|
פרק א': כללי |
||
| מטרות החוק | 1. | מטרת חוק זה היא להבטיח את פיתוח ושימור החקלאות הישראלית ולהגדירה כתשתית לאומית וכזרוע אסטרטגית עבור מדינת ישראל. החוק נועד לחזק את החקלאות הישראלית המהווה אבן יסוד של הציונות ומביאה עמה תועלת ותרומה בשלל תחומים בכלכלה, חברה ובטחון לאומי בישראל. החוק יאפשר תמיכה במגוון פעילויות חקלאיות על מנת להגביר את הייצור החקלאי בישראל, לשמור על תזונה תקינה, לחזק, לעודד ולפתח חדשנות, קידמה טכנולוגית, תוך שמירה על ענף חקלאות בר קיימא למען הדורות הבאים. בין היתר, החוק יבטיח: |
| (א) | שמירה על ביטחון המזון במדינת ישראל והגברת עצמאות החקלאות הישראלית. | |
| (ב) | שימור קרקעות חקלאיות והגנה עליהן משינוי ייעוד למטרות אחרות. | |
| (ג) | פיתוח תשתיות חקלאיות חדשניות ומתקדמות לשיפור התפוקה במגזר החקלאי. | |
| (ד) | גידול וייצור תוצרת חקלאית איכותית בעלת ערכים תזונתיים מיטיבים לצרכנים מקומיים ובינלאומיים. | |
| (ה) | קידום והתאמת החקלאות להתמודדות עם שינויי האקלים, כולל אימוץ טכנולוגיות וגישות המפחיתות את ההשפעות השליליות על איכות הסביבה. | |
| (ו) | תמיכה במיזמים חקלאיים לצורך שמירת הגיוון החקלאי וההזדמנויות הכלכליות עבור ענף החקלאות. | |
| (ז) | שמירה על זכויות החקלאים בישראל. | |
| (ח) | הסרת חסמים רגולטוריים המכבידים על החקלאות בישראל. | |
| (ט) | הגברה והרחבת הייצור והשיווק של התוצרת החקלאית בישראל לצד הפחתת הריכוזיות ברשתות השיווק על מנת לחזק את ענף החקלאות ולהפחית מחירים לצרכן. | |
| הגדרות | 2. | בחוק זה – |
| "אגרוטכנולוגיה" – שילוב של טכנולוגיות מתקדמות בתהליכים חקלאיים, כולל רובוטיקה, בינה מלאכותית, חיישנים ויישומים דיגיטליים בחקלאות. | ||
| "ביטחון מזון" – יכולתה של המדינה להבטיח זמינות, נגישות, ותזונה מספקת ובריאה לאוכלוסייה באמצעות ייצור מקומי בר-קיימא של מזון. | ||
| "ביטחון תזונתי" – מצב בו יש גישה זמינה, וקבועה בכל זמן למזון מספק ובריא לכל אדם, תוך שמירה על צרכים תזונתיים ותרבותיים. | ||
| "ביטוח סיכונים חקלאיים" – מנגנון ביטוחי להגנה על חקלאים מפני פגעי טבע, שינויים אקלימיים, מחלות בצומח ובחי, ונזקים כלכליים משמעותיים כאמור בחוק זה. | ||
| "דמי חסות" – תשלום הנדרש או המשולם, במישרין או בעקיפין, בתמורה להגנה מפני פגיעה אפשרית מצד הגובה או אחרים, בין אם ההגנה נדרשת ובין אם לאו. | ||
| "המשרד" – משרד החקלאות וביטחון המזון. | ||
| "השר" – שר החקלאות בממשלת ישראל הממונה על ביצוע חוק זה. | ||
| "חברת שמירה" – תאגיד או עוסק מורשה המספק שירותי אבטחה, שמירה או הגנה על רכוש, לרבות מקרקעין, או אנשים. | ||
| "חקלאי" – אדם העוסק באופן ישיר בגידול, ייצור, או עיבוד של תוצרת חקלאית לצורכי מסחר או קיום, לרבות חברות ותאגידים חקלאיים. | ||
| "חקלאות מחדשת" – גישה חקלאית המבוססת על שיקום ושיפור המערכת האקולוגית של הקרקע והסביבה באמצעות שיטות חקלאיות השומרות על פוריות הקרקע, מגבירות את המגוון הביולוגי, משפרות את ניהול המים ומפחיתות פליטות פחמן. חקלאות זו שמה דגש על שיטות גידול המתחשבות במערכות טבעיות, כגון צמצום עיבוד הקרקע, גידולי כיסוי, סיבוב יבולים, חקלאות משולבת עם עצים ושימוש מופחת בחומרי הדברה ודשנים סינתטיים. מטרתה להבטיח קיימות ארוכת טווח של ייצור המזון, תוך שיפור בריאות הקרקע ושימור המשאבים הטבעיים לדורות הבאים. | ||
| "חקלאי מתחיל" – אדם שזו תקופתו הראשונה בעיסוק חקלאי מסחרי, או חקלאי בעל משק חקלאי עד חמש שנים ממועד תחילת פעילותו. | ||
| "חקלאות עירונית" – פעילות חקלאית המתבצעת בסביבה עירונית או פרברית, כולל גינות קהילתיות, חקלאות אנכית, חקלאות הידרופונית, ואמצעים נוספים לשילוב חקלאות בערים. | ||
| "חקלאות מדייקת" – מערכת חקלאית המבוססת על טכנולוגיות חישה, ניתוח נתונים ובקרה ממוחשבת לצורך אופטימיזציה של ייצור חקלאי ושימור משאבי טבע. | ||
| "מים לחקלאות" – מים המסופקים לצרכים חקלאיים, לרבות מים שפירים, מים מושבים, או כל מקור מים אחר המאושר על פי חוק. | ||
| "מכסות ייצור חקלאיות" – כמות מרבית של תוצרת חקלאית מסוימת שמותר לייצר, לייבא או לשווק, בהתאם למדיניות החקלאית של המדינה. | ||
| "מנגנון פיקוח על מחירי תשומות" – מערכת רגולטורית לבקרה ומעקב על מחירי תשומות חקלאיות מרכזיות (מים, דשנים, זרעים, מזון לבעלי חיים, חומרי הדברה וכו') במטרה למנוע עליות מחירים בלתי מוצדקות. | ||
| "משאב טבע" – אדמה, מים, ואוויר המנוצלים לצורך פעילות חקלאית, לרבות שימושי אנרגיה מתחדשת המשולבים בחקלאות. | ||
| "משבר חקלאי" – מצב שבו ענף חקלאי מסוים או מספר ענפים חווים ירידה חדה בהכנסות או פגיעה משמעותית ביבולים או תמותה משמעותית של בעלי חיים, או פגיעה חמורה ביכולת הייצור בשל גורמים חיצוניים (כגון מזג אוויר קיצוני, ייבוא מאסיבי, אירוע ביטחוני, מלחמה או משבר גלובלי). | ||
| "עונת ייצור חקלאי" – התקופה שבה מתבצעים, עיבוד, זריעה, גידול ואסיף של גידולים ותוצרת חקלאית, בהתאם לתנאי האקלים, המשק החקלאי ועונת השנה. | ||
| "קרן תמיכה בחקלאים" – קרן ממשלתית המיועדת להענקת סיוע כלכלי לחקלאים, כולל מענקים, הלוואות מסובסדות ותוכניות חילוץ. | ||
