היועמשי"ת צריכה לשים סוף להתנהלות של ליברמן ופורר בתקופת המעבר בה אנו נמצאים. המשך השתיקה הרועמת בנושא הזה, תהווה עוד כרסום באמון הציבור במוסד הזה ובזרועות אכיפת החוק, בעיקר נוכח אי ההתאמה בין החלטות היועמשי"ת בעניין העדר סמכויות השרים לבצע פעולות חריגות כשבאוויר ריח בחירות חריף.
כך למשל בפרשת בתיה כהנא דרור[1] בה ניתן פסק דין ביום 10.8.2022, נידונה השאלה כיצד ראוי ליישב בין ההסדר הסטטוטורי, שעניינו מינויים לתפקידים של אבות בית-דין (אב"ד) וראשי אבות בית-דין (ראב"ד) על-ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול-המשיב 1, לבין עקרון היסוד האוסר על קבלת החלטות בנסיבות שבהן קיים חשש לכך שהמחליט נתון בניגוד עניינים, ובפרט במקרים שבהם יש קשר משפחתי בין הממנה לממונה.
במסגרת הדיון הציע בית המשפט לצדדים כי תוקם ועדה מייעצת אשר הגורם הממנה את חבריה יהיה שר המשפטים. באת-כוח היועצת המשפטית לממשלה מסרה בתום הדיון כי "מאחר שאנו נמצאים בעיצומה של תקופת בחירות יש מורכבות של ממש בהטלת מלאכת מינוי חברי הוועדה על שר המשפטים".
עתה נשאלת השאלה הכיצד יתכן לאפשר לשרי האוצר והחקלאות לבצע בתקופת בחירות רפורמות אדירות בעלות השלכות עומק ורוחב על החקלאות בישראל וכפועל יוצא מכך על כל אזרחי מדינת ישראל, ומאידך, להוציא "כרטיס אדום" לרעיון של בית המשפט ב"פרשת כהנא דרור" לאפשר לשר משפטים למנות וועדה לבחירת אב בית דין במקרה של ניגוד עניינים.
לאחר פיזור הכנסת ב"תקופת המעבר" פועלים שרי האוצר והחקלאות לקידום "תכנית הדגל" שלהם להפחתת יוקר המחיה, תכנית הכוללת ביטול מכסים רוחבית על מגוון של תוצרת חקלאית (להלן: "הרפורמה").
במסגרת הרפורמה חותרים ופועלים השרים במרץ על מנת לחתום על צווים לביטול מכסים כאשר גורמי המקצוע במשרד החקלאות וגורמים ממשלתיים נוספים טוענים כי הרפורמה, תביא להרס ופגיעה קשה מאוד בחקלאות הישראלית ו"שירותי המערכת" אותם החקלאות מספקת למדינה כתשתית לאומית ממעלה ראשונה. יוזכר כי בדברי ההסבר לסעיפים 17-21 לרפורמה הובהרה החשיבות הרבה של החקלאות בראיה מערכתית כדלקמן: "החקלאות מהווה ערך קיומי הכרחי ומניע כלכלי, מבטיחה אספקת מזון מקומית בתלות מינימאלית בגורמים חיצוניים, גם בעיתות של משברים אקלימיים, מדינתיים וביטחוניים. לצד תפקידיה המסורתיים של החקלאות לייצור מזון, נלוות לה – בראיה של פיתוח בר קיימא- תועלות נוספות הכוללות בין היתר שירותי מערכת אקולוגית כגון: שימור שטחים פתוחים, מי וקרקע, נוף ותיירות תרבות ומורשת התיישבות"
המתכונת הנוכחית של צעדים אלו תפגע קשות בחקלאות הישראלית. זה המקום להזכיר ליועמש"ית כי נוכח המשבר העצום אליו מגלגלים שרי האוצר והחקלאות את החקלאות הישראלית, "זכתה" הרפורמה לוויכוח ציבורי עז, ביקורת והתנגדות קשה ונוקבת של אנשי המקצוע במשרד החקלאות, שרי הממשלה, ועדות הכנסת, מליאת הכנסת עצמה, כלכלנים וכמובן החקלאים והציבור הרחב. בעניין זה ראו:
ישיבת ועדת הכלכלה מיום 02.08.2021 בעניין "רפורמת ענק בענף החקלאות" https://fs.knesset.gov.il//24/Committees/24_ptv_606393.doc
