האם קיבוץ המאוגד כאגודה שיתופית חקלאית, נכלל בגדר "גוף ציבורי" כהגדרתו בסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") ולרבות התקנות והצווים מכוחו. חוזר זה מתייחס לתיקון מס' 13 לחוק (שנכנס לתוקף ביום 14 באוגוסט 2025) וכן לטיוטת גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות מיום 23 ביולי 2025 בעניין מינוי ממונה הגנת פרטיות.
- האם קיבוץ נחשב ל"גוף ציבורי" לפי החוק?
"גוף ציבורי" מוגדר בסעיף 23 לחוק כדלקמן:
- משרדי ממשלה, רשויות מדינה, רשויות מקומיות וגופים הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין (כגון המוסד לביטוח לאומי).
- גופים שנקבעו מפורשות בצו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), תשמ"ו-1986.
- בראי הפסיקה
בפסק הדין המנחה ע"א 8825-03 שירותי בריאות כללית נ' משרד הבטחון, נדונה השאלה האם גוף בעל מאפיינים ציבוריים מובהקים, אשר מבצע פונקציות ציבוריות רחבות היקף, נחשב ל"גוף ציבורי" לעניין חוק הגנת הפרטיות.
בית המשפט העליון קבע כי עצם היותו של גוף "דו מהותי" – דהיינו, גוף פרטי הפועל גם במישור הציבורי, אינה הופכת אותו כשלעצמה ל"גוף ציבורי" כהגדרת מונח זה בחוק, וכי גוף שאינו רשות שלטונית מובהקת ואשר אינו נכלל במפורש בצו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), תשמ"ו-1986, לא ייחשב כגוף ציבורי.
- מן הכלל אל הפרט:
- קיבוץ המאוגד כאגודה שיתופית הוא אישיות משפטית פרטית, אינו נמנה עם משרדי הממשלה, רשויות המדינה או הרשויות המקומיות, ואינו גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין.
- האגודה השיתופית בכלל, וקיבוץ בפרט, אינם נכללים ברשימת הגופים בצו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), הכוללת, בין היתר, קופות חולים, מוסדות להשכלה גבוהה, ארגוני עובדים וגופים סטטוטוריים נוספים.
- לפיכך, ככלל, קיבוץ המאוגד כאגודה שיתופית אינו נחשב גוף ציבורי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, והחובות הייחודיות החלות על גופים ציבוריים אינן חלות עליו באופן ישיר.
- חובת מינוי ממונה הגנה על הפרטיות (DPO)
אף שהקיבוץ אינו מוגדר כ- "גוף ציבורי", תיקון מס' 13 לחוק החיל את החובה למנות ממונה הגנה על הפרטיות על שורה ארוכה של גופים במגזר הפרטי שפעולתם כרוכה בסיכון מוגבר לפרטיות.
בהתאם להוראות התיקון, חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות עשויה לחול על האגודה, אם מתקיים אחד מאלה:
- ניטור שוטף ושיטתי בהיקף ניכר: כאשר עיקר פעילות האגודה כולל מעקב או התחקות שיטתית אחר התנהגות, מיקום או פעילות של בני אדם, בהיקף נרחב ובאופן מתמשך (לדוגמה: פריסת מערך מצלמות נרחב בשטחי הקיבוץ או שימוש באמצעים טכנולוגיים לניטור פעילות או מיקום).
- עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר: כאשר ליבת פעילות האגודה כוללת עיבוד שיטתי ונרחב של מידע רגיש, כגון מידע רפואי, מידע על דעות פוליטיות, נתונים ביומטריים או מידע הנוגע לצנעת חייו של אדם.
- החזקת מידע עבור גוף ציבורי: אם האגודה משמשת כ"מחזיק" (מעבדת מידע) עבור גוף ציבורי (למשל, עבור המועצה האזורית או הועד המקומי), חלה עליה חובה למנות ממונה.
- עמדת הרשות להגנת הפרטיות – גופים "דו-מהותיים":
בטיוטת גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות מודגש כי גם במקרים בהם אין חובה חוקית פורמלית למינוי ממונה, קיימת חשיבות מיוחדת לכך בארגונים הכפופים לעקרונות המשפט הציבורי, המכונים "גופים דו מהותיים".
קיבוץ, נוכח תפקידו בניהול חיי קהילה, מתן שירותים לחבריו והפעלת סמכויות בעלות אופי ציבורי – קהילתי, עשוי להיחשב בנסיבות מסוימות כגוף בעל מאפיינים דו מהותיים. הרשות ממליצה לגופים מסוג זה לשקול בכובד ראש מינוי ממונה, לשם חיזוק מנגנוני הציות לדיני הפרטיות והבטחת הפעלת סמכויותיהם באופן סביר ומידתי.
- סיכום והמלצות
- קיבוץ המאוגד כאגודה שיתופית אינו "גוף ציבורי" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות.
- כפי שעולה מן המפורט לעיל, בעוד שגוף ציבורי מחויב במינוי ממונה מעצם סיווגו, הרי שבגוף שאינו ציבורי (כדוגמת הקיבוץ), החובה אינה נגזרת מהשיוך המגזרי אלא ממהות הפעילות והמידע המעובד על ידו, אופי הניטור והיקף הפעילות.
- לפיכך, יש לבחון האם פעילות הקיבוץ, ובכלל זה שימוש במצלמות, ניטור חברים, עיבוד מידע רגיש עולה לכדי "היקף ניכר" המחייב מינוי ממונה הגנת פרטיות לפי תיקון מס' 13 לחוק.
חוזר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית והוא כפוף לשינויים ולהתפתחויות עתידיות בדין, בהנחיות הרשות להגנת הפרטיות ובפסיקה. לייעוץ מקצועי בתחום הגנת הפרטיות, מענה לתלונות או בדיקת נהלי פרטיות, ניתן לפנות למשרדנו.