| "קרקע חקלאית" – מקרקעין המיועדים לשימוש חקלאי בהתאם לתוכניות מתאר מאושרות, לרבות שטחים לגידול צמחים, מרעה, חממות, מבני חקלאות, ומתקנים נלווים לתמיכה בחקלאות. | ||
| "שינוי ייעוד קרקע" – הסבה של קרקע חקלאית לשימושים אחרים שאינם חקלאיים, בכפוף לאישורים ולחוקי התכנון והבנייה. | ||
| "תוצרת חקלאית מקומית" – תוצרת מן הצומח או מן החי המיוצרת בישראל, בהתאם להגדרות הדין. | ||
| "תזונה ים – תיכונית" – תזונה המבוססת על צריכה גבוהה של פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים, קטניות, שמן זית, ודגים; צריכה מתונה של עוף, ביצים ומוצרי חלב (בעיקר יוגורט וגבינות) וצריכה מועטה של בשר אדום. | ||
| "תשתית הולכת מים חקלאית" – מערכת הולכת מים ייעודית לחקלאות, לרבות תשתיות מים מושבים, מתקני אגירה והשקיה מתקדמים. | ||
| "תשתית חקלאית" – מערכות ומבנים תומכי חקלאות, לרבות מערכות השקיה, חממות, מחסנים חקלאיים, בתי אריזה, כלים חקלאיים, מתקני עיבוד ושינוע תוצרת. | ||
| "תשתית לאומית" – מכלול מערכות, מתקנים, רשתות ושירותים חיוניים לפעילותה הכלכלית, החברתית, הביטחונית והסביבתית של המדינה, אשר נדרשים לצורך הבטחת היציבות, הצמיחה, הביטחון והרווחה במדינת ישראל. | ||
| פרק ב': החקלאות – תשתית לאומית | ||
| הגדרת החקלאות כתשתית לאומית | 3. | החקלאות תוגדר כתשתית לאומית בשל חשיבותה כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. |
| (א) | החקלאות בישראל תוגדר כתשתית לאומית חיונית בעלת חשיבות עליונה אשר בין היתר מספקת לישראל את התועלות הבאות: ביטחון המזון, פיתוח הכלכלה והתעסוקה המקומית, שמירה על השטחים הפתוחים ואדמות הלאום, חיזוק הפריפריה, פיתוח טכנולוגיות מתקדמות, הגברת הייצוא ויצירת יתרונות מדיניים, חיזוק ההתיישבות ושמירת הגבולות, שמירה על מגוון ביולוגי וקידום קיימות סביבתית, תמיכה בענף התיירות, שימור התרבות המורשת והאתוס הציוני, התייעלות ושיפור יכולת השימוש במים מושבים. | |
| (ב) | כל פעולה או יוזמה בתחום החקלאות, כולל פיתוח, תמיכה ומחקר, תתבצע תוך שמירה על עקרונות קיימות אקולוגית, ניהול חכם של משאבים טבעיים, והגנה על איכות הסביבה. | |
| (ג) | החקלאות הישראלית תעודד שימוש בטכנולוגיות חדשניות ומדויקות לשיפור יעילות, פריון וניהול משאבים יעיל. | |
| (ד) | החקלאות הישראלית תוכר כמרכיב מרכזי במדיניות המיקוד הלאומי לפיתוח המרחב הכפרי, אזורי הגבולות והפריפריה. | |
| פרק ג': תכנון ופיתוח החקלאות | ||
| שר החקלאות וסמכויותיו | 4. | השר יהיה הממונה והאחראי על יישומו, ביצועו והפעלתו של חוק זה, לרבות פיקוח על יישום המטרות שנקבעו בו. |
| (א) | השר יהיה האחראי על תיאום הפעולות הנדרשות לביצוע חוק זה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לצורך הפיתוח וההגנה על החקלאות בישראל. | |
| (ב) | השר יהיה אחראי על ביצוע חוק זה על מנת להבטיח שמירה ותחזוקה של תשתיות החקלאות בישראל, לרבות פיתוחן בהתאם לצורכי המדינה. | |
| (ג) | השר יהיה רשאי באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה. | |
| תכנית לאומית | 5. | בתוך חצי שנה מיום תחילתו של חוק זה, יגיש השר לאישור הממשלה תכנית לאומית רב-שנתית למימוש יעדי החוק וקידום מטרותיו. התוכנית תכלול בין היתר את המרכיבים הבאים: |
| (א) | יעדים להגדלת כושר הייצור החקלאי לשוק המקומי ולייצוא. | |
| (ב) | יעדים להגדלת המגוון בייצור החקלאי מן החי ומן הצומח. | |
| (ג) | יעדים להרחבת שטח הקרקע החקלאית בישראל ויעדים לשיקום הקרקע, הסביבה והקטנת ההשפעה הסביבתית שגורמת החקלאות המתועשת. | |
| (ד) | יעדים לקידום החינוך החקלאי והתעסוקה החקלאית. | |
| (ה) | יעדים לקידום המחקר, הפיתוח והחדשנות בחקלאות. | |
| (ו) | אמצעים לעמידה ביעדים האמורים בפסקאות (א) עד (ה), ומדדים להשגתם. | |
| (ז) | הממשלה תבחן ובמידת הצורך תעדכן את התכנית לפי הצעת השר לפחות אחת לשנתיים. התכנית תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. | |
| (ח) | השר ידווח לוועדת הכלכלה אחת לשנה על יישום חוק זה, תוך הצגת מדדים על השפעתו. | |
| הכשרה ושימור קרקעות חקלאיות | 6. | המדינה תפעל להכשרת קרקעות לחקלאות ותדאג להבטיח זמינות של קרקע חקלאית לצרכים חקלאיים. במסגרת זו המדינה תפעל לשמירה והגנה על השטחים החקלאיים בישראל. |
| (א) | מנגנון לשימור קרקעות – המדינה תפעל לתיקון המנגנון הקיים בתוספת הראשונה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 לפי סעיף 156(א), כך שבוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, תידרש הסכמה של נציגי משרד החקלאות לצורך קבלת החלטת הועדה. | |
| (ב) | השר יפעל להגדרת מאגר השטחים החקלאיים הקיימים והעתידיים בישראל. מאגר זה יציין שטח חקלאי כולל אשר יבטיח ייצור מזון מיטבי בכמות מרבית למדינת ישראל ולא ניתן יהיה לגרוע או להפחית בכל דרך לרבות לא שינוי ייעודם למטרות שאינן חקלאיות אלא בחוק ובאישור הוועדה כאמור בסעיף 6(א) לעיל. | |
| (ג) | סעיף 6(ב) לא יחול במקרה בו שינוי הייעוד נדרש לצורך פיתוח תשתית לאומית כמוגדר בחוק ואין אפשרות אחרת לבצעה למעט שימוש בקרקע החקלאית. | |
