ביום 21.08.2016 פורסם ברשומות צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 14) תשע"ו-2016, במסגרתו הופחת שיעור המכס לדגים אמנון, קרפיון ובורי (קפואים וטריים) ב-50% מהמכס הכללי הקבוע בטרם ההפחתה. כמו כן, במסגרת הצו נקבעו פעימות נוספות לפיהן תהא הפחתה של 12.66% נוספים בינואר של כל אחת מהשנים 2018-2020.
בעקבות פרסום הצו נחתם ביום 25.10.2016 הסכם בין התאחדות חקלאי ישראל, משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר שכותרתו "סיכום בנושא תמיכה בענף המדגה – המרת מכסים בתמיכות ישירות".
בהסכם נקבע כי לאור הפחתת מכסי המגן על יבוא דגים ב-50% כאמור יינתנו למגדלי הדגים מהסוגים עליהם הופחת המכס, תמיכות ישירות החל משנת 2016, ובנוסף נקבע מנגנון לפיו ביצוע הפעימות הנוספות להפחתת המכס בשנים 2018-2020 יהא תלוי באחוזי הירידה בפדיון של מגדלי הדגים מדי שנה וכי ככל שהירידה בפדיון תהא בשיעור העולה על 10% תדחה הפעימה הנוספת לשנה הבאה וכן הלאה.
למצער, התברר כי הנזק שנגרם למגדלי הדגים עקב הפחתת מכסי המגן במהלך השנים 2016-2019 היה גדול הרבה יותר מכפי ששיערו, והירידה בפדיון עלתה על 10% מדי שנה, אף לאחר מתן התמיכות, ועל כן הפעימות הנוספות להפחתת המכס שנקבעו בצו נדחו פעם אחר פעם ולא בוצעו מחשש לחיסול הענף.
יצוין כי במהלך השנים האמורות דנה ועדת הכספים של הכנסת מספר פעמים בפגיעה שנגרמה ונגרמת לענף המדגה בשל הורדת המכס ובצורך ליתן תמיכה ישירה למדגים בכדי לאזן את הפגיעה אשר עלולה להביא לקריסת הענף כליל.
משהובררה חומרת הפגיעה במגדלי הדגים ומשנתחוור למשרד האוצר כי לא ניתן יהיה להמשיך ולהפחית את המכסים ככל והדבר יהא תלוי בירידת פדיון מגדלי הדגים כפי שנקבע בהסכם משנת 2016 הנ"ל, נחתם ביום 05.05.2020 הסכם נוסף, המהווה המשך להסכם הקודם והקובע מתווה להמשך הפחתת המכסים על דגים מיובאים קפואים בלבד (לגבי הדגים הטריים הוחלט שלא תהיה הפחתה נוספת מעבר להפחתה ב-2016 בשל הסכנה לענף) ולפיו יופחת המכס על הדגים הקפואים עד בשתי פעימות נוספות בשנים 2020 ו-2022 עד לשיעור של בין 1-1.8 ₪ לק"ג.
יודגש כי המשך המתווה להורדת המכסים משנת 2020 לא כלל את הדגים הטריים, כפי שתוכנן מלכתחילה, לאור עוצמת הנזקים שנגרמו למגדלי הדגים כתוצאה מההפחתה הראשונה בשנת 2016 שחלה גם על הדגים הטריים ומתוך הבנה שהפחתה נוספת תגרום בסבירות גבוהה לקריסה של ענף המדגה.
הפחתות המכסים לא התגלגלו במלואן לצרכנים ולא הביאו להוזלת המחירים
שיעור המכס שהופחת כאמור אינו התגלגל במלואו לצרכן וככל שהיתה ירידה זמנית במחיר הרי שהיא נבלמה כעת מטעמים שונים.
