הצו לביטול המכסים על ייבוא דגים טריים לישראל מתעלם לחלוטין מסוגיית בטחון המזון, סוגיה אשר חשיבותה התגברה דווקא בעידן הנוכחי של מלחמת אוקראינה – רוסיה, משבר האקלים והתפשטות נגיף הקורונה, בו מדינות רבות נדרשות לסוגיה זו ולבחינת היכולת שלהן לייצר מזון טרי לאזרחיהן (יוזכר כי החקלאות הוגדרה כמפעל חיוני והחקלאים נדרשו לעבוד בתקופת הסגרים). האיום על ביטחון המזון מרחף מעל כל אלו ובעקבותיו מדינות רבות החליטו להפסיק את ייצוא המזון משטחן. בכל הנושאים החשובים הנ"ל, משרדנו ניהל הליכים משפטיים כנגד המדינה על מנת שזו תעביר ראיות לכך שמשרד האוצר בחן את הסוגיות האמורות. לצערנו המדינה לא העבירה מידע או חומר כלשהו המעיד על בדיקת הדברים מהטעם הפשוט שהם מעולם לא נבדקו.
להיפך, מהחומרים שהועברו אלינו במסגרת ההליכים על פי חוק חופש המידע, עולה כי אין כל התייחסות למשברים הגלובליים האמורים והמסמכים שהועברו מתייחסים לשנים קודמות.
ענפי המדגה והחקלאות הימית אינם ענפים כלכליים רגילים אלא תשתיות לאומיות המהוות חלק חשוב בבסיס בטחון המזון הלאומי – אספקת מזון טרי, בריא ואיכותי. לכן קיים אינטרס ציבורי מובהק בקיומם, הגדלתם ובשגשוגם. יודגש כי צריכת הדגים הטריים, כפי המפורט הן במסמך המדיניות והן בתכנית האב צריכת הדגים, נמצאת בעלייה מתמדת הן בשל גידול האוכלוסייה והן מטעמים בריאותיים בשל היותם של הדגים מקור לחלבון איכותי וחומצות שומן חיוניות.
אף במצב הנוכחי קיים סיכון רב בהיצע המזון מן הים וזאת בהתייחס לכך שמשאב הדגה בעולם מוגבל ומדלדל מדי שנה בשל דיג יתר ויכולת התחדשות המשאבים, כך שהים אינו מסוגל לספק את הדרישה הגוברת לדגים. יותר מכך, ע"פ מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מרבית מאזורי הדיג בעולם נמצאים במצב של קריסה או בדרך אליו, דבר העלול להביא לקריסת המערכת האקולוגית הימית ולמשבר מזון. באשר לענף המדגה – אין גידול בענף זה, נהפוך הוא, ענף זה הולך ומצטמצם. ומנגד, הביקוש למזון גדל בקצב מהיר וע"פ תחזית הלמ"ס מיום 21.05.2017 אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע לכ- 15 מיליון תושבים עד לשנת 2048. המדובר בשינוי משמעותי ביותר, ומשכך נדרשת ממשלת ישראל דווקא לפעול בכדי להגדיל את אספקת המזון המקומית בהתאם לגידול באוכלוסייה ולא לקדם תכניות שייגרמו באופן וודאי להיפך הגמור מכך.
בעת חירום (כתוצאה ממשבר פוליטי, בריאותי , אקלימי ועוד) האינטרס הציבורי הוא שמירה על אספקת מזון רציפה, מספקת ומאוזנת, כדי לשמור על החוסן הלאומי ועל יכולת האזרחים לתפקד בצורה מיטבית. מדינת ישראל נערכת לתרחיש חירום, אלא שמלאי החירום הקיימים מכסים רק חלק מצורכי האוכלוסייה והחקלאות המקומית, ובמסגרתה גם ענפי החקלאות הימית והמדגה, יידרשו להשלים את הרכיבים, שאינם נמצאים במלאי החירום, כך שליבת התזונה הבריאה תהיה זמינה בכל מצב גיאופוליטי.