| (ד) | כל שימוש בקרקעות חקלאיות יבוצע בהתאם למדיניות שנקבעה בחוק זה ובתקנות שהותקנו על פיו למטרת שמירה על תשתית לאומית זאת. | |
| (ו) | מעקב ודיווח – יוקם מערך דיווח ומעקב אחר מצב הקרקעות החקלאיות. משרד החקלאות ידווח מדי שנה לכנסת על מצב הקרקעות, פעולות שימור ופיתוח שבוצעו, והצעות לשיפור הניהול והשימור של הקרקעות החקלאיות במדינה. | |
| (ז) | משרד החקלאות יהיה אחראי על הקמתו וניהולו מערך תכלול החקלאות הישראליות והכנסת פלטפורמות GIS דיגיטליות למקסם ולייעל את הייצור החקלאי חלוקתו ומניעת פחתים מהשדה לצרכן. | |
| הגנת הסביבה | 7. | החקלאות הישראלית תתנהל תוך שאיפה מתמדת לשמירה על עקרונות של הגנת הסביבה, במטרה למנוע זיהום מים, קרקע ואוויר למען הדורות הבאים. |
| (א) | הוראות חוק זה לא מונעות שימוש בחומרי הדברה מותרים על פי דין. | |
| (ב) | המדינה תפעל להוזלת מחירי המים השפירים ותעודד את החקלאים לשימוש בטכנולוגיות חדישות וחסכוניות במים ע"י מתן מענקים. בנוגע למים מושבים, ישונה מודל החיוב כך שהחקלאות תחשב לחלק ממנגנון הטיהור ועל כן ישולם לחקלאים בגין כמות המים שהם יצרכו ויטהרו. | |
| (ג) | רגולציה סביבתית חדשה העשויה לפגוע בחקלאות, לא תיושם ללא הקצאת תקציב ממשלתי ותוכנית תמיכות או סיוע מותאמת לחקלאים. | |
| (ד) | כל רפורמה תבוצע בכפוף להחלת תקופת מעבר ובכפוף למתן תמיכה או מענק לצורך עמידה ביעדיה. | |
| (ה) | השר יתקין תקנות להקמת קרן חדשנות סביבתית שתעניק לחקלאים מענקים לשימוש בטכנולוגיות אקולוגיות מתקדמות. | |
| (ו) | לא יבוצעו צעדי אכיפה ולא יוטלו קנסות נגד חקלאים בטרם קיבלו התראה מוקדמת ופרק זמן של לא פחות מ 12 חודשים להתאמות הנדרשות מיום כניסתה של הרגולציה החדשה לתוקף. חקלאים שפעלו בתום לב לא יהיו חשופים לענישה פלילית בגין אי-עמידה מיידית בדרישות סביבתיות חדשות. | |
| חקלאות בת קיימא | 8. | המדינה תפעל לעידוד, פיתוח והסדרה של חקלאות בת קיימא כמרכיב מרכזי בחקלאות הישראלית, תוך שמירה על עקרונות הקיימות, בריאות הסביבה, והבטחת תוצרת חקלאית איכותית. המדינה תעודד מעבר לחקלאות אורגנית באמצעות תמריצים, מחקר ופיתוח, ושילוב טכנולוגיות מתקדמות לשיפור הפריון והאיכות בענף. |
| השירותים להגנת הצומח | 9. | השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מופקדים על מניעת חדירת נגעים ומחלות בצמחים לישראל. הם מוסמכים לפקח, להסדיר ולאשר יבוא תוצרת חקלאית בהתאם להערכת סיכונים מדעית. השירותים רשאים לקבוע תנאים, לבצע בדיקות ולעכב או לאסור יבוא במקרה של חשש לפגיעה בחקלאות או בסביבה. החלטותיהם יתבססו על סטנדרטים בינלאומיים והאינטרס החקלאי והבריאותי של ישראל. לא תתאפשר כל פגיעה בסמכותם ואחריותם אלא בחוק ובאישור שר החקלאות ושר הכלכלה. |
| מים לחקלאות | 10. | שימוש והקצאת מים לחקלאות |
| (א) | המדינה תפעל למיטוב השימוש במים לחקלאות לרבות המים המושבים לאור גידול האוכלוסייה בישראל. במסגרת זו המדינה תעודד את השימוש במים מושבים בחקלאות ע"י תמיכות ומענקים להקמת מאגרים ומערכות השקיה תואמות, באיכויות המתאימות לכל גידול על מנת לצמצם את השימוש במים השפירים. | |
| (ב) | תשתית מים לחקלאות בפריפריה: המדינה תפעל להקמה, שדרוג ותחזוקה של מערך תשתיות הולכת מים לחקלאות בפריפריה, במטרה להבטיח אספקת מים סדירה, איכותית ובמחיר הוגן לחקלאים לצורך הגברת הייצור החקלאי וביסוס החקלאות בפריפריה. יוקמו ויורחבו מערכות להולכת מים מושבים, מותפלים ושפירים, תוך שיפור היעילות וחיסכון במשאבים. השר, בתיאום עם רשות המים וגורמי המקצוע, יתקין תקנות להסדרת הפרויקט, לרבות תכנון, הקצאה ומימון. | |
| (ג) | המדינה תפעל להוזלת מחירי המים השפירים ותעודד את החקלאים לשימוש בטכנולוגיות חדישות וחסכוניות במים ע"י מתן מענקים. בנוגע למים מושבים, ישונה מודל החיוב כך שהחקלאות תחשב לחלק ממנגנון הטיהור ועל כן ישולם לחקלאים בגין כמות המים שהם יצרכו. | |
|
פרק ד': ביטחון המזון |
||
| ביטחון המזון | 11. | הבטחת ביטחון המזון הלאומי ומדיניות לאומית לביטחון מזון – המדינה תפעל להבטיח אספקת מזון בריא, בטוח ונגיש לכלל התושבים, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים ובשיתוף פעולה עם גופים גלובליים לצורך התמודדות עם אתגרי ביטחון מזון עתידיים. |
| (א) | החקלאות תוגדר כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי, ותשאף לספק את צרכי המזון של האוכלוסייה המקומית ככל שניתן. | |
| (ב) | המדינה תפעל להבטחת ביטחון המזון הלאומי באמצעות חיזוק הייצור המקומי, הקטנת התלות בייבוא, ושימור יכולת אספקת מזון סדירה ובריאה לכלל האוכלוסייה. תגובש ותופעל מדיניות להתמודדות עם משברי אספקה, שינויי אקלים וסיכוני ייצור. | |
| (ג) | לשם הבטחת ביטחון המזון ולצמצום השפעת הייבוא על החקלאות המקומית, המדינה תגבש מדיניות מאוזנת הכוללת מנגנונים לבחינת צורכי הייבוא, הגבלת ייבוא מתחרה בעונות השיא של הייצור המקומי, ומתן תמיכות לחקלאים המושפעים מהייבוא. | |
| (ד) | תוכניות חירום – תוקם תכנית חירום למקרים של משברים בתחום המזון אשר תהיה מבוססת על ניהול סיכונים וניתוחם, תוך דגש על שקיפות והגנה על ציבור הצרכנים. | |