כך, החל משנת 2016 הופחת בהדרגה המכס על יבוא דג האמנון הקפוא (פילה) מ- 15 ₪ לק"ג ב- 2015 עד לרף של 1.8 ק"ג בינואר 2022. 50% משיעור המכס המסתכם בסך של- 7.5 ₪ הופחת בשנת 2016, ובשנים 2020 ו- 2022 בוצעו שתי הפחתות נוספות שהביאו לירידת שיעור המכס לסך של- 1.8 ₪ (סה"כ הפחתה של 13.2 ₪ לק"ג).
חרף ההפחתה האמורה בסך כולל של 13.2 ₪ לק"ג, מחירו של פילה אמנון קפוא בימים אלו עומד ע"ס של כ- 33 ₪ לק"ג, מחיר שהינו גבוה ממחיר ק"ג לצרכן בשנת 2016 ( 30 ₪) ובשנת 2017 (26.6 ₪) והמתקרב למחיר לצרכן בשנת 2015 טרם הפחתת המכסים.
לא זו אף זו, בעוד שההפחתה הראשונה במהלך שנת 2016 הביאה להוזלה זמנית במחיר לצרכן הרי ש- 2 ההפחתות הנוספות בסך של כ- 6 ₪ לק"ג, אשר בוצעו כאמור בשנים 2020 ו- 2022, כלל לא התגלגלו לצרכן ולא הביאו להוזלה במחיר הדג.
בגרף שלהלן ניתן להיווכח כי הפחתת המכס בחודש ינואר 2022 כלל לא הוזילה את המחיר לצרכן:
הנה כי כן, מהאמור עולה באופן ברור וחד משמעי כי הפחתות ו/או ביטול מכסים על יבוא הדגים לא התגלגלו לצרכנים וככל הנראה רק העשירו את כיסם של היבואנים והקמעונאים. דברים אלו עולים בקנה אחד עם עמדת החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות מיום 22.06.2021, המפורטת לעיל, ולפיה הפחתות המכסים אינן מתגלגלות בדרך כלל לצרכנים.
הנזקים שנגרמו לענף המדגה כתוצאה מהפחתת מכסים
כפי שניתן לראות מעיון במצגת לגבי ענף המדגה הפחתת המכסים ההדרגתית על יבוא דגים כמפורט לעיל, הגם שלא לא השיגה את מטרתה, פגעה קשות בייצור המקומי והביאה כאמור לירידה של 21% בהכנסות המגדלים כמפורט בטבלה שלהלן :
כמו כן הביאה ההפחתה לירידה במספר המשקים הפעילים בענף, כך שבשנת 2017 היו 33 משקים פעילים וכעת עומד מספרם על 26.
יובהר כי להפסקת הפעילות בענף, קרי נטישה וייבוש שטחי בריכות, ישנן השלכות רבות ברמה הלאומית, שמירת קרקעות הלאום, ביטחוניות, תעסוקתיות, אקולוגיות, נופיות ועוד.
מעבר לכך, צמצום הענף פוגע בביטחון התזונתי של אזרחי מדינת ישראל שכן הייצור דגי הבריכות המקומי הולך ופוחת ומאז הפחתת המכסים בשנת 2016 היקפו ירד בשיעור של 26%.
בנוסף, הפחתת המכסים גרמה ליצירת תלות מוגברת ביבוא ומשעלויות היבוא אך הולכות וגדלות בשל השלכותיהם של משברים פוליטיים ובריאותיים הרי שברור לכל בר דעת כי ההוזלה המיוחלת לא הושגה ולא תושג כלל. יצוין כי גם במתן התמיכות הישירות למגדלי הדגים, במסגרת ההסכמים שנחתמו עימם כאמור, לא היה בכדי למנוע את צמצום הענף וצמצום הייצור המקומי.
