוונת, הפחתת תלות בייבוא ושמירה על יציבות מחירים; שמירה על שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי – פעילות חקלאית מונעת השתלטות בלתי מבוקרת של שטחים עירוניים ומסייעת לשימור נופים טבעיים ובתי גידול לבעלי חיים; ניהול מים, אדמה ומשאבי טבע – החקלאות עושה שימוש בשיטות מתקדמות לניהול בר-קיימא של משאבי הטבע, וביניהן שימוש מושכל במקורות מים, מחזור והשבה של מי קולחין ושיפור קליטת מי נגר למניעת סחף אדמה, הגברת פוריות האדמה, וזאת באמצעות שיקום קרקעות ושיפור הרכב החומר האורגני בקרקע; התיישבות וביטחון לאומי – החקלאות מחזקת את ההתיישבות באזורי פריפריה, מבטיחה רציפות טריטוריאלית, ותורמת לחיזוק האחיזה בקרקעות הלאום ושמירתן; קידום חדשנות ופיתוח טכנולוגי – ישראל מובילה בתחום האגרוטק, פודטק וחדשנות חקלאית, דבר המשפר את פריון העבודה, מצמצם את השימוש במשאבים ומייצר יתרון כלכלי בינלאומי;  התמודדות עם שינויי האקלים – הפחתת פליטות גזי חממה, קיבוע פחמן בקרקע באמצעות חקלאות מחדשת, ושיפור עמידות המערכת החקלאית לתנאי אקלים קיצוניים באמצעות שיטות חקלאיות מתקדמות; תרומה לכלכלה וליחסים מדיניים – החקלאות הישראלית מהווה בסיס לייצוא תוצרת בשווקים בינלאומיים. הדבר תורם לטיפוח קשרים מסחריים ודיפלומטיים באמצעות שיתופי פעולה טכנולוגיים עם מדינות זרות, ולחיזוק המעמד של ישראל כמובילה עולמית בתחומי חקלאות חכמה ושיטות גידול מתקדמות; תרומה חברתית וקהילתית –  החקלאות מהווה עוגן כלכלי וקהילתי, מחזקת את החוסן החברתי של היישובים החקלאיים ומספקת מקומות עבודה, תוך קידום ערכי שיתוף פעולה והתיישבות כפרית; שימור המורשת הלאומית וערכי הציונות – החקלאות היא אבן יסוד בציונות, מהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של ההתיישבות בארץ ישראל, ומשמרת מסורות חקלאיות לצד אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, תוך העברת הידע החקלאי לדורות הבאים.

לאור האמור, הצעת החוק מבקשת להבטיח את עתיד החקלאות בישראל באמצעות שימוש במנגנונים ממשלתיים שונים, וזאת לאור חשיבותה הלאומית של החקלאות ולאור המשבר אליו נקלעה החקלאות הישראלית. הצעת החוק מבטיחה תשתית נאותה לחקלאות ושמירה על החקלאים. יישום הצעת החוק יאפשר את המשך פיתוח החקלאות, תוך התאמה לאתגרים העתידיים של המשק והסביבה.

לפיכך, מוצע לקבוע כי לשר החקלאות וביטחון המזון (להלן – השר) יוקנו סמכויות מהותיות ביחס לגורמי הייצור המרכזיים בענף: כל החלטה בדבר הקצאה, גריעה או שינוי ייעוד של קרקע חקלאית תהיה טעונה אישור השר, כל שינוי בתעריפי המים לחקלאות יהיה טעון אישור השר והחלטות הנוגעות להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות יהיו טעונות אישור השר.

עוד מוצע לקבוע כי השר יציג לאישור הממשלה, בתוך חצי שנה מיום התחילה, תוכנית לאומית רב-שנתית לפיתוח החקלאות, שתכלול יעדים להגדלת הייצור, הרחבת המגוון בייצור, הרחבת שטחי החקלאות, יעדים לעניין ייצוא, יעדים לקידום קידום מחקר וחדשנות, יעדים לקידום חינוך חקלאי ותעסוקה בענף, וכן מוצע שהשר יקים מאגר מידע לאומי על קרקעות חקלאיות.

בנוסף, מוצע להקים קרן חדשנות סביבתית שתעניק מענקים ותמריצים לחקלאים לצורך שימוש בטכנולוגיות סביבתיות מתקדמות.

עוד מוצע לקבוע מנגנון מחמיר לשינוי מכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, שלפיו כל שינוי בגובה מכס או היטל, או ביטולם, שגורם מוסמך לפי דין מעוניין לבצע, יהיה טעון אישור השר וועדת הכספים, לאחר בחינה מקצועית במשרד החקלאות וביטחון המזון והכנת תוכנית תמיכה לענפים העלולים להיפגע מהשינוי. לפי המוצע, החלטה על ביטול או שינוי תתבצע לאחר שקילת שיקולים של יוקר המחיה, ביטחון המזון, פרנסת החקלאים, התחייבויות בינלאומיות ועוד.