| (ה) | קידום חדשנות ומחקר – המדינה תעודד חדשנות ומחקר בתחום ביטחון המזון, כולל פיתוח טכנולוגיות חדשות ושימוש בכלים מדעיים להבטחת איכות המזון, שמירת טריותו ובטיחותו. כמו כן, המדינה תקדם תכנית תמריצים לפיתוח וחדשנות ויישום התחומים הבאים:
(1) הגדלת כמות היבול באמצעות חקלאות מדייקת ומחדשת. (2) גידול ירקות ופירות בחקלאות מנותקת קרקע וחקלאות עירונית. (3) חקלאות מתקדמת המתמודדת עם שינוי האקלים. (4) גידול תוצרת חקלאית המהווה תזונה ים-תיכונית. (5) ייצור חלבון חלופי ממקורות מגוונים. |
|
| (ו) | שיתוף פעולה בינלאומי – יינקטו צעדים לשיתוף פעולה בינלאומי להתמודדות עם אתגרים גלובליים בתחום ביטחון המזון, בהתאם להסכמות בינלאומיות ובשיתוף עם ארגונים רלוונטיים. | |
| (ז) | השר, בהתייעצות עם גורמי מקצוע, יתקין תקנות לקביעת אמות מידה לשמירה על ביטחון המזון בישראל. | |
| פרק ה': תמיכה בחקלאים וקידום המגזר החקלאי | ||
| תמיכה במגזר החקלאי | 12. | המדינה תתמוך בחקלאות הישראלית בין היתר באופן הבא: |
| (א) | המדינה תספק תמיכה ישירה ועקיפה לחקלאים, לרבות הטבות מס, מענקי השקעות ותמריצים כלכליים שיבטיחו את יציבותם של החקלאים ויאפשרו להם לפתח טכנולוגיות מתקדמות לטווח ארוך. | |
| (ב) | התמיכה תינתן גם בתחומים של הדרכה והכשרה מקצועית לחקלאים, כולל התמחות בטכנולוגיות, חקלאות ברת קיימא, חקלאות אורגנית, חקלאות מדייקת, שימוש בפלטפורמות דיגיטאליות למכירה ישירה, ייצור מוצרי מזון מהתוצרת החקלאית וחדשנות טכנולוגית בכל תחום הנוגע לעיסוקם כחקלאים. | |
| (ג) | אופן העברת התמיכה ייקבע בהתאם לקריטריונים שייקבעו על ידי משרד החקלאות, תוך התחשבות בגודל המשק, סוג הגידולים והיבטים סביבתיים, וכן בהתייעצות עם נציגי החקלאים. השר יוודא קיומו של מנגנון פיקוח ובקרה על חלוקת התמיכה הישירה, על מנת להבטיח יעילות, שקיפות ושימוש מיטבי במשאבים המוקצים למגזר החקלאי. | |
| (ד) | המדינה תפעל לצמצום עלויות הייצור ולחיזוק יציבותם הכלכלית של חקלאים באמצעות תמיכות ישירות, מנגנון פיקוח וסבסוד תשומות חיוניות, הנגשת אשראי בתנאים מועדפים ועידוד שיטות חקלאות מתקדמות וברות-קיימא. שר החקלאות, בהתייעצות עם גורמי מקצוע, יתקין תקנות לקביעת אמות מידה לתמיכות אלה, לרבות הפחתת עלויות דשנים, מים, אנרגיה וציוד חקלאי, תוך עמידה בתקני יעילות סביבתית ושמירה על כושר התחרות של הייצור המקומי. | |
| דור ההמשך | 13. | המדינה תפעל לפיתוח, קידום ושימור דור ההמשך בענף החקלאות באמצעות תמריצים כלכליים, הטבות מס, מסלולי הכשרה מקצועיים, הנגשת קרקעות ומשאבים לחקלאים צעירים, עידוד שילוב טכנולוגיות חדשניות ופיתוח פלטפורמות מסחריות המשתלבות בעיסוק החקלאי. השר, בהתייעצות עם גורמי המקצוע, יתקין תקנות לקביעת מנגנוני סיוע והקלות כאמור שיקדמו את כניסתם והשתלבותם של צעירים בענף החקלאות ויבטיחו את דור ההמשך. |
| תמיכה בחקלאים קטנים | 14. | המדינה תפעל לעידוד והגנה על חקלאים קטנים ומתחילים.
|
| (א) | המדינה תעודד חקלאים קטנים באמצעות תמיכות ישירות, תמריצים כלכליים, הקלות מיסוי והנגשת אשראי בתנאים מועדפים. תינתן עדיפות לחקלאים אלה בהקצאת קרקעות, מים ותשתיות חקלאיות, תוך חיזוק יכולתם להתמודד עם תחרות ויוקר התשומות. | |
| (ב) | שר החקלאות יתקין תקנות לקביעת קריטריונים לחקלאי קטן לרבות להיקף הסיוע לחקלאים קטנים אשר יכללו את התנאים הבאים: גודל שטח העיבוד, היקף הייצור (כמות התוצרת החקלאית המיוצרת בפרק זמן מסוים), הכנסות (ההכנסה השנתית הנובעת מהפעילות החקלאית) ומספר המועסקים. | |
| פרק ו': שינוי שיעורי מכסים ומכסות – ייבוא תוצרת חקלאית | ||
| מנגנון קבלת החלטות – שינוי מכסים | 15. | ביטול או שינוי מכסי יבוא על תוצרת חקלאית יתבצעו רק לאחר קיום הליך הערכה מקצועית מקיף. כל שינוי כאמור יחייב אישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת. |
| תנאים לקבלת החלטה | 16. | בעת קבלת החלטה בנוגע לשינוי מכסים, יובאו בחשבון, בין היתר, השיקולים הבאים: |
| (א) | השפעת ההפחתה על יוקר המחיה לצרכן. | |
| (ב) | פגיעת ההפחתה בענפי החקלאות המקומיים וביכולת ייצור המזון העצמאי של מדינת ישראל. | |
| (ג) | הצורך בשמירה על פרנסה ראויה לחקלאים המקומיים. | |
| (ד) | היקף הייצור המקומי של התוצרת בייחס להיקף הייבוא, בנקודת הזמן שבה מתבקשת קבלת ההחלטה. המדינה תשאף להגביר את היקף הייצור המקומי. | |
| (ה) | התחייבויות בינלאומיות של מדינת ישראל בהסכמי סחר. | |
| (ו) | עונת השנה החקלאית ומועדי אסיף היבול החקלאי של החקלאות המקומית. | |
| מנגנון פיקוח ובקרה | 17. | החלטות בנושא זה יפורסמו לציבור תוך מתן תקופת הערות של לפחות 60 ימים. לאחר ביצוע השינוי, ייערך מעקב מקצועי תקופתי לבחינת השפעותיו על השוק, וניתן יהיה לשנותו בהתאם למסקנות הבקרה בהחלטה משותפת של שרי החקלאות והאוצר. |
| תמיכה במגזר החקלאי | 18. | במקרים בהם נמצא כי שינוי במכסים פוגע באופן משמעותי בחקלאות המקומית, תופעל תוכנית ממשלתית לתמיכה ישירה בענפים הנפגעים, לרבות תמריצים כלכליים, השקעות בתשתיות ושדרוג טכנולוגי. |
| חלוקת מכסות ייבוא | 19. | חובת התייעצות וקבלת החלטות בעניין חלוקת מכסות ליבוא תוצרת חקלאית |
| (א) | כל החלטה בדבר פתיחת מכסות יבוא לתוצרת חקלאית תתקבל לאחר התייעצות עם גורמי המקצוע במשרד, השירותים להגנת הצומח ולביקורת ומועצת הצמחים. | |
