בחודשים האחרונים אנחנו מראים לכם כיצד ניתן לטפל במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בענפי החקלאות השונים על מנת לעצור את המדרון החלקלק אליו נקלע המגזר החקלאי. בטיפול פרטני, ניתן יהיה לשקם ענף אחר ענף כדי שהחקלאות שמהווה נכס לאומי עבור מדינת ישראל תפרח.
בואו נדבר על ענף הצאן. בניגוד לענף הבקר שם לא ניתן לגדל בארץ את כל כמות הצריכה המקומית, בענף הצאן החקלאי הישראלי דווקא מסוגל לעשות זאת. תוסיפו לכך את העובדה שבכנסת ישראל ישנה הסכמה חוצה מפלגות כי יש להפסיק את המשלוחים החיים לישראל (אף הוגשה הצעת חוק בעניין), והנה הזדמנות ל win-win situation ממנה כולם יהנו. החקלאי, הצרכן והמדינה.
בשנת 2017 ייצור ענף הצאן לבשר בישראל הוערך בכ- 930 מיליון ₪ כאשר בערך שליש ממנו מיובא מאוסטרליה, פורטוגל ומזרח אירופה. הפסקת המשלוחים החיים והעברת האחריות להספקת התוצרת למגדלי הצאן המקומיים תהווה תוספת של למעלה מ 250 מיליון ₪ לענף ולמעגלי החקלאות המקומית שסביבו על כל המשתמע והכרוך בכך.
המדינה צריכה להעביר חקיקה להפסקת המשלוחים החיים ולחילופין להעלות את המכס על יבוא צאן חי כך שהחקלאי הישראלי יוכל להתחרות בייבוא.