למעשה, ביטול המכסים אשר יגרום לחיסול ענף החקלאות הימית והמדגה יגרום לכך שמדינת ישראל לא תוכל לספק בעת חירום את צורכי האוכלוסייה במזונות בריאים שאינם נשמרים במלאי החירום. זאת ועוד, בהתייחס לסוגיית בטחון המזון יש להביא בחשבון את העובדה שמדינת ישראל הינה מדינת אי ולא ניתן להשוותה למדינות האיחוד האירופי בעלות גבולות יבשתיים עם מדינות רבות אחרות, בהן יוכלו להיעזר בעת חירום, אלא שגם לכך לא הייתה כל התייחסות מצד משרדי האוצר והחקלאות בעת חתימת צווי ביטול המכס.
ניתן להיווכח בחשיבות בטחון המזון הלאומי, במיוחד כאשר מדובר במדינת אי, מהמאורעות שהתרחשו בבריטניה בחודש דצמבר 2020 , עת רשימה ארוכה של מדינות הכריזו על ביטול טיסות והגבלות תנועה נוספות עם בריטניה בשל התפשטות המוטציה הבריטית של זן הקורונה. תוך ימים בודדים הועלה חשש ממשי שאם הניתוק מאירופה יימשך ייווצר מחסור במוצרי מזון בתוך שבועות בודדים. (ראה קישור https://www.ynet.co.il/news/article/ryDK001Ahv).
יצוין לעניין זה כי המגמה העולמית במגוון רחב של מדינות הינה דווקא תמיכה והשקעת מיליארדי דולרים, מידי שנה, בייצור המקומי של דגים במסגרת חקלאות ימית ויבשתית והפחתת התלות ביבוא בשל חסרונותיו הרבים, העלויות הגבוהות ופגיעתו בביטחון המזון. להלן מס' דוגמאות מרחבי העולם ומארגון המזון והחקלאות של האו"ם בנוגע למגמה העולמית:
UN: Global seafood production, consumption will bounce back
https://www.fao.org/documents/card/en/c/cc0461en
“Fish and fisheries products are recognized not only as some of the healthiest foods on the planet but also as some of the less impactful on the natural environment”, said Qu Dongyu, the FAO Director-General, who emphasized that they must play a more central role in food security.
https://news.un.org/en/story/2020/06/1065842
As a nutrient-dense protein, seafood is a staple in millions of people’s diets, and increased production and consumption will reduce global hunger.
https://www.globalseafood.org/about-gsa/sustainable-development-goals/
Philippines intensifies fish sufficiency and food safety efforts
African countries vow to increase fish production through collaboration
How govt is reviving the fishing sector
https://www.monitor.co.ug/uganda/news/national/how-govt-is-reviving-the-fishing-sector-3932724
Fish production reaches all-time high, shows data
https://smefutures.com/fish-production-reaches-all-time-high-shows-data/
Keep calm and carry on feeding: Agriculture and food policy responses to the COVID-19 crisis
While governments should remain particularly vigilant with respect to food insecurity and the potential for aftershocks as the virus evolves, agriculture and food policies should gradually shift focus towards improving the overall resilience of the sector to future shocks and crises, not least those resulting from climate change. Key priorities include no-regrets investments (for example, in infrastructure and biosecurity), strengthening agriculture and food innovation systems, and bolstering the capacity of food sector actors to respond to risks. The climate crisis provides a longer term imperative to reorient policies in ways that encourage sustainable agricultural productivity growth and strengthen resilience, and help address broader food system challenges in view of fulfilling the 2030 Sustainable Development Goals.
Fisheries, aquaculture and COVID-19: Issues and policy responses:
Fisheries and aquaculture provide nutritious food, rich in animal proteins and essential nutrients, for hundreds of millions of people around the world every day. They also provide livelihoods for over 10% of the world’s population, many of them women.
In particular, OECD work shows that policies that lower the cost of inputs, such as fuel or vessel construction or modernisation, are among the most likely to create incentives to fish more intensively and promote unsustainable fishing – while at the same time leading to less inclusive outcomes, by favouring large fishers over small producers (Martini and Innes, 2018[4]). In 2017
הנה כי כן, ביטול המכסים יגרום לחיסול ענפי הייצור המקומיים וייצור תלות מוגברת בייבוא, דבר המהווה סיכון אמיתי לפגיעה בביטחון התזונתי של תושבי מדינת ישראל. על הממשלה החדשה להפוך את ההחלטה ולהשיב לחקלאים הישראלים את הביטחון והיכולת לייצר מזון טרי ואיכותי לאזרחי ישראל.