| (ב) | במקרה של התנגדות משמעותית מצד גורמי המקצוע, יתקיים דיון נוסף בוועדת הכלכלה של הכנסת לפני יישום ההחלטה. | |
| שיתוף פעולה עם ארגונים חקלאיים | 20. | השר יתייעץ עם ארגוני החקלאים וגורמי המקצוע במשרדו טרם קביעת תקנות ויישום פעולות בתחום החקלאות הישראלית. |
| פרק ז': הפחתת הריכוזיות בשוק המזון והתוצרת החקלאית | ||
| הגנה על חקלאים מפני ניצול רשתות השיווק | 21. | המדינה תפעל להבטחת סביבה עסקית הוגנת ומאוזנת בין החקלאים לרשתות השיווק, תוך שמירה על זכויות החקלאים והבטחת תחרות חופשית בשוק. |
| (א) | הגבלות על הסדרים כובלים: ייאסר על רשתות השיווק לקבוע הסדרים המונעים מחקלאים למכור את תוצרתם לגורמים אחרים, במטרה לשמור על תחרות הוגנת בשוק. | |
| (ב) | שקיפות בתמחור: רשתות השיווק יחויבו לספק לציבור מידע מלא ושקוף לגבי אופן קביעת המחירים, כולל מחיר הקניה ומרווחי הרווח, על מנת להבטיח תמחור וסחר הוגן לתוצרת החקלאית בישראל. | |
| (ג) | איסור ניצול כוח מיקוח: רשתות השיווק לא ינצלו את כוחן הכלכלי לכפות על החקלאים תנאים בלתי הוגנים, כגון מחירים נמוכים במיוחד או דרישות אשראי מחמירות. | |
| (ד) | לשר החקלאות תהיה סמכות לקבוע בתקנות מחיר מינימום של תוצרת חקלאית הנמכרת מהחקלאי לרשת או מי מטעמה. | |
| (ה) | עידוד התארגנויות חקלאיות: המדינה תתמוך בהקמת ארגונים חקלאיים לשיווק משותף, רכישת תשומות משותפת ושיתוף בבעלות על כלי עבודה או מפעלי אריזה ועיבוד, במטרה לחזק את כוח המיקוח של החקלאים מול רשתות השיווק. | |
| (ו) | לצורך שמירה על מחירים הוגנים הן לחקלאים והן לצרכנים, יוקם מנגנון פיקוח על פערי התיווך בין מחירי התוצרת הנמכרים על ידי החקלאים למחירי המכירה לצרכנים, תוך בחינת האפשרות להגבלת פערי הרווח של רשתות השיווק במוצרים חקלאיים בסיסיים. | |
| התמודדות עם הריכוזיות במשק | 22. | המדינה תפעל לצמצום הריכוזיות במקטע מכירת התוצרת החקלאית ולהגברת התחרותיות, תוך הבטחת מחירים הוגנים לצרכנים ושמירה על יכולת הקיום של חקלאים מקומיים. |
| (א) | יוטלו הגבלות על כוחן של רשתות השיווק והתאגידים הגדולים למנוע תחרות חופשית. | |
| (ב) | תקודם חקיקה שתתמוך בהקמת מסגרות חלופיות לשיווק תוצרת חקלאית ומכירה ישירה, לרבות קואופרטיבים חקלאיים, רשתות שיווק נוספות, שווקים אזוריים, ופתרונות טכנולוגיים שיחברו ישירות בין חקלאים לצרכנים. | |
| (ג) | המדינה תפעל למניעת ניצול כוחם של יבואנים גדולים להורדת מחירים באופן בלתי הוגן, העלול לפגוע בחקלאים מקומיים, ותדאג לשקיפות מחירים והוגנות בתחרות. | |
| (ד) | משרד החקלאות יפעל לקידום מדיניות לפיה בעל משק או קרקע חקלאית המעבד אותה ועושה בה שימוש חקלאי, יהיה רשאי להקים חנות ממכר במשק, לעבד את תוצרתו החקלאית, לייצר ממנה מוצרים מוגמרים ולמכור אותם ישירות לצרכנים לרבות במסגרת חנות הממכר שהקים כאמור בסעיף זה. מכירת תוצרת חקלאית כאמור בסעף זה על קרקע חקלאית לא תחשב כשינוי ייעוד. | |
| (ה) | שר החקלאות, בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הכלכלה, יהיה מוסמך להתקין תקנות שיבטיחו את מימוש סעיף 22(ד) ו (ה) ויסדירו ייצור מכירה ושיווק מוצרים חקלאיים כאמור, תוך הקפדה על עמידה בתקנים בריאותיים, סביבתיים ותברואתיים, במטרה לאפשר את הגברת ייצור המזון, תחרות הוגנת ושיפור בטיחות ובטחון המזון. | |
| (ו) | משרד החקלאות יפעל להוצאתו לפועל של הקמת שוק סיטונאי בישראל. את עקרונות הפעלתו של השוק הסיטונאי יקבע השר בתקנות. | |
| פרק ח': ניהול משברים | ||
| ניהול משברים ותמיכה במצבי חירום חקלאיים | 23. | תיקבע מדיניות חירום להתמודדות עם משברים חקלאיים, אתגרי מזג אוויר קיצוניים, מגפות בצומח ובעלי החיים, משברים כלכליים והשפעות גיאופוליטיות. |
| עיגון ביטחון כלכלי לחקלאים | 24. | השר יפעל להתקנת תקנות ביטוח סיכונים לחקלאים כדלהלן: |
| (א) | תיקבע מדיניות להבטחת יציבות ההכנסה של החקלאים, כולל הגנה מפני תנודות מחירים גלובליות, מתן תמיכות ממשלתיות וביטוחי סיכונים חקלאיים. השר יתקין תקנות שיסדירו את ביטוח החקלאים וכיסוי נזקיהם מעבר להוצאות בלבד, על מנת לספק לחקלאים יציבות כלכלית, הפחתת סיכון בעונות קשות, ויכולת תכנון פיננסי ארוך טווח ("ביטוח הכנסה"). | |
| (ב) | יקבע בתקנות כללים למסלול פיצוי מהיר ויעיל לפיו לצורך קבלת פיצוי אין צורך כי רוב השטח יינזק ומספיק אובדן חלקי של תוצרת חקלאית. | |
| פרק ט': פיתוח החקלאות | ||
| הסרת חסמים ופיתוח תשתיות | 25. | החקלאות תוגדר כמנוע צמיחה בישראל לרבות לצורך פיתוח האזורים הכפריים וחיזוק כלכלת הפריפריה. לצורך כך – |
| (א) | המדינה תפעל להפחתת חסמים רגולטוריים בתחום הרישוי, הקרקע והתשתיות החקלאיות על מנת להקל על פיתוח, התייעלות ופעילות חקלאית. | |
| (ב) | המדינה תשתף את הרשויות האזוריות והמקומיות והחקלאים בתכנון מדיניות לשיפור, ייעול ומקסום החקלאות. | |
| (ג) | המדינה תקצה משאבים למחקר, פיתוח ואימוץ טכנולוגיות חדשות בתחומי החקלאות, כולל שימוש בבינה מלאכותית, חקלאות מדייקת, אוטומציה ופתרונות חקלאיים עמידים לתנאי האקלים. יגובשו תמריצים ומענקים ייחודיים לפיתוח וקידום מחקר וטכנולוגיות חקלאות כאמור. | |