ישיבת ועדת הכלכלה מיום 07.02.2021 בעניין מכסות יצור הביצים ותקנות המועצה לענף הלול https://fs.knesset.gov.il//24/Committees/24_ptv_617405.doc
ישיבה מיום 24.01.2022 דיווח שר החקלאות על פעילות המשרד, תכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב https://fs.knesset.gov.il//24/Committees/24_ptv_617405.doc
ישיבה מיום 22.03.2022 בעניין נתונים סותרים בדבר פערי תיווך בפירות ובירקות והשלכות הורדת המכסים המתוכננת על ענף החקלאות
https://fs.knesset.gov.il//24/Committees/24_ptv_623340.doc
יודגש כי לאחר שוועדת הכלכלה הבינה כי משרדי האוצר והחקלאות לא פעלו מול הועדה בשקיפות והרפורמה שהביאו לאישורה מסכנת את החקלאות הישראלית ואת אזרחי המדינה, הודיע יו"ר הועדה מר מיכאל ביטון כי הוא עוצר את הדיונים ברפורמה. ראו: https://m.knesset.gov.il/Activity/committees/Economics/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2192427
ההתנגדות השלטונית להתנהלות חסרת האחריות של שרי האוצר והחקלאות, כמתואר לעיל, לא עצרה בוועדת הכלכלה. לאור הוויכוח המר בכנסת ובשל ההשלכות ההרסניות של ביטול המכסים חסר ההבחנה על ייבוא תוצרת חקלאית והשפעת המהלך על תשתית החקלאות הישראלית, בפעם הראשונה מהקמת מדינת ישראל מליאת הכנסת ביטלה צווי ביטול מכס של שר האוצר ביום 15.5.2022. ראו קישור לדיון במליאה https://fs.knesset.gov.il//24/Plenum/24_ptm_627464.doc
להתנגדות העזה לרפורמה בשל הסכנות הטמונות בה לאזרחי מדינת ישראל, שותפים גם אנשי המקצוע של משרדי הממשלה, התאחדות חקלאי ישראל, ארגוני החקלאים וציבור חקלאים גדול מאוד אשר חתם על עצומה נגד קידומה והשלמתה[1].
זה המקום להדגיש, ענף חקלאי שנסגר אינו בר שיקום !!!. קרקע שתיעזב ותינטש על ידי חקלאי לא תשוב ולא תשוקם. בחקלאות, להפסקת העיבוד, הטיפול והשימוש בקרקע יש משמעויות בלתי הפיכות והנטישה היא סופית פעמים רבות. הדברים אינם דמיון. על מנת לראות את התוצאות האיומות של ביטול מכס בהינף קולמוס של שר אוצר, ניתן לראות בענף השום הישראלי[2].
קבלת החלטה על ביטול מכסים ב"תקופת מעבר"
כאמור לעיל, מאז פרסום הרפורמה חל שינוי נסיבות מהותי במצב המשפטי והוא פיזורה של כנסת ישראל ותחילת כהונתה של ממשלה בתקופת מעבר. כפיפותה של ממשלה זו לעקרונות המשפט הציבורי הכללי, מטילים עליה חובה לפעול בתקופה זו בסבירות ובמידתיות.
מתחם הסבירות של פעילות גוף שלטוני בתקופת מעבר נבחן בשים לב למאפייניה של הסמכות הקונקרטית המופעלת, ובהתחשב באיזון הנדרש בין הצורך בעשייה לבין דרישת האיפוק. מהותו של איזון זה מושפע מטיבו של העניין ומאופי השיקולים הנוגדים הפועלים ברקעו (ראה: בג"צ 2534/97 חה"כ יהב נ' פרקליטת המדינה, פד"י נא(3) 1, 28).
בבג"ץ 9202/08 ח"כ לימור לבנת נ' ראש הממשלה, (פורסם בנבו), נקבע כי: "בגדר מתחם הסבירות והמידתיות הנתונים לממשלה ולראש הממשלה עליהם להימנע ככל הניתן מקבלת החלטות בלתי הפיכות, שעלולות לכבול את ידיה של ממשלה עתידית כזו או אחרת שתחל לפעול לאחר הבחירות לכנסת השמונה-עשרה".