כפי שפורט לעיל, כבר בתחילת מעשה הבינו כל הנוגעים בדבר כי למהלך כזה תהיה השפעה על ענף המדגה והדבר הוכח, ביתר שאת, לאחר הפחתת המכסים הראשונה בשנת 2016 שגרמה להקטנת הייצור המקומי ולירידה בפדיון של מגדלי הדגים ביותר מ- 10% מדי שנה, וזאת אף לאחר מתן התמיכות. אלמלא התמיכות ענף המדגה כבר לא היה קיים היום ובזכותן הינו מצליח לשרוד וגם זה בקושי רב.
מכל האמור עולה כי בתוצאה הסופית הפחתת המכסים לא רק שלא היטיבה עם הציבור בישראל אלא הרעה איתו, מכל הבחינות שפורטו לעיל וגם בשל כך שמשמעותה הינו הפסד הכנסות למדינה ממכס, הכנסות שניתן היה לתעל לקידום מטרות ציבוריות כאלו ואחרות.
חרף האמור ועל אף שידוע לכל שהפחתת המכסים תשפיע באופן דרמטי על ענף החקלאות הימית ועל ענף המדגה, הן על מגדלי הדגים מהזנים שמוצע להפחית עליהם את המכס כעת והן על מגדלי הדגים מסוגים אחרים, שעליהם כבר הופחת המכס בעבר, מהתנהלות משרד האוצר והעומד בראשו עולה כי שיקולים אלו כלל לא נלקחו בחשבון ולא הופקו הלקחים הנדרשים מההפחתות בעבר.
התעלמות משרדי האוצר והחקלאות מהמלצות בוועדת הכספים לבחון פתרונות ארוכי טווח ביחס לגידול דגים טריים במדינת ישראל
ביום 28.07.2020 התכנסה ועדת הכספים לצורך אישורו של הצו להמשך הפחתת המכסים בהתאם להסכם מיום 05.05.2020 הנ"ל. בדברי ההסבר של היועמ"שית לועדה מיום 27.07.2020 ישנו פירוט של כל ההשתלשלות העובדתית בנוגע להפחתות המכסים מ- 2016. בסיפא של המסמך ולאור כל האמור בו הומלץ כדלקמן: "מוצע לבחון עם משרד האוצר ומשרד החקלאות האם הם בוחנים גם פתרונות לטווח הארוך ביחס לגידולי דגים טריים, והאם הדרך היחידה להתמודד עם ענין זה היא דרך הפחתות והעלאות מכסים או שישנם כלים נוספים לפיקוח ולסיוע בעניין".
אף בישיבת ועדת הכספים (28.07.2020) הביע יו"ר הועדה עמדה זהה ואלו דבריו: " אני חושב שצריך לעשות תכנית לטווח ארוך, ואמרה את זה גם שגית, שמשרד האוצר ומשרד החקלאות יחד צריכים לבדוק פתרונות לטווח ארוך – ולא כל פעם בפיקים – לגבי גידולי דגים טריים פה. אני אישית בעד גידול דגים טריים פה, לעזור לחקלאים שלנו, לעזור לחברים שלנו, לשכנים שלנו שרוצים לפרנס בכבוד. הם לא רוצים את הפיצויים האלה, הם לא רוצים להיות נזקקים, הם רוצים לתת לנו מחיר טוב, הם רוצים לפרנס את הילדים שלהם ולהביא להם לחם לבית, בכבוד ולא בביזוי."
הנה כי כן, לאחר הפחתת המכסים הראשונית ומתוך ההבנה כי הפחתת מכס על דגים טריים אינה הפתרון ליוקר המחייה ומהווה סכנה ממשית להמשך קיומם של המדגים, הבינו העוסקים בכך כי הסוגיה מצריכה פתרון ארוך טווח חלף שליפת צווים מהמותן וקבלת החלטות מהיום למחר. חרף האמור, התנהלות משרדי האוצר והחקלאות כעת מלמדת כי הם מתעלמים לחלוטין מההמלצות ומניסיון העבר ומוליכים את מגדלי הדגים כצאן לטבח, מהלך שיפגע בציבור כולו.