| (ד) | המדינה תקצה משאבים להתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים, כגון ניהול משאבי מים, התאמת גידולים לתנאי אקלים משתנים ופיתוח שיטות חקלאות בר-קיימא. | |
| (ה) | יוקם גוף אשר ינתב את תקציבי הפיתוח שהמדינה מעמידה לטובת החקלאות אשר ייעץ לשר וימליץ בפניו על סדר העדיפויות להעברת המשאבים. תינתן עדיפות למחקרים התורמים באופן ישיר לחקלאות המיושמת בשטח ישראל. | |
| (ו) | יושם דגש על פיתוח שילוב מיזמים אנרגטיים בחקלאות. יקודמו פרויקטים משולבים של חקלאות ואנרגיה, מתוך מטרה להפוך את המגזר החקלאי לחלק מהפתרון האנרגטי במדינה, תוך שמירה על הקרקע כחקלאית. | |
| (ז) | יפותחו מנגנונים לשילוב החקלאות באזורים אורבניים וליצירת פתרונות חקלאיים חדשניים בערים. | |
| (ח) | המדינה תקדם תוכניות מתן תמריצים לפיתוח ויישום תחומים שונים בחקלאות, למשל: קידום חקלאות בת-קיימא, התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיה נקיה, חקלאות אורגנית, שימוש בשיטות עיבוד ידידותיות לסביבה, טכנולוגיות חקלאיות חדשניות ומתקדמות, פתרונות לאתגרי האקלים, ניהול מים וקרקע, מערכות המפחיתות פחת ואבדן מזון במקטע שבין החקלאי ללקוח וכל דבר נוסף שיקדם את החקלאות עליו יחליט השר. | |
| המנהלת לפיתוח החקלאות | 26. | הקמת גוף מנהל לתיאום פיתוח החקלאות הישראלית. |
| (א) | יוקם גוף מנהל ("המנהלת לפיתוח החקלאות") בראשות מנכ"ל משרד החקלאות, לתיאום ופיקוח על יישום מדיניות החקלאות הלאומית. | |
| (ב) | המנהלת תפעל בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, וארגוני חקלאים לקידום מדיניות משולבת הכוללת פיתוח תשתיות חקלאיות והסרת חסמים בירוקרטיים. | |
| מתן עדיפות לאומית להחלטות תומכות חקלאות | 27. | תכנון מדיניות בהתאם לאינטרסים חקלאיים: |
| (א) | כל החלטה ממשלתית הנוגעת לתכנון ובנייה, הקצאת מים ומשאבים טבעיים תשקול את האינטרס החקלאי ואת השפעות ההחלטה על החקלאות וביטחון המזון. | |
| (ב) | גופים תכנוניים יחויבו להתייעץ עם המנהלת לפיתוח החקלאות לפני קבלת החלטות הנוגעות לקרקעות חקלאיות. כמו כן, תידרש קבלת תסקיר משרד החקלאות טרם קבלת החלטה העשויה לפגוע בשטחים חקלאיים. | |
| עידוד ייצוא | 28. | תקבע מדיניות לעידוד ייצוא תוצרת חקלאית ישראלית, כולל תמיכה בפיתוח וכניסה לשווקים חדשים. בנוסף, המדינה תקצה מענקים וסיוע מקצועי לחקלאים המעוניינים לייצא תוצרת חקלאית, לרבות בתחומם שיפור מערכות השינוע והלוגיסטיקה ובעמידה בתקנים בינלאומיים. |
| חינוך והכשרה מקצועית | 29. | לצורך השגת מטרות חוק זה ובפרט הגדלת מספר החקלאים וביסוס דור ההמשך שיוביל את החקלאות לעתיד, המדינה תפעל לחינוך, הכשרות, השכלה והתמקצעות בתחום החקלאות: |
| (א) | תוכניות חינוך בגיל הרך ובבתי ספר: המדינה תשלב את נושא החקלאות בתוכניות הלימודים של מוסדות החינוך מגיל הרך ועד התיכון, באמצעות פעילות חינוכית, לימודים עיוניים ומעשיים שידגישו את חשיבות החקלאות, שמירה על קרקע ומים, ופיתוח בר קיימא. | |
| (ב) | הקמת מסגרות חקלאיות חינוכיות: יוקמו מסגרות חינוכיות כגון חוות לימודיות, גינות קהילתיות ובתי ספר חקלאיים במטרה להעניק לתלמידים ניסיון מעשי בתחום. | |
| (ג) | שילוב חקלאות בהשכלה גבוהה: המדינה תקצה משאבים לפיתוח תוכניות אקדמיות ומסלולי מחקר מתקדמים בתחומי החקלאות, תוך עידוד חדשנות ושיתוף פעולה בין מוסדות אקדמיים לגופים חקלאיים. | |
| (ד) | תמריצים לסטודנטים ולחוקרים: יוענקו מלגות ותמריצים לסטודנטים ולחוקרים המעוניינים להתמחות בתחומי החקלאות ולתרום לפיתוחה באמצעות מחקרים מתקדמים וחדשנות טכנולוגית. | |
| (ה) | הכשרת כוח אדם מקצועי: המדינה תעודד הכשרות מקצועיות שיאפשרו גידול מתמיד של דור חקלאים חדש, תוך חיזוק הקשר בין החינוך החקלאי לבין הצרכים המשתנים של המשק החקלאי במדינה. יוקמו תוכניות הכשרה לחקלאים קיימים תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות, מכללות חקלאיות גופי מחקר ומשרד החקלאות. | |
| (ו) | יקודמו תכניות מחקר ולימוד לייצור מזון מתוצרת חקלאית. | |
| חקלאות תיירותית | 30. | לצורך יישום מדיניות המקדמת חקלאות תיירותית יפעל השר לקידום הצעדים הבאים: |
| (א) | עידוד ופיתוח החקלאות התיירותית כמנוף כלכלי לחקלאים ולפיתוח המרחב הכפרי, תוך שמירה על ייעוד הקרקע החקלאית. | |
| (ב) | קידום תכניות ויוזמות המשלבות בין חקלאות לתיירות, לרבות קטיף עצמי, סיורים לימודיים, חוויות קולינריות מבוססות תוצרת חקלאית מקומית, ושהייה בחוות חקלאיות. | |
| (ג) | הסרת חסמים לרבות הקלות רגולטוריות בהליכי רישוי, מענקים ותמריצים לעסקים חקלאיים העוסקים בתחום. | |
| (ד) | קידום נהלים לשימוש בקרקעות חקלאיות לצורך תיירות חקלאית, תוך איזון בין צרכי הפיתוח לבין שמירה על השטחים החקלאיים. | |
| פרק י': חקלאות ושלטון מקומי | ||
| רשויות מקומיות וגינות קהילתיות | 31. | הקמת גינות חקלאיות קהילתיות בקרקע ציבורית –
מטרת סעיף זה היא לקדם חקלאות קהילתית-עירונית כנדבך מרכזי בשימור שטחים ירוקים, חיזוק הקהילות המקומיות, הגברת הביטחון התזונתי, והעלאת המודעות לאורח חיים חקלאי. שילוב תושבים בפעילות וגידול חקלאי מקומי תורם לחוסן הקהילתי והסביבתי. |