בבג"ץ 2453/06 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, (פורסם בנבו) קבע בית המשפט לעניין זה כי "על כן, ניתן בהחלט להבין הנחיה שהוציא היועץ לפיה על הממשלה והשרים להימנע מקבלת החלטות שאינן נכללות בגדר ניהול שוטף ואשר יש בהן משום רפורמה במדיניות או שינויים בסדרי עדיפויות בעלי השלכה תקציבית משמעותית." (בעניין זה ראוי לציין כי משמעות הורדת מכסים הנה הפחתה בהכנסות המדינה).
על התנאים והשיקולים, אשר יש לשקול במלאכת האיזון בין האיפוק שעל הממשלה לנקוט בתקופת המעבר ובין השמירה על רציפות הפעילות הממשלתית, ניתן ללמוד גם ממכתב המשנה ליועמ"ש לממשלה (ציבורי חוקתי) מיום 27.12.2018 (להלן- "המכתב") , ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה (הערכות משפטית לתקופת הבחירות 2019). להלן קישור למסמך- https://foi.gov.il/sites/default/files/3.%20%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA%20%D7%9C%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%202019.PDF
במכתב האמור פורטו תנאים ושיקולים, אשר יש בין היתר לשקול, במלאכת האיזון בין האיפוק שעל הממשלה לנקוט בתקופת המעבר ובין השמירה על רציפות הפעילות הממשלתית.
יישום התנאים והשיקולים המפורטים במכתב על המקרה דנן מחייב את המסקנה כי אין להתיר את קידום הרפורמה בתקופת המעבר, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן:
- אין כל דחיפות וכורח לחתימת הצו בתקופת המעבר וודאי שלא ייפגעו אינטרסים ציבוריים חשובים כלשהם בשל אי חתימה כאמור. הדברים נכונים אף לאור בחינת מכלול הנסיבות והעובדה כי אין כל צורך ציבורי חיוני בחתימה לעת הזו, מה שמטה את הכף לטובת "איפוק שלטוני".
בעניין זה ראוי להדגיש, בעת הזו של משברים ביטחוניים, משבר אקלים, מגפת קורונה, מלחמת אוקראינה ומשבר לוגיסטי עולמי של שינוע סחורות, הדעת נותנת כי אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה הוא לשמור על ביטחון המזון ויכולת ייצור מזון עצמאית. לפיכך לא יפגע כל אינטרס ציבורי בהעדר חתימה על הצו בעת זו, אלא להיפך. בנוסף, לא ניתן לומר כי יש "צורך ציבורי חיוני" בטח שלא מיידי בתקופה זו לחתום על הצו שכן ממילא משנת 2016 תחילת הפחתת המכסים בענף הדגים ועד היום מחיר הדגים לצרכן לא יירד משמעותית. אשר על כן, נדרשת בחינה מעמיקה האם במשק ריכוזי כבישראל, הכלי של הורדת מכסים אכן תומך לאורך זמן ביעד הורדת יוקר המחיה.
- תוצאות הרפורמה והצו, שעשוי להיחתם במסגרתה, ממילא לא יבואו לידי ביטוי במהלך תקופת המעבר טרם כינונה של הממשלה החדשה, מה שמעיד על היעדר חיוניות ההחלטה.
יאמר כי תוצאות הרפורמה אמורות להשפיע "לכאורה" על החקלאות הישראלית בעוד שנים ארוכות שכן עיקרה בהענקת תקציבים לפיתוח שתוצאתו לא נראית באופק, בעוד שהשלכות הורדת המכס על החקלאות תהיינה מיידיות והרסניות. מנגד יש לזכור כי בהתאם למסמכי המדינה עצמה ביטול והפחתת מכסים אינם מתגלגלים תדירות לכיסו של הצרכן.
- משמעות פגיעה כה אנושה בענפי החקלאות חורגת ממתחם הסבירות והמידתיות הנתונים לממשלה בתקופת מעבר, שכן מדובר בהחלטה בלתי הפיכה. מילים אחרות הממשלה הנכנסת לא תוכל לשנותה.
