שנים רבות אנחנו מלווים ומייצגים גופים מהמגזר הפרטי והעסקי מול המדינה ומוסדותיה. לא זכורה לנו החלטה כדוגמת הרפורמה בחקלאות, המעמידה את רשויות המדינה במבוכה כה רבה.
נאמר על ידי משרדי האוצר והחקלאות כי הרפורמה שרוב עיסוקה בביטול מכסים ומכסות מבוססת על דוחות טרכטנברג וקדמי. אז זהו שלא.
בדו"ח ועדת טרכטנברג נאמר לעניין המכס: "מכס מהווה אחד הכלים העיקריים להגנה על היצור המקומי. עם זאת, שימוש מוגבר במכס לכשעצמו לא רק שפוגע בתחרותיות, אלא אף יוצר סכנה להפרת האיזון בין ההגנה על הייצור המקומי לבין ניוונו או עידוד חוסר יעילות. לכן, השיקולים בהטלת מכס או הסרתו מחייבים את בחינת האיזון בין רצון להגן על התעשייה המקומית, לבין הרצון לייעל את הקצאת המקורות ולהגביר את התחרותיות במשק, ולהקטין את העלויות הישירות והעקיפות בגין מיסי יבוא גבוהים על מוצרים שונים (להרחבה בנושא זה ראו פרק התחרותיות). הוועדה תומכת בצעדים הננקטים בוועדות השונות אשר חותרים להמשך תהליך החשיפה על כלל מוצרי התעשייה באמצעות הפחתת מכסים מדורגת וביטולם בהתאם להמלצות שיתקבלו"
בהמשך נקבע לעניין הפחתת מכסים כי "הפחתה במסי קנייה ומכסים בהתאם להמלצות וועדת קדמי וצוות התחרותיות של הוועדה לשינוי כלכלי חברתי".
ואילו ועדת קדמי קבעה כך: "לאחר שמיצה את בחינת הנושא, המליץ הצוות לשרים, ביום 29 בינואר 2012, על הפחתת מכסים במוצרי חקלאות שאינם מיוצרים בישראל או שהיקפי הייצור בהם זניחים…".
בהמשך, ביום 18.5.21 הניח מבקר המדינה על שולחן הכנסת את דוח "הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון", המורה כי "בדוח ועדת קדמי הומלץ על הפחתת מכסים במוצרי החקלאות שאינם מיוצרים בישראל או שהיקפי הייצור שלהם זניחים…".
משרדי החקלאות והאוצר שהתעקשו להתעלם מהדוחות שהיו לפניהם, יצאו עם הרפורמה. "ויקוב הדין את ההר".
אלא שעתה מתברר כי ביום 22.6.21, (שבוע לאחר השבעת הממשלה וכניסת שר החקלאות לתפקידו) פרסמה החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, מסמך ממנו עולה כי לא זו בלבד שהרפורמה אינה מבוססת על עמדתה המקצועית, אלא שהיא סותרת אותה. עמדת החטיבה בתמצית הנה כי נדרשים כאן מכסים לצורך הגנה על ענפי החקלאות. כמו כן נאמר כי ניסיון העבר מלמד כי הסרת מכסים לא תמיד מוזילה מחיר לצרכן, כיוון שההוזלה לא בהכרח מתגלגלת לצרכנים אלא נשארת אצל היבואנים ורשתות השיווק ומעשירה את כיסם.
עתה, כשהרפורמה לא עולה בקנה אחד עם עמדתם של גורמים ממשלתיים בזה אחר זה, נחלצת לטובתה לא אחרת מידידתו הטובה ביותר של משרד האוצר "רשות התחרות". רשות התחרות מצאה לנכון למסור עמדתה באשר לרפורמה בחקלאות רק ביום 1.8.21. לדבריה יש "להפוך את ברירת המחדל כך, שבניגוד להיום, ניתן יהיה לייבא ירקות ופירות לישראל בכפוף לצירוף תעודת בריאות, כהגדרתה בהצעה". כנראה ששכחו ברשות התחרות שהרפורמה לא הוזילה מחירים בשל ריכוזיות המשק הישראלי, וכי "מהפכת הקורנפלקס" לא הועילה ולא התגלגלה לכיסו של הצרכן משום שבישראל שולטים מספר מועט של קמעונאים בשוק המזון.
רשות התחרות מוסיפה כי היא "סבורה כי הסרת חסמי היבוא צפויה לתרום תרומה רבה לתחרות בתחומי הפירות והירקות, וכי תרומה זו צפויה להתגלגל לצרכן ולהביא לירידה במחירים הקמעונאיים…".
אלא מה, בהתאם לדוח המבקר, "עולה כי הפחתות מכסים ופתיחת מכסות פטורות ממכס לרוב אינן מתגלגלות ברובן לצרכן. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי האוצר והכלכלה ולרשות התחרות לבדוק שהפעולות שעשו לצורך הורדת יוקר המחיה משיגות את מטרתן…".
בהמשך מכתב התמיכה ברפורמה, כותבת רשות התחרות כך: "טיוטת התכנית הכלכלית מבקשת לעשות שינוי יסודי ומבורך, באופן בו ניתן לייבא מוצרים לישראל וזאת במטרה להקל על יבוא מוצרים לישראל ולהגדיל את היצע הספקים והמוצרים."
נוכח האמור לעיל, ראוי שוב להזכיר לרשות התחרות את דוח מבקר המדינה בו נאמר כי במשך שש שנים מיום כניסתו לתוקף של החוק לקידום התחרות בענף המזון, התשע"ד- 2014, (החוק שאמור היה לטייב את התחרות במשק) לא בחנו רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, כל אחת בתחומה, את השפעתו הכוללת על הגברת התחרות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה, לא נבחנו השינויים במחירי המצרכים ולא נבחנו כלל דרכים נוספות לקידום מטרות החוק.
ועוד כדאי להזכיר לרשות התחרות כי באופן ששולל כל עקרון תחרותי במשק ריכוזי, הוקצו מכסות יבוא ליבואנים משמעותיים ונוצר מצב בו חלק ניכר מהיבואנים שזכו במכסות הם גם יצרנים מקומיים גדולים או קמעונאים.
סיכומו של דבר, רשויות המדינה השונות חלוקות בינן לבין עצמן באשר לנכונות הרפורמה ותועלתה. גרוע מכך, יש שסותרות את הנחות היסוד ברפורמה ומצביעות על סכנות גדולות הטמונות בה. על כן, יש להוציא את הרפורמה בחקלאות מחוק ההסדרים ולדון בה בצורה מעמיקה ורצינית עם הנהגת החקלאים ויתר הגורמים המקצועיים.