| (א) | הקצאת קרקע ציבורית – כל רשות מקומית תחויב לייעד חלק משטחי הקרקע הציבורית הבלתי-מנוצלים או שטחים זמניים המיועדים לפיתוח עתידי, לשימוש כגינות חקלאיות קהילתיות בתחומה. | |
| (ב) | המדינה תתמרץ רשויות מקומיות שיקצו שטחים לגינות קהילתיות באמצעות מענקים, סיוע תקציבי ותמיכה במימון תשתיות ראשוניות כגון חיבורי מים, חשמל וגידור השטח. | |
| (ג) | הקרקע תוקצה לתושבים או לעמותות קהילתיות על בסיס חוזה זמני עונתי קצר טווח, בכפוף להתחייבות לניהול בר-קיימא של השטח. השימוש בקרקע יוגדר כמטרת חקלאות קהילתית בלבד, ולא ישמש למטרות מסחריות אלא אם ניתן לכך אישור מיוחד מהרשות המקומית. | |
| (ד) | הקרקע המוקצית אינה עונה להגדרת כל זכות במקרקעין ולעושה בה שימוש לא תהיה כל זכות לרשום אותה בכל פנקס רישום רשמי של המדינה. | |
| ניהול ואחריות | 32. | ניהול, אחריות ופיקוח |
| (א) | כל גינה קהילתית תנוהל על ידי ועד מקומי או גוף מנהל מטעם הרשות המקומית, שיתאם את פעילותה בהתאם לקווים מנחים שתקבע המדינה והרשות המקומית. משרד החקלאות יקיים גוף רגולטורי מייעץ אשר יספק לרשויות המקומיות ולתושבים תמיכה מקצועית, הדרכה בחקלאות עירונית, והנחיות לניהול בר-קיימא של גינות קהילתיות | |
| (ב) | תוקם מערכת דיווח שנתית על פעילות הגינות, השפעתן הקהילתית והתועלת הסביבתית שלהן, על מנת לשמור על שקיפות ולמדוד את הצלחת הפרויקטים. | |
| קריטריונים לתמיכת המדינה | 33. | המדינה תתמוך בפרויקטים שיכללו מרכיבים קהילתיים, חינוכיים וסביבתיים בהתאם לקריטריונים כגון: |
| (א) | שיתוף קהילתי פעיל בניהול והפעלת הגינה. | |
| (ב) | הקצאת שטחים לפעילות חינוכית בבתי ספר או מוסדות חינוך מקומיים. | |
| (ג) | עמידה בסטנדרטים של חקלאות בת-קיימא, לרבות שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה והפחתת בזבוז מים. | |
| (ד) | רשויות מקומיות שיגיעו ליעדים שנקבעו מראש מבחינת שטח הגינות, מספר המשתתפים והשפעתן הקהילתית, יזכו לתמריצים כספיים נוספים מהממשלה. | |
| מנגנוני אכיפה | 34. | הרשות המקומית תהיה מוסמכת להפסיק את פעילותה של גינה קהילתית במידה ולא תעמוד בדרישות השימוש או אם תפר את הוראות החקיקה וחוקי העזר. במקרה של סכסוך בין משתמשי הגינה, יופעל על ידי הרשות מנגנון ישוב סכסוכים בהתאם לשיקול דעתה אשר יכריע בעניין. ככל והרשות תבקש להשיב לעצמה את הקרקע היא תהיה רשאית לקבל החלטה בעניין כך שהקרקע תושב לבעלותה וחזקתה המלאה לאחר 60 יום מרגע ההחלטה. |
| שילוב חקלאות בתכנון עירוני | 35. | המדינה תפעל לשילוב חקלאות עירונית בתכנון עירוני. כל תוכנית מתאר עירונית תכלול התייחסות להקצאת שטחים לחקלאות קהילתית בהתאם לאוכלוסייה המקומית ולצרכים העירוניים. רשות מקומית שתקצה שטחים לחקלאות קהילתית מעבר למינימום הנדרש תוכל ליהנות מהקלות תקציביות ותמריצים ממשלתיים נוספים. |
| פרק יא': פשיעה חקלאית | ||
| התמודדות עם הפשיעה החקלאית | 36. | שר החקלאות בשיתוף עם שרי המשפטים והביטחון הלאומי, יקדם חקיקה ותקנות שיבטיחו התמודדות אפקטיבית עם הפשיעה החקלאית, לרבות: |
| (א) | החמרת הענישה – קביעת עונשי מינימום לעבירות פריצה, גניבה, השחתה, הצתות, גביית דמי חסות (פרוטקשן) ונזקים לרכוש חקלאי. | |
| (ב) | תגבור אכיפה – הקצאת תקנים נוספים לשוטרים ולכוחות הביטחון האחראים על השמירה במרחבים הכפריים והחקלאיים. | |
| (ג) | הגברת הפיקוח – קידום ויישום מערך ניטור טכנולוגי מתקדם שיזהה חדירות בלתי מורשות לשטחים חקלאיים לרבות האזנות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. | |
| (ד) | חיזוק שיתוף הפעולה בין משטרת ישראל, משמר הגבול, הרשויות המקומיות וארגוני החקלאים, כדי ליצור מערך אכיפה ופיקוח יעיל יותר. שיתוף פעולה זה יכול לכלול: הקמת צוותי עבודה משותפים, שיתוף במידע ובמשאבים ותיאום פעולות אכיפה ומניעה. | |
| (ה) | תמיכה בחקלאים נפגעי פשיעה – הקמת קרן ממשלתית לפיצוי חקלאים שספגו נזקים משמעותיים עקב פשיעה חקלאית, והנגשת ביטוח חקלאי מסובסד למניעת קריסת עסקים חקלאיים. | |
| (ו) | חקיקה למניעת מסחר בתוצרת גנובה – קביעת מנגנוני רגולציה שימנעו מכירת תוצרת חקלאית גנובה לשווקים ומוסדות מסחריים, לרבות חובת רישום ואסמכתאות לכל רכישת סחורה חקלאית. | |
| מניעת דמי חסות
בחקלאות |
37. | רישוי, פיקוח ואכיפה על חברות שמירה למניעת גביית דמי חסות מחקלאים |
| (א) | תוקם רשות פיקוח ייעודית לחברות שמירה (להלן – "הרשות"), שתהיה אחראית על רישוי, פיקוח ובקרה של כל חברות השמירה בישראל. חברת שמירה לא תעסוק במתן שירותי שמירה אלא אם כן קיבלה רישיון מהרשות, בהתאם לתנאים שייקבעו. | |
| (ב) | הרשות תהיה מוסמכת לבצע בדיקות רקע למחזיקים בבעלות חברות השמירה, נושאי המשרה ולעובדיהן, לרבות עבר פלילי וקשרים לארגוני פשיעה. | |
| (ג) | הרשות תפקח על פעילותם הפיננסית של חברות השמירה, לרבות מעקב אחר תנועות כספיות חריגות. | |
| חובת דיווח | 38. | חברות השמירה יחויבו לדווח לרשות על כל חוזה שמירה שנכרת, בצירוף פרטי הלקוח, היקף השירות והתמורה המוסכמת והן יהיו מחויבות בהגשת דוחות כספיים שנתיים לרשות, בהתאם לתקנות שייקבעו. |