- מקור היוזמה לרפורמה אינה מקרב גורמי המקצוע העוסקים בתחום, נהפוך הוא גורמים אלו כלל לא היו מעורבים בעניין. לא זו אף זו, כפי שיפורט, כבסיס לרפורמה לא נעשתה עבודת מטה מסודרת ואין כל תשתית עובדתית ומקצועית לביצוע המהלך, משרדי האוצר והחקלאות לא התייעצו עם משרדי ממשלה נוספים ו/או עם כל הגופים העוסקים בענף זה ואף לא שקלו את מכלול ההיבטים וההשלכות של ההחלטה על ענף זה ולא הסתמכו על מידע ונתונים קיימים, באשר להשלכות מהלכים קודמים של הורדת מכס (2016) על הענף ועל המחירים לצרכן הישראלי. כמו כן למשרדי האוצר והחקלאות לא הייתה כל תשתית מקצועית ולא נעשתה עבודת מטה מסודרת על מנת לבחון את המהלך והשלכותיו ולכך יש דוגמאות למכביר. בענף הפירות התברר כי החומרים המצומצמים מאוד (באופן בלתי סביר) שהונחו על שולחן משרדים אלו מצביעים על פגיעה אנושה בחקלאות הישראלית והיעדר וודאות שהצווים יביאו תרומה כלשהי לצרכן הישראלי, בענף הדבש, התברר כי פשוט אין תשתית מקצועית כלל וכי הצווים שנחתמו על ידי שר האוצר עומדים בניגוד מוחלט לעמדת גורמי המקצוע במשרד החקלאות, ובענף הדגים הסיפור דומה.
- יודגש, היקף ההשפעה השלילית של הרפורמה וצווי ביטול המכסים שבמסגרתה על מדינת ישראל הנו ברמה האסטרטגית. מדובר על פגיעה בענף אסטרטגי למדינת ישראל ובחוסנה של המדינה בהיבטים של בטחון המזון ונושאים נוספים, אשר לא נלקחו בחשבון כלל.
- המהלך אינו אלא ניסיון לרווח פוליטי מתוך שיקולים פוליטיים ופופוליסטיים. ניתן ללמוד זאת מהחומרים והמסמכים של המדינה עצמה, האומרים כי ברמה הכלכלית לא תהיה בו כל תועלת לצרכן.
שיטת הסלמי: משלא ניתן להעביר את כל הרפורמה כמקשה אחת, נראה כי משרדי האוצר והחקלאות בוחרים ב"שיטת הסלמי" לפיה יחתמו על צווי הפחתת מכסים, קמעא קמעא ושלב אחר שלב. באופן הזה לכאורה לא תועבר רפורמה משמעותית ב"תקופת המעבר", אולם בסופו של דבר נמצא עצמנו במצב שכל הרפורמה, הן ביחס לדגים והן ביחס למוצרי חקלאות אחרים, הועברה "טיפין טיפין" חרף היעדר התמיכה הציבורית ובניגוד לעקרונות המשפטיים האמורים לעיל.
זאת ועוד, בכדי להימנע מקבלת התחייבויות משמעותיות בתקופה הנוכחית מנסים משרדי האוצר והחקלאות להגיע להסכמות עם ראשי המגזר החקלאי במסגרתן מחד, נעשים שינויים מרחיקי לכת בענף החקלאות ומאידך, המשרדים האמורים אינם מתחייבים אלא רק בגדר "ממליצים" ובדרך זו מנסים הם לעקוף את חובתם לשמור על איפוק שלטוני.
הרפורמה במסגרתה אמורים היו לחתום על צווים להפחתת מכסים לא נחתמה בין היתר בשל העובדה כי אין בכוחה של הממשלה ליתן עתה תמיכות בעלות משמעות תקציבית. מיותר לציין בעניין זה כי הפחתת מכסים ללא תמיכות משמעותה גזר דין מוות לחקלאות הישראלית.
מהאמור עולה כי הואיל והמשמעות של חתימה על צווים הינה פגיעה קשה בחקלאים, הרי שקידומה כעת על ידי שרי האוצר והחקלאות בעת כהונתה של ממשלה בתקופת מעבר, שאינה זוכה לתמיכת הציבור והכנסת, תהווה חריגה ממתחמי הסבירות והמידתיות ולפיכך יש להורות על הקפאת העיסוק בנושא עד לכינון ממשלה חדשה.
[1] https://www.atzuma.co.il/agriculture2022
[2] בענף השום חתם שר האוצר על צו ביטול מכס בחודש מרץ. כתוצאה מכך, בתוך שלושה חודשים ענף השום בישראל אשר טופח במשך עשרות שנים וכיסה אלפי דונמים של אדמות לאום חקלאיות, חוסל באופן שלא ברור אם ניתן לשחזרו.
[1] בבגץ 6510/21 בתיה כהנא דרור נ' בית הדין הרבני הגדול, (פורסם בנבו) 10.8.2022.