כמו כן, מוצע לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה על החלטות בדבר הפחתת מכסים, שיכללו פרסום לציבור, תקופת קבלת הערות ובחינה תקופתית של ההשפעות, וכן אפשרות להתערבות ממשלתית וקביעת תוכנית תמיכה לחקלאים במקרה של פגיעה בענף.

בנוסף, מוצע להסדיר את אופן קבלת ההחלטות לגבי פתיחת מכסות ייבוא, כך שהחלטות כאמור תתקבלנה לאחר התייעצות עם גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד החקלאות וביטחון המזון (להלן – המשרד), מנהל השירותים להגנת הצומח ומועצת הצמחים.

עוד מוצע לקבוע הוראות להפחתת הריכוזיות בשוק המזון, שלפיהן המשרד יפעל  להגנה על זכויות חקלאים מול רשתות שיווק, צמצום ריכוזיות, עידוד מכירה ישירה מהחקלאי לצרכן, מתן אפשרות להקמת חנויות מכר במשקים חקלאיים ללא שינויי ייעוד לקרקע.

בנוסף, מוצע שסיטונאים ורשתות שיווק המחזיקות בנתח שוק משמעותי יחויבו לדווח מדי חודש למשרד על מחירי הקנייה מהחקלאי לעומת מחירי המכירה, כדי לשקף את פערי התיווך. לפי המוצע, השר יהיה רשאי לפרסם נתונים כאמור לציבור.

כמו כן, מוצע שהמשרד יקבע מדיניות לניהול משברים חקלאיים, לרבות משברי אקלים, מגפות, משברים כלכליים ואירועים ביטחוניים.

בנוסף מוצע שהשר יסדיר מנגנון ביטוח סיכונים לחקלאים, הכולל ביטוח הכנסה, הרחבת הכיסוי הביטוחי, מסלול פיצוי מהיר והבטחת יציבות כלכלית לענף.

עוד מוצע להסמיך את השר להתקין תקנות לצורך פיתוח החקלאות, בנושאים הבאים: קידום מחקר, חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות; הקצאת משאבים להתמודדות עם שינויי אקלים; הקמת רשות מחקר חקלאית; שילוב מיזמי אנרגיה מתחדשת; פיתוח חקלאות עירונית והפחתת אובדן מזון.

כמו כן, מוצע להקים מנהלת לפיתוח החקלאות, שבראשה מנכ"ל המשרד, שתתאם ותפקח על יישום מדיניות החקלאות הלאומית ושגופים תכנוניים יחויבו להתייעץ עמה טרם קבלת החלטה הנוגעת לקרקע חקלאית. בנוסף, מוצע לקבוע כי שיקולים של שמירה על החקלאות וביטחון המזון יובאו בחשבון בכל החלטה ממשלתית הנוגעת לתכנון ובנייה, הקצאת מים ומשאבים טבעיים.

עוד מוצע לקבוע הגנה מפני תביעות מטרד נגד חקלאים הפועלים כדין, בגין פעילות חקלאית שגרתית, אף אם הביאה לרעש, ריח, אבק.

בנוסף מוצע לקבוע כי יינתן סיוע כלכלי לחקלאים כתנאי ליישום רפורמות על משקים חקלאיים בתחום צער בעלי חיים.

עוד מוצע לערוך תיקונים עקיפים – תיקון לחוק לעידוד השקעות הון, שלפיו פעילות חקלאית, לרבות אריזה, קירור ועיבוד תוצרת חקלאית, תוכר כחלק מפעילות ייצורית המזכה בהטבות; תיקון בחוק התכנון והבנייה ובחוק לקידום תשתיות לאומיות, שמטרתם להגדיר את התשתית החקלאית כתשתית לאומית, ולהסמיך את השר, לאחר התייעצות על המנהל ועם גורמי מקצוע, להכריז שמיזם חקלאי יוגדר כתשתית חקלאית בנסיבות המפורטות; תיקון בחוק רשות מקרקעי ישראל שלפיו כל פעולה של הרשות שעניינה הקצאה, גריעה או שינוי ייעוד של קרקע חקלאית תהיה טעונה התייעצות עם השר; תיקון לחוק עובדים זרים, שלפיו כל קבלת החלטה הקשורה לעובדים זרים בענף החקלאות תהיה טעונה הסכמת השר.

כמו כן, מוצע לקבוע חובת דיווח שנתית של השר לוועדת הכלכלה של הכנסת על יישום החוק המוצע והשפעותיו.

[1] ס"ח התשע"ד, עמ' 438.

[2] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.

[3] ס"ח התשי"ט, עמ' 169.

[4] ס"ח התשנ"א, עמ' 112.

[5] ס"ח התשל"ג, עמ' 310.

[6] ס"ח התשמ"ט, עמ' 20.

[7] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10, עמ' 266.

[8] ס"ח התשפ"ג, עמ' 261.

[9] ס"ח התש"ך, עמ' 57.

[10] ס"ח התשי"ט, עמ' 234.

[11] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36, עמ' 749.