| אכיפה וענישה | 39. | הרשות תהיה מוסמכת להשעות או לבטל רישיון של חברת שמירה שהפרה את הוראות פרק זה או שהורשעה בעבירה של גביית דמי חסות. בנוסף על האמור, הרשות תהיה מוסמכת להטיל קנסות מנהליים על חברות שמירה המפרות את הוראות סעיף זה, בסכומים שייקבעו בתקנות. |
| (א) | חברת שמירה או מי מטעמה שיגבו דמי חסות, דינם מאסר עד 14 שנים. | |
| סמכויות מנהליות | 40. | הרשות תהיה מוסמכת לערוך ביקורות פתע במשרדי חברות השמירה ובאתרי הפעילות שלהן, לצורך בדיקת עמידתן בהוראות פרק זה. הרשות תהיה רשאית לדרוש מכל חברת שמירה או עובדיה למסור לה מידע, מסמכים או דוחות הדרושים למילוי תפקידיה. הפרעה למילוי תפקידי הרשות או אי-מסירת מידע כנדרש, תהווה עבירה שעונשה קנס או מאסר עד שנה. |
| הוראות נוספות | 41. | השר הממונה על הרשות יהיה השר לביטחון לאומי. באישור הועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יהיה השר רשאי להתקין תקנות לביצוע פרק זה, לרבות לעניין תנאי הרישוי, חובות הדיווח והקנסות המנהליים. סעיף זה אינו גורע מהוראות כל דין אחר. |
| פרק יב': חקלאות וצער בעלי חיים | ||
| סיוע לחקלאים | 42. | סיוע לחקלאים ביישום חוק צער בעלי חיים ורפורמות בתחום בתחומו – |
| (א) | תמיכה כלכלית והתאמות מבניות: במקרה של החלת רפורמה בתחום, המדינה תספק מענקים, הלוואות מסובסדות ותמיכות לחקלאים לצורך התאמות לרגולציה חדשה, לרבות שדרוג מתקנים, הובלה מותאמת ושיפור תנאי הגידול. | |
| (ב) | תנאים להחלת רפורמות בתחום:
(1) לא ימומשו רפורמות בתחום צער בעלי החיים ולא יוטלו על חקלאים חיובים בגין רפורמות אלו ללא תכנית סיוע כלכלית מותאמת וסבירה. (2) תבוצע הערכה כלכלית לפני החלת רפורמה בשיתוף נציגי החקלאים. (3) תינתן תקופת מעבר במקרה של החלת רפורמה אשר במהלכה תינתן תמיכה או תכנית סיוע לצורך עמידה ביעדי הרפורמה. |
|
| (ג) | הגבלת אכיפה:
במקרה של שינוי חקיקה החל על החקלאי, לא תבוצע אכיפה ללא התראה מוקדמת ופרק זמן של 12 חודשים להתאמות. כמו כן, חקלאים שלא פעלו בזדון או ברשלנות חמורה לא יהיו חשופים לענישה פלילית. |
|
| (ד) | קרן חירום למניעת קריסת משקים חקלאיים:
תוקם קרן סיוע ייעודית שתספק מענקים ותמיכות למשקים שנקלעו לקשיים כלכליים עקב יישום חקיקה בתחום צער בעלי חיים. יינתן פטור זמני מארנונה חקלאית למשקים שנפגעו עקב רפורמה בתחום. |
|
| פרק יג': שונות | ||
| הוראות שונות | 43. | לא תתאפשר כל פגיעה בזכות החקלאים לקרקע חקלאית, למים ולעובדים במחיר סביר המוקנים להם כחוק לצורך פעילות חקלאית, אלא בחוק. |
דברי הסבר
מראשית הציונות החקלאות מהווה יסוד מרכזי בתולדותיה, בכלכלתה ובזהותה של מדינת ישראל. החקלאות היא הבסיס לחגי ישראל והתרבות הישראלית ומאז הקמת המדינה, החקלאות הישראלית התפתחה והפכה למרכיב משמעותי בביטחון המזון, בכלכלה, בהתיישבות ובשמירה על השטחים הפתוחים. לצד זאת, החקלאים ניצבים בפני אתגרים משמעותיים, ובהם ירידת כדאיות הענף, תחרות עם ייבוא, ריכוזיות במשק, רגולציה כבדה, עלויה במחיר התשומות, קרקע, מים ועובדים, פשיעה חקלאית, השלכות שינויי האקלים ועוד. חוק זה נועד להגדיר את החקלאות כתשתית לאומית חיונית למדינת ישראל, לקבוע את עקרונות התמיכה בענף על מנת לחזק את יציבותו למען ביטחון ישראל והדורות הבאים.
לחקלאות חשיבות עליונה אף בשל "שירותי המערכת" שהיא מספקת למדינה, בין היתר: ביטחון מזון – הבטחת אספקת תוצרת טרייה ומגוונת, הפחתת תלות בייבוא ושמירה על יציבות מחירי ; שמירה על שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי – פעילות חקלאית מונעת השתלטות עירונית בלתי מבוקרת ומסייעת בשימור נופים טבעיים ובתי גידול לבעלי חיים; ניהול מים ומשאבי טבע – שימוש חכם במקורות מים, מחזור והשבה של מי קולחין ושיפור קליטת מי נגר ; התיישבות וביטחון לאומי – החקלאות מחזקת את ההתיישבות בפריפריה, מבטיחה רציפות טריטוריאלית, ותורמת לחיזוק האחיזה בקרקעות הלאום ושמירתן ; קידום חדשנות ופיתוח טכנולוגי – ישראל מובילה בתחום האגרוטק, פודטק וחדשנות חקלאית, דבר המשפר את פריון העבודה ומייצר יתרון כלכלי בינלאומי ; תרומה לכלכלה וליחסים מדיניים – החקלאות הישראלית מהווה בסיס לייצוא תוצרת בשווקים בינלאומיים. הדבר תורם לטיפוח קשרים מסחריים ודיפלומטיים באמצעות שיתופי פעולה טכנולוגיים עם מדינות זרות, ולחיזוק המעמד של ישראל כמובילה עולמית בתחומי חקלאות חכמה ושיטות גידול מתקדמות ; תרומה חברתית וקהילתית – החקלאות מהווה עוגן כלכלי וקהילתי, מחזקת את החוסן החברתי של היישובים החקלאיים ומספקת מקומות עבודה, תוך קידום ערכי שיתוף פעולה והתיישבות כפרית ; שימור המורשת הלאומית וערכי הציונות – החקלאות היא אבן יסוד בציונות, מהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של ההתיישבות בארץ ישראל, ומשמרת מסורות חקלאיות לצד אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, תוך העברת הידע החקלאי לדורות הבאים. חוק זה נועד להבטיח את עתיד החקלאות בישראל באמצעות מנגנונים ממשלתיים שונים לאור חשיבותה הלאומית ולאור המשבר אליו נקלעה החקלאות הישראלית. החוק מבטיח תשתית נאותה לחקלאות ושמירה על החקלאים. יישום החוק יאפשר את המשך פיתוח החקלאות, תוך התאמה לאתגרים העתידיים של המשק והסביבה.
